בחודש מאי 2024 ביליתי בשבתון על פי הזמנת אוניברסיטת פירנצה שבאיטליה.
איטליה היא מדינה בדרום אירופה אשר משתרעת על כ- 301,000 קמ"ר. היא כוללת גם עשרים איים, הגדולים שבהם הם סיציליה וסרדיניה.
עד למאה ה-19 איטליה היתה מורכבת מנסיכויות וערי מדינה שונות שבכל אחת מהן שלטון עצמאי ומערכת משפט משלה. בשנת 1861 אוחדו כלל הנסיכויות והערים למדינה אחת, כאשר ויטוריו אמנואל הוכתר כמלך איטליה.
בשנת 1946 לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נערך משאל עם (שבו לראשונה הוענקה זכות הצבעה גם לנשים), ששם קץ למונרכיה ומועצה מכוננת נבחרה לצורך עריכת חוקה, אשר הפכה את איטליה לרפובליקה דמוקרטית.
רומא היא עיר הבירה של איטליה, בעלת היסטוריה ומורשת עשירה שמקורה באימפריה הרומית כששיטת המשפט הרומית, משפיעה עמוקות על מערכות המשפט האירופאיות והדרום אמריקאיות עד היום.
בצפון איטליה נמצאות הערים מילאנו, המשמשת כמרכז פיננסי ותרבותי ופירנצה, עיר חשובה בתחום האמנות והתרבות האיטלקית. כדאי לבקר גם בוונציה- העיר אשר על המים, מרכז תיירותי והיסטורי מלהיב ביופיו.
במסגרת מאמר זה, אסקור את מערכת המשפט האיטלקית, נבחן את רשויות השלטון, החוקה האיטלקית ויחסה לפרלמנט, מקורות המשפט, מבנה הרשות השופטת ובתי המשפט ונשווה את שיטת המשפט האיטלקית למערכת המשפט בארץ.
אוניברסיטת פירנצה
אוניברסיטת פירנצה (Università degli Studi di Firenze) נוסדה בשנת 1321 והיא מבין המוסדות האקדמיים העתיקים ביותר בעולם המערבי. האוניברסיטה מהווה מרכז אקדמי חשוב ומשפיע למחקר והשכלה גבוהה באיטליה. באוניברסיטה פועלות 15 פקולטות הפזורות בעיר פירנצה ומחוצה לה.
כיום לומדים באוניברסיטה כ- 25,000 סטודנטים, מתוכם כ- 2,000 בפקולטה למשפטים, רבים מתלמידיה מגיעים מחוץ למחוז טוסקנה. סגל האוניברסיטה מונה חוקרים ומרצים בעלי שם עולמי, עם 1,800 מרצים וצוות מחקר, 1,600 צוותים טכניים ומנהלתיים, ולמעלה מ־1,600 עוזרי מחקר ודוקטורנטים. האוניברסיטה מציעה מגוון רחב של תוכניות לימוד ברמות שונות ובכל תחומי הידע.
המרכז האוניברסיטאי למדעי החברה, הממוקם באזור Novoli בפירנצה, הוא מרכז להוראה לבתי הספר לכלכלה, משפטים ולמדעי המדינה.
הקמפוס, שהוקם בשנת 2002, שם למטרה לאגד את כלל הפקולטות העתיקות שהיו אז פזורות במבנים ברחבי פירנצה. שבעת הבניינים בקמפוס מאכלסים את כיתות הלימוד, אודיטוריומים, חדרי מנוחה לסטודנטים, אולפנים, מעבדות, מזכירויות וספרייה.
בשנת 1932, הרקטור פרופ' Bindo de Vecchi, החליט ליצור סמל לאוניברסיטת פירנצה. הוא הטיל את המשימה לפרופ' מריו סלמי אשר היה פרופסור להיסטוריה של האמנות, ולפסל אנטוניו מראייני. הבקשה הייתה ליצור חותם המתאר את שלמה החכם באדם.
במרכז הסמל נמצא המלך שלמה, המייצג את החוכמה, ומסביב הכיתוב: פלורנטינה סטודוריום אוניברסיטאס (אוניברסיטת פירנצה).
בין הדמוניות הבולטות בעם היהודי שנמנו על הסטודנטים באוניברסיטת פירנצה ניתן לציין את הרב משה דוד קאסוטו - שהיה רבה של קהילת פירנצה ולימים פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. הרב קאסוטו עסק בפרשנות וביקורת המקרא ובאשורולוגיה.
