לאחר מות המנוח התגלע סכסוך בין אשתו "על הנייר" לבין הידועה בציבור שלו עקב החלטתו לצוות לאחרונה זכות מגורים באחד הבתים במשק המשותף לו ולאשתו. המחוזי הכריע לטובת בת הזוג מטעמי צדק וכבוד המת.
בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה ברוב דעות כי זוגתו של בעל זכויות במשק חקלאי שנפטר לפני כ-6 שנים בעודו נשוי לאחרת, תוכל לגור כל ימי חייה באחד הבתים בנחלה בהתאם למה שהורה בצוואתו. בפסק הדין נקבע כי אף שההסכם שמכוחו קיבלו המנוח ואשתו את הזכויות במשק מטיל מגבלות על העברתן, בנסיבות המקרה הייחודי מניעת זכות המגורים ממי שהייתה הידועה בציבור של המנוח טרם מותו לא תהיה צודקת ותחטא לרצונו האחרון.
המנוח ואשתו רכשו את הזכויות במשק שמושב בצפון הארץ ב-1973 בהתאם להסכם משבצת עם מנהלי מקרקעי ישראל דאז והאגודה השיתופית. במשק היו שני בתים – אחד גדול ובו ששימש למגוריהם והשני קטן ובו גרה בתם.
ב-2006 המנוח ואשתו נפרדו. המנוח נותר לגור בבית הגדול ובהמשך הצטרפה אליו זוגתו החדשה שחיה עמו עד לפטירתו ב-2013. לאחר מותו, קיבלה אשתו את מלוא הזכויות בנחלה בהתאם להסכם המשבצת.
זמן קצר לאחר שהמנוח נפטר הגישה זוגתו בקשה לקיום צוואה שהותיר אחריו ובה הורה להעניק לה זכות מגורים בבית הקטן עד סוף ימיה.
בהתנגדות שהגישו אשתו ובתו הן ביקשו לבטל את הצוואה בטענה שהמנוח לא היה כשיר לצוות וזוגתו השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת. טענה נוספת שהעלו הייתה שהצוואה סותרת את הסכם המשבצת שקובע כי עם פטירת המנוח זכויותיו עוברות לזוגתו הרשמית – כלומר לאשתו. בית המשפט למשפחה דחה את תביעתן בשני המישורים ועל כך הן ערערו למחוזי.
בערעור נטען בין היתר כי בית המשפט התעלם מעדויות על מצבו המנטלי של המנוח ונתן תוקף לצוואה לא חוקית מאחר שאסור לפצל את הנחלה, והזכויות בה לא ניתנות להורשה.
מנגד, בת הזוג הפנתה לממצאי מומחה בית המשפט ועדויות עורך הצוואה ורופאת המשפחה של המנוח שהוכיחו לטענתה את צלילותו וכשירותו. באשר להסכם, היא ציינה כי הוא לא שלל מהמנוח את האפשרות לצוות את זכויות השימוש שלו במשק וביקשה לפרש אותו בהתאם לרצונו האחרון.
זוגיות פורמלית
סגן נשיא בית המשפט השופט זיאד הווארי והשופטים אשר קולה ועירית הוד הסכימו שאין עילה להתערב בממצאי בית המשפט למשפחה בנוגע לכשירותו של המנוח והיעדרה של השפעה בלתי הוגנת. אך דעותיהם נחלקו בנוגע לזכות המגורים של בת הזוג.
בעוד שהשופטת הוד סברה כי הוראת המנוח לא מתיישבת עם הסכם המשבצת, סברו סגן הנשיא הווארי והשופט קולה כי בנסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה יש להעניק להסכם פרשנות מרחיבה ולכבד את רצונו האחרון.
נקבע כי אין בעיה עם האיסור בהסכם על פיצול הנחלה שכן בת הזוג קיבלה זכות מגורים בלבד. המגבלה הבעייתית יותר היא זו שקובעת כי ציווי הזכויות בנחלה אפשרי רק אם אינו פוגע בזכויותיה של בת זוגו, כשבאופן רשמי מדובר באשתו.
בהקשר זה השופטים הסכימו כי אין ספק שהוראת הצוואה מונעת מהאישה להשתמש בבית הקטן או למכור את הנחלה. עם זאת, שניהם סברו כי ביטולה לא יהיה הוגן מאחר שהמנוח היה נשוי פורמלית בלבד ולא ראה בה בת זוג. לפיכך, התוצאה הצודקת לטעמם היא להגמיש את ההסכם ולאפשר למי שהייתה זוגתו בפועל לגור בבית הקטן כפי שציווה.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.