המדינה טענה שהנאשם משך במצטבר כ-8 מיליון שקלים בסכומים שקטנים מ-50,000 שקלים כדי שהבנק לא ידווח עליו לרשות להלבנת הון. הנאשם הסביר שעשה זאת בגלל הבירוקרטיה בבנק הדואר. השופטת האמינה לו
בעל צ'יינג' בן 33 זוכה לאחרונה מעבירות של סיכול דיווח לרשות להלבנת הון, לאחר שנקבע כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי ביצע במכוון משיכות קטנות של כ-49,000 שקלים בסכום מצטבר של כ-8 מיליון שקלים, במטרה למנוע מהבנק לדווח עליו לרשות להלבנת הון בהתאם לחובה האוטומטית שחלה על תאגידים בנקאיים במשיכות של 50,000 שקלים ומעלה. שופטת בית משפט השלום בנצרת רות שפילברג כהן מצאה "סימני אמת מובהקים" בגרסת הנאשם שלפיה בחר במשיכות הנמוכות כדי להימנע מהבירוקרטיה הכרוכה במשיכות של סכומים גדולים בבנק הדואר.
בכתב אישום שהוגש ב-2019 נגד הנאשם, שהפעיל עסק של שירותי מטבע בצפת, נטען כי בחודשים מאי 2016-ינואר 2017 הוא ביצע 165 משיכות מזומן בסכומים של כ-49,000 שקלים, בכוונה למנוע את הדיווח על פעולותיו או לגרום לדיווח לא נכון.
הנאשם, מצידו, לא הכחיש את המשיכות אבל טען כי לא עשה זאת כדי לפגוע בדיווח אלא ממניעים של חיסכון בזמן ויעילות. הטענה המרכזית שלו הייתה כי היה לקוח של סניף קטן של בנק הדואר וכשמשך פחות מ-50,000 שקלים הפעולה הייתה זריזה והכסף היה מחכה לו אצל מנהל הסניף. לעומת זאת, כדי למשוך סכומים גבוהים יותר היה עליו להתמודד עם כשעתיים של בירוקרטיה ועוד יומיים שלושה עד שהיה מקבל את הכסף לו היה זקוק לצורך תפעול העסק.
הוא הוסיף כי הניח שמאחר שמדובר במשיכות תכופות הבנק ממילא ידווח עליו על פי חובת הדיווח הכללית, והעובדה שהמדינה לא חקרה את ההתנהלות בבנק ובעלי עסקים אחרים שהתנהלו בדרך דומה, מהווה אפליה.
הנהלים הקשו
השופטת רות שפילברג כהן קיבלה את גרסת הנאשם וקבעה כי המדינה לא הצליחה להפריך אותה. "חרף פעילות חשודה על פניה של הנאשם... לא הוכחה העבירה, הדורשת הוכחת יסוד נפשי של מטרה לסכל דיווח", כתבה.
השופטת הדגישה כי הנאשם מסר את אותה גרסה כבר בפעם הראשונה שבה נחקר על סוגיית המשיכות והמשיך בה בעקביות באופן מעורר אמון. עוד ציינה השופטת כי עדותו של מנהל הבנק, שהובא מטעם המדינה, דווקא חיזקה את גרסת הנאשם.
"על פי מה שהוצג, נראה כי נהלי בנק הדואר מקשים מאד את יישומו של חוק הלבנת הון על לקוחותיו של בנק זה. משקבע הבנק חובה לקבל אישור, בתהליך מסורבל, דווקא למשיכות מהסכום הזהה לסכום חובת הדיווח – 50 אלף שקלים ומעלה – הבנק למעשה תיעל לקוחות לבצע משיכות קטנות יותר, שאותן ניתן לבצע ביעילות וללא בזבוז זמן, במיוחד לנאשם, אשר שכנע כי זכה ליחס מועדף ממנהל הסניף", כתבה.
עוד קיבלה השופטת את טענת האפליה תוך שציינה כי "יש צדק בטענה ההגנה" כי למרות החשד שסניף הבנק התנהל בניגוד לחובת הדיווח, אף אחד מהעובדים בו לא נחקר וכך גם בעלי עסקים אחרים שביצעו מעשים דומים.
לאור הדברים האלה, השופטת זיכתה את הנאשם.
עו"ד סרגיי (דוד) מורין
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.