כמו כן ראוי לציין עוד בוגר האוניברסיטה מפורסם: אליה שמואל הרטום - שהיה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא ומחבר "תנ"ך קאסוטו".
המארח שלי, פרופ' אלסנדרו סימוני, אדם יוצא דופן ונחמד, פילושמי ומתעניין מאוד במה שקורה בארץ ואף לומד עברית (בהתכתבויות המיילים שלנו ביקש שאכתוב לו בעברית בכדי שינסה לשפר את כישורי הקריאה שלו ולהבין מה כתבתי).
רשויות השלטון באיטליה
הרפובליקה האיטלקית היא דמוקרטיה פרלמנטרית ייצוגית הכוללת מערכת רב מפלגתית. בראש המדינה עומד הנשיא. ראש הממשלה (כיום ראשת הממשלה..) עומדת בראש הרשות המבצעת – הממשלה. הרשות המחוקקת (הפרלמנט) כולל שני בתים:
- הסנאט של הרפובליקה
- בית הנבחרים
הרשות השופטת הינה גוף עצמאי ונפרד משתי הרשויות האחרות.
נשיא איטליה
הנשיא הנוכחי של איטליה שמכהן מאז שנת 2015 הוא סרג'יו מטרלה (נבחר לכהונה שנייה ב 2022). נשיא הרפובליקה האיטלקית הוא ראש המדינה ואחראי על בחירת הגורם שידאג להרכבת הממשלה. כהונתו של נשיא נמשכת שבע שנים והוא נבחר במושב משותף של שני בתי הפרלמנט, ברוב מחייב של שני שלישים.
הממשלה
הממשלה באיטליה מורכבת מראש הממשלה ושרים במשרדי הממשלה. ראש הממשלה ממונה ע"י הנשיא ובהתאם להצעתו מתמנים השרים. ברוב המקרים הממונה לראשות הממשל הוא מנהיג הרוב בפרלמנט, או ראש ממשלת אחדות בעתות חירום. בשני המקרים הממשלה זקוקה להבעת אמון משני בתי הפרלמנט, ובמידה והממשלה מאבדת את אמון אחד הבתים, ניתן להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון. הממשלה אחראית על ניהול המדינה וקבלת החלטות מדיניות.
הפרלמנט
הפרלמנט הוא הרשות המכוננת והמחוקקת באיטליה ומורכבת משני בתים, הסנאט ובית הנבחרים. הצעת חקיקה באיטליה מתחילה בבית הנבחרים וצריכה לקבל אישור של הסנאט, בהצבעת רוב.
הסנאט הוא הבית העליון של הפרלמנט האיטלקי, והוא מורכב מ-200 חברים נבחרים ושישה חברים אשר ממונים על ידי נשיא איטליה לכל חייהם. ארבעה סנאטורים מתוך המאתיים נבחרים על ידי איטלקים המתגוררים בחו"ל. שאר הסנאט מוקצים לכל אזור באופן יחסי לפי אוכלוסייתם. עם זאת, סעיף 57 לחוקה קובע כי לאף אזור לא יכול להיות פחות משלושה נציגים.
בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הפרלמנט, ובו 400 חברים, שנבחרים בבחירות ישירות ע"י אזרחי איטליה מגיל 18.
הרשות השופטת באיטליה:
הרשות השופטת באיטליה היא רשות עצמאית המורכבת ממספר ערכאות ובתי משפט שונים. בראשה, בית משפט לחוקה ובמקביל בית משפט לערעורים, מתחתם ערכאות ערעור מחוזיות וערכאות דיוניות - בתי משפט אזרחיים, פליליים ומנהליים.
בית המשפט לחוקה - Corte costituzionale della Repubblica Italiana
זהו בית המשפט לפרשנות ויישום החוקה האיטלקית. הוא מורכב מ- 15 שופטים שמתמנים כך:
5 שופטים נבחרים ע"י נשיא המדינה.
5 שופטים נבחרים ע"י הפרלמנט ברוב של שני שליש מהמצביעים.
5 שופטים נבחרים בידי הרשות השופטת.
השופטים מכהנים בערכאה זו קדנציה חד-פעמית של 9 שנים. בדרך כלל מדובר בשופטים בכירים, פרופסורים למשפטים או עורכי דין עם וותק של 20 שנה לפחות. נשיא בית המשפט לחוקה נבחר בידי חבריו השופטים.
