בית המשפט נענה לבקשת בנות הזוג והוציא צו הורות רטרואקטיבי אף שהתבקש למעלה מחמש שנים לאחר הלידה. בפסק הדין נכתב כי מועד הגשת הבקשה אינו חזות הכל.
השופטת נאוה גדיש קיבלה לאחרונה בקשה של בנות זוג, אימהות לשני ילדים, להכיר באימהות של האם הלא ביולוגית ביחס לילד הצעיר מיום הלידה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה וטען שיש להכיר באימהות רק ממועד מתן הצו. השופטת כתבה בין היתר כי הקשר בין האם הלא ביולוגית לילד החל עוד בזמן ההיריון והצו צריך לשקף מציאות זו.
המבקשות סיפרו כי הן מנהלות קשר זוגי שנים רבות. הן צירפו הסכמי שכירות שמעידים כי עוד בשנת 2005 הן שכרו דירה משותפת ובהמשך אף רכשו יחד דירה.
ב-2008 ילדה אחת מהן בת באמצעות תרומת זרע אנונימית. בעקבות הליך אימוץ בו נקטה בת הזוג היא נרשמה כאמה של הקטינה.
השתיים גרו עם הילדה בניו זילנד ונישאו ב-2011. בטקס הנישואין הן חתמו על מסמך הכולל הצהרה והתחייבות משותפת לאהבה וכבוד.
האם הביולוגית שבה והרתה מאותה תרומת זרע אנונימית וב-2013 נולד בנם של השתיים. מרגע הלידה שתיהן התייחסו אליו כאימהות לכל דבר ועניין, ללא קשר לשאלת ההורות הגנטית. הן צירפו בין היתר ברכות שקיבלו מהאורחים שליוו אותן באירוע שערכו לכבוד לידתו מהן עולה כי כולם ראו בהן שתי אימהות מאושרות שזכו להרחיב את התא המשפחתי.
בנסיבות אלה הן ביקשו שצו ההורות יחול ממועד הלידה.
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא הכחיש כי זכותה של בת הזוג להירשם כאימו של הקטין אך הוא טען שצו ההורות צריך לחול מכאן ולהבא, ולא רטרואקטיבית מיום הלידה.
לטענתו, הבקשה הוגשה בשיהוי של חמש שנים ויש להמתין לגיבוש המלצות צוות בינמשרדי והנחיות היועץ המשפטי לממשלה במקרים מעין אלה.
הקשר החל לפני הלידה
השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבלה את הבקשה והוציאה צו הורות רטרואקטיבי מיום הלידה.
היא כתבה שמחומר הראיות עולה שלמבקשות היית הכוונה להיות אימהות משותפות של הקטין מעת שנולד. ״לא אגזים אם אומר כי במקרה זה, החל הקשר האמור עוד קודם ללידה, לכל המאוחר ברגע ההתעברות, שהייתה פרי תכנית משותפת להרחבת המשפחה״, כתבה.
היא ציינה כי מקובלת עליה התפיסה שצו הורות פסיקתי הוא צו מכונן, והוא זה שיוצר את הקשר ההורי בין הקטין לבין ההורה. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה שאין מניעה לקבוע שמועד תחילת הצו יהיה רטרואקטיבי.
בהקשר זה כתבה השופטת כי ככלל, כשמדובר בבני זוג שזוגיותם מוכחת ומבוססת וההחלטה על קיום הורות משותפת ביחס לקטין התקבלה, יחד יש מקום לקבוע כי מדובר בהורות שהחלה מיום הלידה.
דרישת היועץ המשפטי לממשלה כי הבקשה תוגש בפרק זמן סביר לאחר הלידה היא סבירה אולם יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ולבדוק מה הסיבה לעיכוב בהקשת הבקשה.
במקרה זה המבקשות הבהירו כי זמן קצר לאחר הלידה הן נדרשו לטפל באביה של אחת מהן שחלה ולא היה להן זמן וכסף לטפל בהגשת הבקשה.
קביעה כי הקטין הוא בנה של בת הזוג רק מיום מתן הצו, כלומר מרגע שהיה כבר בן 5 וחצי, תחטא למציאות ותפגע בטובתו, סיכמה.
היועץ המשפטי לממשלה חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב״כ המבקשות: עו"ד דניאלה יעקובי
- ב״כ המשיב: לא צוין
עו״ד מורן בריק מילר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.