בעל עסק למערכות תקשורת קבע פגישה עם לקוח כדי להסדיר חוב. יומיים אחרי שהלקוח הבריז, הוא אושפז עם אוטם שריר הלב. נתוני המונדיאל סייעו לקבל את תביעתו
עצמאי בתחום התקשורת שחווה התקף לב בסמוך לאחר שלקוח סירב לשלם לו על עבודתו, הוכר בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגע עבודה. בעל העסק קבע עם לקוח בביתו על מנת להסדיר תשלום חוב, אלא שהאחרון דחה את שעת הפגישה שוב ושוב. יומיים אחר כך אושפז בעל העסק בשל אוטם שריר הלב. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש אימצה את מסקנת המומחה מטעם בית הדין לפיה מתקיים קשר סיבתי בין האירועים.
בתקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע (55) כעצמאי בהתקנות והספקת מערכות תקשורת. כחלק מעבודתו, הוא סיפק מערכת תקשורת גדולה לחברה מסוימת. הלקוח שילם מספר תשלומים, אולם נותר לו חוב על סך 11,500 שקל. לאחר מספר התכתבויות ביניהם קבעו השניים קבעו להיפגש בבית לקוח על מנת להסדיר את התשלום.
ואולם, כשהגיע זמן הפגישה התקשר העצמאי ללקוח והבין ממנו שהוא לא בביתו, תוך שהוא מבקש לדחות שוב ושוב את שעת הפגישה.
לטענת העצמאי, בעקבות "הברזותיו" של הלקוח ואילוצו לרדוף אחריו פעם אחר פעם, הוא חש מרומה ומושפל. לדבריו מדובר באירוע חריג שגרם לו להיות כעוס ועצבני מאוד בשל היחס שקיבל מהלקוח. ואכן, יומיים בלבד לאחר מכן הוא קיבל התקף לב ואושפז בבית חולים. בנסיבות אלה ביקש בעל העסק להכיר במחלה הלבבית שנגרמה לו כתאונת עבודה.
מנגד טען הביטוח הלאומי כי בעל העסק לא הוכיח שהאירוע בכלל קרה ומתי, וכן לא הוכיח את חריגות האירוע והיותו תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו – כנדרש לצורך הכרה בתאונת עבודה.
אוהדי אנגליה לעזרת התובע
לצורך בירור הקשר הסיבתי מינתה השופטת רובוביץ-ברכש מומחה רפואי. מסקנתו הייתה שמתקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודת התובע לבין התפרצות אוטם שריר הלב בקרבו יומיים אחר כך. לדברי המומחה, האירוע בעבודה גרם לתובע לדחק נפשי ניכר ולשרשרת תהליכים שהביאה לערעור פתאומי ביציבות תפקוד הלב.
המומחה הסביר שבהתאם לספרות הרפואית, ככל שסמיכות הזמנים בין קיומו של אירוע חריג כלשהו לבין הופעת אוטם שריר הלב קצרה יותר, כך הקשר ביניהם חזק יותר. להמחשת דבריו הוא ציטט ממחקר בו נמצא כי בעקבות הפסדה של נבחרת אנגליה לנבחרת ברזיל במונדיאל 1998 שיעור האשפוזים הדחופים בגין התקפי-לב ביומיים שלאחר ההפסד עלה דרסטית, ב-21-27%, וירד בהדרגה בימים הבאים.
"מהאמור במחקרים אלו ניתן להסיק כי מרווח זמן של 24 שעות ולעיתים אף למעלה מזה עד שבוע מתחילתו של 'אירוע חריג' ועד להופעת אוטם, ענה להגדרה של 'קיומו של קשר סיבתי'", נימק המומחה את המלצתו להכיר בתובע כנפגע עבודה.
בתוך כך המומחה דחה את ניסיון הביטוח הלאומי לטשטש את השפעת האירוע בעבודה על התקף הלב, בשל ריצה שערך התובע ביום בו אושפז. המומחה נימק שלא הייתה זו ריצתו הראשונה של התובע, והוא מעולם לא התלונן על כאבים בחזה בזמן מאמץ כך שיש להניח שאילולא האירוע החריג בעבודה – לא היה מקבל את התקף הלב.
השופטת קבעה שחוות דעת המומחה מפורטת ומנומקת. לכן היא אימצה את מסקנתה והכירה בתובע כנפגע עבודה.
ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה רוט
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד רונית כהן
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.