חמשת השופטים הממונים על-ידי הפרלמנט (אשר לרוב אינם שופטים מכהנים, אלא עורכי דין או אנשי אקדמיה משפטית) משקפים בדרך כלל את יחסי הכוחות הפוליטיים במדינה ולעיתים אף ממונים אנשים שכיהנו בעבר כחברי פרלמנט. על כן נכללה בהליך המינוי דרישת הרוב המיוחס, שנועדה לאזן את יתרונה האינהרנטי של הקואליציה בבחירת המועמדים. מעבר לכך מקובל כי בבואו לבחור את המועמדים שבתחום סמכותו, שואף נשיא המדינה לאזן את בחירות הפרלמנט, ולוודא כי הרכב בית המשפט לחוקה אכן משקף כהלכה את גיוונה הפוליטי, התרבותי והאידיאולוגי של אזרחי המדינה.
בית המשפט זה שוכן ב Palazzo della Consultaמול ה- Piazza del Quirinale. תפקידו העיקרי לדון בעתירות ולבדוק את חוקיות החוקים וההחלטות שהתקבלו בידי הפרלמנט לאור החוקה והזכויות הבסיסות של האזרחים.
נשיא בית המשפט לחוקה נבחר ברוב חבריו, כהונתו בת 3 שנים וניתנת להארכה לעוד 3 שנים. בית המשפט בוחר סגן נשיא או שניים הממלאים את מקום הנשיא בהיעדרו.
כשחוק מוכרז כבלתי חוקתי על ידי בית המשפט לחוקה, הוא חדל מלהיות תקף למחרת פרסום ההחלטה. לא ניתן לערער על החלטת בית המשפט לחוקה.
בית המשפט העליון - Corte suprema di Cassazione
בית המשפט העליון באיטליה עוסק בהשגות על פסקי דין של בתי המשפט לערעורים והוא אחראי לפרש את החקיקה בשאלות פרשניות שהתעוררו בבתי משפט מתחתיו. בית משפט זה מגודר כ "בית המשפט של המוצא האחרון" במערכת המשפט. תפקידו להבטיח יישום ופרשנת אחידה של כללים משפטיים, תוך תיאום בין תחומי המשפט השונים.
בית משפט העליון מחולק לשלושה עשר מותבים הכוללים נשיא וארבעה שופטים: שישה מותבים שעוסקים בערעורים אזרחיים (כולל ערעורי עבודה ומיסים) ושבעה בערעורים פליליים. במקרים נדירים ובעלי חשיבות ציבורית, ידון הערעור בפני 9 שופטים. רק לפסק דין בהרכב כזה כח של תקדים מחייב (שאם לא כן, פסיקותיו מחייבות רק את הצדדים לדיון). בית המשפט העליון אינו עוסק בבחינה מחודשת של הראיות (בניגוד לCorte d'Apello -), אלא מוודא שיישום החוק נעשה כהלכה ושהמשפט התנהל על פי הכללים הפרוצדוראליים המחייבים.
בית המשפט המחוזיים לערעורים Corte d'Apello -
בתי משפט לערעורים עוסקים ברוויזיה של פסקי דין שניתנו בערכאות הדיוניות באותו מחוז בעניינים אזרחיים ופליליים. בראש בית המשפט עומד נשיא, והמותבים שדנים בתיקים מורכבים מ-3 שופטים ושופט מחליף. בית המשפט לערעורים עוסק בכל היבטיו של התיק, הן בשאלות המשפטיות והן בשאלות עובדתיות (DE NOVO) ויכול לאשר את פסק הדין של הערכאה הדיונית, לתקן אותו, או להחליפו בפס"ד חדש.
בתי המשפט הרגילים Tibunale Ordinario
בתי משפט אלו הן הערכאות הדיוניות במערכת המשפט האיטלקית האחראיות לדון בתיקים בתחומי המשפט האזרחי, הפלילי, דיני עבודה ודיני משפחה. המותב בדיונים הוא מונוקרטי. סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בתי משפט האלו מוגבלת למחוז בו מצוי בית המשפט.
באיטליה 20 המחוזות: עמק אאוסטה, פיימונט, ליגוריה, לומברדיה, טרנטיטו אלטו אדיג'ה, ונטו, פריולי-ונציה ג'וליה, אמיליה-רומניה, טוסקנה, אומבריה, מרקה, לאציו, אברוצו, מוליזה, קמפניה, פוליה, בזיליקטה, קלבריה, סיציליה, סרדיניה.
בכל אולמות משפט אלו מתנוססת הסיסמה :" LA LEGGE E UGUALA PER TUTTI" בעברית: החוק שווה לכולם!
