לפי הסדר פשרה שאושר באחרונה, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה תוכל למכור לחברה הציבורית המוקפאת "אוצר התיישבות היהודים" את מניותיה, ולקבל בתמורה מניות של בנק לאומי וכסף מזומן.
בשנה שעברה נפתחו שני הליכים כנגד "אוצר התיישבות היהודים" – חברה ציבורית שהוקמה ב-1953 להגשמת מטרות ציוניות (מדובר בגלגול היסטורי של גוף פיננסי שהוקם על ידי ראשי התנועה הציונית ובראשם בנימין זאב הרצל).
ההליך הראשון היה תביעה ייצוגית שהוגשה בשם כלל ציבור מחזיקי המניות בחברה. בהליך נפרד הוגשה כנגד "אוצר ההתיישבות" תביעה מטעם החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה (שהוקמה במטרה לסייע לניצולי שואה להשיב נכסים אבודים), המחזיקה בכ-25% ממניות החברה.
בשני ההליכים נטען כי "אוצר ההתיישבות" שרויה מזה זמן ממושך בקיפאון כמעט מוחלט, כשלא נעשה דבר להשאת רווחים לבעלי המניות או להשגת מטרותיה.
התובעים טענו כי הנכס העיקרי המצוי בידי החברה הוא מניות של בנק לאומי בשווי כספי גבוה מאוד אך אינן מעניקות לחברה השפעה כלשהי על התנהלות הבנק, ורק מאפשרות לה להחזיק מנגנון הנהלה מנופח. נטען כי ההסתדרות הציונית, בעלת השליטה ב"אוצר ההתיישבות" מונעת מסחר במניות אלה או חלוקתם כדיבידנד ובכך מקפחת את מחזיקי מניות המיעוט וגורמת לכך שמניות החברה נסחרות בדיסקאונט (ההפרש בין שווי השוק של החברה להונה העצמי) של כ-35%.
אוצר ההתיישבות טענה מנגד כי התביעות הוגשו ממניעים כלכליים צרים ותוך רצון ליצור רווח כספי מהיר.
לדבריה, היא משקיעה בשנים האחרונות משאבים ומאמצים רבים לאיתור וביצוע השקעות ריאליות בעלות אופי ציוני. אם יתקבלו התביעות, החברה תיוותר ללא הנכס העיקרי שלה ויביא להתפרקותה ממהותה הערכית והכלכלית.
החברה הדגישה כי היא תאגיד מיוחד שמונע לא רק משיקולים עסקיים והיא מחזיקה במניות בנק לאומי כנכס אסטרטגי, מאז ומעולם.
לפני כחודשיים הגישו הצדדים הסדר פשרה לאישור בית המשפט. ההוראה המרכזית בהסדר קובעת כי אוצר התיישבות היהודים תרכוש מבעלי מניותיה את מניותיהם, במחיר שמשקף דיסקאונט (ההפרש) של 12.5%. נקבע כי התמורה תהיה במניות של בנק לאומי ובמזומן.
בנוסף, ההסתדרות הציונית התחייבה להעביר 9.5 מיליון שקל כתרומה לחברה להשבה במטרה לסייע לניצולי שואה נזקקים.
תועלת גדולה
השופטת דניה קרת-מאיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישרה את ההסדר וקבעה כי הוא נותן ביטוי לשווי מניות בנק לאומי המוחזקות על ידי החברה, תוך צמצום משמעותי של הדיסקאונט בו נסחרות מניות החברה בבורסה ובכך היא מוצאת אותו ראוי והוגן.
השופטת אף אישרה את התרומה המיוחדת לחברה להשבה, וקבעה כי לנוכח הנסיבות ההיסטוריות של הקמת החברה ומאחר שהחברה ניהלה הליך נפרד, לא מדובר באפליה ביחס לבעלי המניות האחרים.
לנוכח "התועלת הברורה והגדולה שמביא הסכם הפשרה לבעלי המניות" פסקה השופטת לתובע הייצוגי גמול של 1.55 שקל ולבא כוחו שכ"ט של כ-8.7 מיליון שקל, המהווים כ-9% משווי ההסדר. בא כוח המבקש הסכים להעביר סכום של 1.5 מיליון משכר טרחתו לטובת החברה להשבת נכסים.
- ב"כ המבקשת: עו"ד גולן קאשי
- ב"כ המשיבה: עו"ד חגית בלייברג, עו"ד רועי פלד
* עורך דין הילל בבייב עוסק במשפט אזרחי מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.