גם בתי הדין הרבניים, השמרניים ונטועים בתפיסות עולם עתיקות מטבעם, לא יכולים להתעלם מהתקופה והחברה שאליה הם משתייכים. בניגוד לעמדת האם, ביה"ד הרבני קבע משמורת משותפת להורים לילד בן 3.
במסגרת הליכי גירושין המתנהלים בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, אב"ד הרב יצחק אושינסקי הוציא החלטה שראוי להתעכב עליה. הדיין קיבל את בקשתו של אב וקבע משמורת משותפת לשני ההורים לבנם בן השלוש, וזאת בניגוד לעמדת האם.
האם טענה שאין להטריח את הילד לכמה מקומות, האב פוגש אותו כמה פעמים בשבוע וכל סוף שבוע שני. היא הבהירה שלא תסכים למשמורת משותפת, מתוך חשש שהילד יטורטר, בין אם המזונות יופחתו או לא.
האב ביקש משמורת משותפת והפנה לתסקיר שלפיו הוא צריך לקבל עוד זמן עם בנו. בנוסף הוא ביקש להפחית את המזונות.
הדיין אושינסקי ציין כי "בעת האחרונה הולכת ורווחת התפישה כי קיימת מעלה גדולה בקביעת משמורת משותפת, אשר מטילה אחריות הורית על שני ההורים גם יחד". הוא פירט את התנאים הנדרשים לשם כך לפי הפסיקה, וביניהם מסוגלות ההורים ותקשורת טובה ביניהם, מגורים קרובים, רצון הילד (בגילאים המתאימים) ועוד.
ואולם, הדיין הבהיר כי הדבר אינו תמיד הכרחי. בעבר, הסביר הדיין, הכל גרסו שמשמורת היא בעלת משקל רב. אלא שבהתאם לתפיסה המתחדשת, מעמד המשמורת הוא סמלי בעיקר. עיקר מעמד ההורים, זכויותיהם וחובותיהם, נובע מהאפוטרופסות.
וכאן הדיין הציג תפיסה משלו, ולפיה גם אם נצא מנקודת הנחה כי המשמורת היא מושג ״חלול״, וסמלי בעיקרו הרי שבמקום לבטל אותה ולדבר במונחים אחרים כמו "החזקת ילדים", יש למנף את סטטוס זה של "משמורת" לצרכים מעשיים חיוביים.
"יש לאתגר את ההורים (אלו השואפים לקבל משמורת) להוכיח את היכולות שלהם באשר לטיפולם בילדים ובאשר לנרמול הקשר הבסיסי עם הצד השני בענייני הילדים, כדי שיזכו לקבלת משמורת משותפת. תואר זה של 'הורה משמורן' חשוב אף בצד הסמלי שלו", כתב הדיין.
התרשם לטובה משני ההורים
בפרק שעסק ב"משמורת על פי דעת תורה", הדיין הביא מספר דוגמאות מההלכה, ובסופן הבהיר כי "כל הדיון בשאלת החזקת הילדים אינו סביב ההטבות של ההורה המשמורן וכד', אלא רק סביב טובת הילד עצמו".
תפיסה זו, בשילוב עם התפיסה המודרנית שלפיה המושג "משמורת" אינו בעל משמעות עמוקה במציאות, הובילו לאמירה מעניינת. הדיין כתב כי "בניגוד למקובל, לא הקשר הבסיסי הסביר בין ההורים בענייני הילדים הוא המוביל לקביעת המשמורת, אלא קביעת המשמורת תוכרע על פי טובת הילדים, וקביעה זו עשויה להוביל לקשר בסיסי זה".
במקרה הנוכחי, הדיין החליט על משמורת משותפת בעקבות התרשמותו בחיובית משני ההורים ומהמוטיבציה שלהם לפעול לטובת הילד, וכן לנוכח תסקיר עו"ס הרווחה ששיבחה את שני ההורים על תפקודם הטוב, וציינה כי המצב הרצוי עבור בנם הוא נוכחות מלאה של שניהם.
למרות קביעתו, הדיין הוסיף כי "בשלב זה בית הדין לא ישנה את גובה המזונות שנפסקו".
מחלוקות נוספות בין הצדדים – בענייני רכוש וכתובה – יידונו בהמשך. שאלה נוספת שנותרה על הפרק היא בקשת האב שהאם תסיע יותר את הילד במסגרת הסדרי הראייה, וכן הרחבת הסדרי הראייה ללילות נוספים אצל האב.
הדיין סיפק "רמז לבאות", כשכתב כי "לא מתקבל על הדעת כי הבן הוא זה שישלם את המחיר בגין הריחוק הפיזי והגיאוגרפי שנוצר בין ההורים".
בסיום ההחלטה הדיין ציין כי טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסכמות בהידברות מכובדת.
- ב"כ המבקש: עו"ד דור שוורץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד אורן ברקן
* עו"ד רמי שלמון עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
לייעוץ עורך דין דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.