מקורות המשפט האיטלקי
חוקת איטליה משנת 1948 היא המקור הנורמטיבי העיקרי.
על פי החוקה נקבע שהשופטים כפופים רק לדין. הרשות השופטת אוטונומית לחלוטין ואינה תלויה ברשויות האחרות. עם זאת, לשר המשפטים הסמכות לפתוח בחקירה בגין תלונה נגד שופט ואף לנקוט פעולות משמעותיות נגד שופטים שסרחו.
המשפט הרומי
מערכת המשפט של איטליה מבוססת על המשפט הרומאי ועל קוד נפוליאון. היא קלטה תובנות משיטות משפט אדברסריות, אך בעיקרה מבוססת על ה CIVIL LAW והשיטה האינקוויזיטורית.
המשפט הרומי נבנה בעיקר על אדני העיור, הסחר והתרבות הרומית אך גם ממשברים שהיו בתקופת התגבשותו. במאה החמישית לפני הספירה החלו להעלות את כללי המשפט על הכתב ולהפכם מחייבים. וועדה אריסטוקרטית ערכה 12 לוחות ברונזה בהן שובצו מנהגים וחוקים עתיקים. הלוחות עצמם אבדו עם השנים, ואת הידע אודותיהם אנו שואבים ממקורות משניים.
הלוחות קבעו נורמות פליליות ואזרחיות ואף נורמות "מעורבות" כגון הלוח הרביעי שמדבר על רשות להרוג גנב בלילה (בדומה ל"בא במחתרת" של המשפט התלמודי) , אך אם אדם נתפס גונב ביום, הוא יהפוך לעבד של האיש שממנו גנב. אם הוא כבר עבד, הוא יושלח מצוק גבוה.
במשך הזמן, התפתחה אף חקיקה נרחבת מחוץ ל-12 הלוחות, ע"י מלומדים, ובמאה השלישית לספירה הגיע המשפט הרומי לשיאו. בשנת 212 הוענקה האזרחות הרומית על לכלל תושבי האימפריה, וכך למעשה הוחל המשפט הרומי על כל האימפריה הרומית. במקביל, החלה תופעה של השפעות זרות על המשפט הרומי, אשר התגברה עם שקיעת האימפריה הרומית.
במשך כאלף שנים התפתח המשפט הרומי (כולל לימוד והשפעה של המשפט העברי עליו!) עד לקודיפיקציה של הקיסר יוסטיניאנוס במאה השישית לספירה. המשפט הרומי כפי שהשתמר בקוד של יוסטיניאנוס הפך לבסיס המערכת המשפטית באימפריה הביזנטית ומשם לרבות ממערכות המשפט הקונטיננטלי במערב אירופה.
קוד יוסטיניאנוס
הקיסר יוסטיניאנוס כבש שטחים רבים, והקים אימפריה מזרחית גדולה. הוא ניסה "להחזיר עטרה ליושנה" גם בתחום המשפטי ע"י חידוש המשפט הרומי. הוא ביקש מוועדה של עשרה משפטנים לאסוף, למיין ולסווג את כל החקיקה הרומית בתחומים מוגדרים. הועדה סיימה את תפקידה בספר שנקרא "הקודקס" (Codex).
אח"כ מונתה ועדה של 16 משפטנים, כדי לקבץ את כתבי המלומדים עד אז, ובשנת 533 פורסם הDigest- שעסק במעמד האישי, לרבות כללי העבדות; דיני משפחה (נישואין, גירושין, אימוץ); דיני ירושה; דיני קניין ודיני חיובים (חוזים; עשיית עושר ולא במשפט; נזיקין).
בניגוד למקובל בשיטת המשפט האנגלוסקסית (המקובלת בין היתר באנגליה, ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה ובמידה רבה גם בהודו ובישראל) למשפט הרומי וממנו שיטת המשפט הקונטיננטלית המקובלת באיטליה (וגם בגרמניה, שוויץ, אוסטריה, צרפת, ספרד, פורטוגל ובמדינות דרום אמריקה ובמידה רבה גם במדינות סקנדינביה ומזרח אירופה) חשיבות רבה של החוק הכתוב. הקודקסים השונים ודברי המלומדים המפרשים את הקודקסים, הם הבסיס לפסיקה. קביעות השופטים ופסקי הדין היא שולית, וכמעט ואין תקדימים מחייבים.
המשפט בימי הביניים
לקראת סוף המאה ה-11 קמו מספר אוניברסיטאות בצפון איטליה, כאשר הראשונה בהם – אוניברסיטת בולוניה (1088). האוניברסיטאות הראשונות, כמו אוניברסיטת פירנצה, התרכזו בלימוד משפטים. האוניברסיטאות הוקמו על רקע התפתחות הערים בצפון-איטליה, והתפתחות המסחר העצומה בהן. תנאים כלכליים כאלה אפשרו פריחה אינטלקטואלית, וגרמו לעליית המעמד הפוליטי של הערים. השילוב של פריחה כלכלית, עִיוּר ומעמד פוליטי גבוה הכשירו את הקרקע להקמת האוניברסיטאות ובעקבות כך קמו דורות של מלומדים.
במקביל הכנסייה שחדרה לאימפריה הרומית עוד במאה הרביעית לספירה, היוותה גורם מרכזי באירופה לאחר נפילת רומי. המשפט הכנסייתי (DIRITTO CANONICO) היה אוניברסלי, מפני שחל על הנוצרים בכל אירופה ונלמד באוניברסיטאות. המשפט הכנסייתי משמעותי בנוגע לתחום המעמד האישי, למשפט הפלילי כהשופט שימש גם כחוקר (אינקויזיטור). השפעה מעניינת נוספות היא החובה לנהוג בתום לב בעת התקשרות בחוזה (נורמה שהחקיקה הישראלית אימצה בשנת 1973 עם חקיקת חוק החוזים וזניחת פקודת החוזים המנדטורית שקבעה, בהתאם למשפט המקובל את הכלל לפיו "ייזהר הקונה").
השבטים שפלשו לאיטליה, לא מחקו לגמרי את המשפט הרומי, אלא התאימו אותו למשפט השבטי הנהוג וכך הוא שרד גם את ימי הביניים.
המשפט המודרני
עם התפתחות הסחר, המשפט לבש צורה מתקדמת, מבחינת דיני החוזים, דיני ריבית, דיני המכר, הסדרת אמצעי תשלום, כגון שטר-חליפין, דיני הובלה הימית, דיני הביטוח וצורת השקעות מפותחות כגון שותפויות רשומות, תאגידים וחברות.
בראשית המאה ה-19 עם פלישתה של צרפת לאיטליה, בהנהגת נפוליאון, הוקמה ממלכת איטליה החדשה תחת הנהגתו.
אחד השינויים המרכזיים היה בקליטת המשפט הצרפתי שמבוסס על הקוד נפוליאון, המאגד חוקים ותקנות מכל תחומי המשפט. כך החלו המשפטנים והחוקרים האיטלקים לבנות מערכת משפטית חדשה, שמתבססת על תקנות צרפתיות בשיתוף עם המסורת המשפטית האיטלקית המקורית.
לאחר מלחמת העולם השנייה, ביוני 1946, נערך משאל העם על ביטול המלוכה ונבחרה האספה המכוננת, שמייד החלה במלאכת כתיבת החוקה.
החוקה וערכיה
ביום ה22 בדצמבר 1947 אישרה האספה המכוננת את חוקת הרפובליקה האיטלקית Costituzione della Repubblica Italiana) ) והיא מורכבת ממספר פרקים:
עקרונות היסוד
בסעיפים 1-12 מצויים עקרונות היסוד בקשר ליסודות עליהם קמה הרפובליקה, החל מאופייה הדמוקרטי, הקביעה לפיה הריבונות שייכת לעם וזכויות האדם הן כפרט והן כחלק מקבוצה חברתית. החוקה מבטאת סולידריות ושוויון ללא הבדל של גזע, מין, דת, שפה, דעה פוליטית או מאפיין חברתי. כמו כן מוכרת הזכות לעבודה, שנחשבת כאמצעי להשגת התפתחות אישית וחברתית. החוקה עוד קובעת שעל כל אזרח מוטלת החובה לתרום לפיתוח החברה ככל יכולתו, ועל הממשלה בתורה להבטיח את החופש והשוויון לכל אזרח.
פרק זה בחוקה מזכיר גם את המשפט הבין-לאומי הפומבי ואת זכויות הזר, בפרט את זכות המקלט לאנשים שנשללו מהם במולדתם החירויות המובטחות על ידי החוקה האיטלקית, או כאלה שהם מואשמים בעבירות פוליטיות. החוקה אוסרת על הממשלה לפתוח במלחמה ומעודדת השתתפות בארגונים בין-לאומיים שמטרתם להשיג שלום וצדק בין מדינות, ואף מאפשרת הגבלת הריבונות, במידת הצורך, להשגת מטרות אלו.
זכויות אזרח
פרק זה בחוקה האיטלקית עוסק בעיקר בזכויות האדם והאזרח. צווי Habeas Corpus; חזקת החפות; הגנה על קניין פרטי; הזכות לפרטיות; חופש התנועה; הזכות להפגנה; חופש ההתאגדות; חופש הביטוי; חופש העיתונות; חופש הדת; הגנה מפני רדיפה פוליטית והזכות להליך הוגן ( Il Diritto a un giusto processo).
הסדרים חברתיים
החוקה מזכירה את המשפחה הטבעית, המושתתת על נישואים ושוויון משפטי בין בני הזוג. להורים הזכות והחובה לגדל ולחנך את ילדיהם, גם אם נולדו מחוץ לנישואים. הזכות לטיפול רפואי מוכרת כזכות יסוד של הפרט וכאינטרס קולקטיבי. טיפול רפואי חינם מובטח למעוטי יכולת ומשולם על ידי הממשלה. חופש החינוך, האומנות והמדעים מובטח בחוקה. הממשלה אחראית להקים ולתחזק בתי ספר ממלכתיים בכל המקצועות ושכבות הגיל. עם זאת, ניתן להקים ביוזמת פרטית גם בתי הספר הפרטיים, אך אלו נדרשים לעמוד באותם סטנדרטים של השכלה של בתי הספר הממלכתיים. לעומת זאת, אוניברסיטאות רשאיות לקבוע את מסגרת הלימודים ותוכנן. השכלה גבוהה היא זכות מוקנית לתלמידים ללא קשר למצבם הכלכלי. לשם כך מוקצות מלגות, קצבאות למשפחות והטבות אחרות שניתנות על ידי הרפובליקה.
הסדרים כלכליים
על פי החוקה, על הרפובליקה להגן ולקדם את שוק העבודה, לספק הכשרה מקצועית לעובדים ולעודד ארגונים המגנים על זכויות עובדים, לרבות הגנה על זכויותיהם של עובדים איטלקים הדרים מחוץ למדינה.
החוקה קובעת שלעובדים הזכות לקבל שכר שמבטיח למשפחותיהם קיום בכבוד. כמו כן מדגישה את עקרון שוויון הזדמנויות ושכר שווה המגדרי. תנאי העבודה חייבים לאפשר לנשים למלא את תפקידן במשפחה ועליהם להבטיח את ההגנה על האם והילד. החוקה קובעת עקרון של תמיכת שירותי הרווחה עבור אזרחים שאינם מסוגלים לעבוד כגון נכים ומי שזקוקים לעזרה במקרים של תאונה, מחלה , נכות, זקנה ואבטלה שלא מרצון.
החוקה מגינה על חופש ההתאגדות של ארגוני עובדים ועל זכות השביתה.
החוקה מטילה על הרפובליקה לעודד, להגן ולפקח על פעולות חיסכון ואשראי.החוקה קובעת שההגנה על המולדת ( Patria ) היא "חובה קדושה לכל אזרח". עם זאת, החל משנת 2003 באיטליה אין גיוס חובה. יחד עם זאת, מי שבוחר להתגייס מובטח לו הזכות למימוש זכויותיו הפוליטיות. אזכור מיוחד ניתן לרוח הדמוקרטית של הרפובליקה כבסיס להסדרת הכוחות המזוינים.
הסדרת הפעילות הפוליטית
החוקה מכירה בזכות הבחירה של כל אזרח, גבר או אישה, במדינה או מחוצה לה, שהגיע לגיל שמונה עשרה שנים. הצבעה נחשבת גם לחובה אזרחית, והחוק חייב להבטיח שכל אזרח יוכל לממש זכות זו, כולל אזורי בחירה מחוץ לגבולות המדינה.
ניתן להקים מפלגות פוליטיות באופן חופשי. כל אזרח איטלקי, גבר או אישה, במדינה או מחוצה לה, זכאי להיבחר לתפקיד ציבורי בתנאים הקבועים בחוק. לשם כך, הרפובליקה נוקטת באמצעים ספציפיים לקידום שוויון הזדמנויות בין גברים לנשים, ולאיטלקים שאינם גרים בשטח הרפובליקה.
תהליכי חקיקה
החוקה קובעת שסמכות החקיקה נתונה לשני בתי הפרלמנט. הצעות חוק יכולות להיות מוגשות על ידי הממשלה או על ידי אחד מחברי פרלמנט. גם אזרחים יכולים להציע הצעת חוק בתנאי שההצעה מלווה בחתימות של חמישים אלף בעלי זכות הצבעה לפחות.
לאחר אישור הפרלמנט, החוקים מועברים לחתימת נשיא הרפובליקה. הנשיא יכול להטיל וטו על אישור חוק ולשלוח אותו בחזרה לפרלמנט תוך ציון דעתו על החוק. אם הצעת החוק תעבור שוב בפרלמנט, הווטו יבוטל והנשיא מחויב לחתום עליו. חוק שהתפרסם נכנס לתוקף ביום החמישה עשר לאחר הפרסום, אלא אם נקבע אחרת.
החוקה מסדירה תהליך של משאלי עם לביטול חקיקה קיימת, כאשר דורשים זאת לפחות חמש מאות אלף בעלי זכות הצבעה, או חמישה מחוזות מתוך העשרים שבמדינה. עם זאת, קיים סייג בקשר לכך: משאלי עם לא יערכו על ביטול חוקים המסדירים מיסים, תקציב המדינה, חנינה או אמנה בין-לאומית.
הממשלה אינה יכולה לחוקק חוקים אלא בשעת חירום, והפרלמנט צריך לאשרם תוך שישים יום מיום פרסומם, שאם לא כן יאבדו את תוקפם.
השפיטה
החוקה קובעת שהשופטים כפופים אך ורק לחוק. הרשות השופטת אוטונומית ובלתי תלויה ברשויות האחרות. אסור להקים בתי משפט מיוחדים, וניתן להקים רק מדורים מיוחדים לעניינים ספציפיים בערכאות השיפוטיות הרגילות.
מלבד אלו קיימים גם "בית המשפט לחשבונאות ציבורית" (מעין מוסד מבקר המדינה באיטליה) ובתי הדין הצבאיים.
הזכות להליך הוגן מוגנת בחוקה, כאשר לנאשם עומדת גם הזכות לקבל מידע מיידי על מהות וסיבות האישומים נגדו. כמו כן, זכותו של הנאשם להסתייע במתורגמן, על חשבון המדינה, במקרה שאינו דובר איטלקית. כל החלטה שיפוטית חייבות לכלול נימוקים, וניתנות לערעור בזכות.
השפעת המשפט האירופאי
השפעת המשפט האירופאי על המשפט האיטלקי ניכרת בכמה תחומים, כתוצאה מחובת ביצועי החלטות של בית המשפט האירופי, וחובת התאמת החוק האיטלקי לתקנות האירופיות. שיטת המשפט באיטליה מושפעת גם מהמשפט האירופאי בכמה תחומים כגון בנושאי זכויות אדם וערכים דמוקרטיים.
כמו כן, התקנות הכלכליות והתקנים המחמירים בקשר למוצרים ושירותים הנדרשים על ידי האיחוד האירופי, משפיעים על החוק האיטלקי ועל פסיקת בתי המשפט. בנוסף האיחוד האירופי מקפיד על התאמה של החוקים בין המדינות החברות, ובמיוחד בין אטליה לשכנותיה.
לבית המשפט החוקתי האיטלקי תפקיד מפתח בשיתוף פעולה עם מדינות אירופאיות, במטרה להגיע להכרעות זהות בנושאים העולים על סדר היום המשפטי. בתי משפט חוקתיים אחרים באירופה, דומים למערכת המשפט האיטלקית מבחינת ההיסטוריה והניסיון שלהם, כגון בתי המשפט חוקתיים בגרמניה, אוסטריה, צרפת וספרד. וועידות בתי המשפט חוקתיים אירופיים פועלת מאז 1970 ומארגנת כנס כל שלוש שנים לצורך תיאום עמדות בשאלות שעל סדר היום. הנציבות האירופית ומועצת אירופה הקימו וועדה, הידועה בשם וועדת ונציה, כדי לקדם את מערכות המשפט של החברות באיחוד (במיוחד אלה של הדמוקרטיות המתפתחות של מזרח אירופה), וכדי לחקור בעיות המתעוררות בתפקוד המוסדות.
בית המשפט החוקתי מנסה להרחיב שיתוף פעולה זה אף מחוץ לגבולות אירופה על ידי הוועידה העולמית לצדק חוקתי (WCCJ) שמאגדת יותר מ-70 בתי משפט חוקתיים מרחבי העולם, וחותרת לקדם צדק חוקתי והגנה על זכויות אדם, הנחשבים למרכיבי מפתח בשלטון החוק והדמוקרטיה.
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא כנראה הוותיקה שבקהילות היהודיות מחוץ למזרח התיכון, ומתוארכת מהמאה הראשונה לספירה (מרבית היהודים הוגלו מיהודה לרומא לאחר כישלון מרד בר כוכבא ב 136 לספירה הנוצרית, אך כבר בתקופת חורבן בית מקדש השני ב 70 לספירה הגיעו יהודים לרומא, לרוב כעבדים).
הגטו הראשון בהיסטוריה הוקם בימי הביניים בוונציה, בשטח בו היה מצוי בעבר מפעל למתכות (מכאן המילה GUETTO), בכדי לרכז שם היהודים ולהגן עליהם בפני התנכלויות אנטישמיות.
באיטליה היום מספר קהילות מאורגנות המונות כ- 40,000 יהודים רשומים. בעשור האחרון גברה המודעות של איטליה כלפי היהודים במדינה. תופעה זו באה לידי ביטוי בהקמת אתרים להנצחת השואה, בארגון עצרות ביום השואה ליהודי איטליה והכללת הנושא היהודי בתוכניות הלימודים של בתי הספר הממלכתיים. כמו כן נעשים עבודות שיפוץ ושימור של מבני בתי הכנסת העתיקים, במימון מקורות מסחריים, ציבוריים וממלכתיים.
פדרציית הקהילות היהודיות של איטליה מייצגת את יהודי איטליה כלפי הממשל האיטלקי וכלפי גורמי חוץ, ומסייעת בניהול הקהילות. הרב שמואל די-סיני משמש כרבה הראשי של רומא.
בתי הכנסת ברומא, בפירנצה ובוונציה שופצו במימון נדיב של הממשלה ושיפוץ בית הכנסת בפיזה, בוצע במימון בנק מסחרי.
יהודי איטליה נוהגים להתפלל בנוסח מיוחד, הנוסח האיטליאני ("מנהג בני רומי"), שנחשב לקרוב ביותר לנוסח שהתפללו בארץ ישראל שלפני הגלות. בנוסף לנוסח המיוחד, בבתי כנסת האיטלקיים סדר תפילה והלכות קצת שונות, כך למשל שילוט גדול בעברית בבית הכנסת המרכזי של רומא מבקש בזו הלשון "נא לכבד את מנהג המקום ולהישאר בעמידה בחזרת הש"ץ" (מנהג שאינו מקובל לא אצל המתפללים בנוסח הספרדים, לא אצל יוצאי מדינות אשכנז ולא אצל יהודים מתימן..).
יהודים רבים הגיעו לאיטליה לאחר גירוש ספרד והביאו עמם את נוסח הספרדים. מעניין לציין שהחל משנות החמישים של המאה ה-20 הגיעו לאיטליה יהודים רבים מלוב וקיימת קהילה מאורגנת שלהם בפיאזה בולוניה ברומא.
נוסף על כך ישנם בתי חב"ד הפזורים ברחבי איטליה בהם מתפללים בנוסחים שונים. ניתן להשיג אוכל כשר בסופרמרקטים (בעיקר מיובא מצרפת) ומסעדות כשרות קיימות בערים רומא, ונציה, מילאנו, ליוורנו ופירנצה.
סיכום
המשפט האיטלקי משתייך למשפט הקונטיננטלי, אשר מתבסס על יסודות המשפט הרומי העתיק שהתפתח מצד אחד עם פריחת ההשכלה והמסחר ומצד שני עם פלישת צרפת של נפוליאון לשטחה. לאחר שהשתחררה מהמשטר המונרכי, החלה איטליה לשנות את צביונה ועשתה צעד משמעותי ומכונן בכתיבת חוקה חדשה לרפובליקה. כינון החוקה באיטליה היוותה אירוע כה משמעותי ומכונן עד כדי שהיא הוגדרה כ"רפובליקה שנולדה מחדש". החוקה מגדירה את ערכי היסוד והערכים של המדינה.
שיטת המשפט הקונטיננטלית מתרכזת בהבנת החוק ובאכיפתו, כשניתנת חשיבות רבה לתיאוריות המשפטיות המקובלות ולא לפסיקה (כמעט ואין "תקדים מחייב"). כמו במערכות המשפט הצרפתית, הגרמנית והספרדית, תפקיד בית המשפט בפיתוח המשפט ופרשנות חוקים הוא פחות חשוב מאשר במערכת המשפט האנגלוסקסית. קודקס החוקים ופרשנות מלומדים הם מקור ראשי לחשיבה המשפטית.
- הכותב הוא שופט בכיר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. דוקטור למשפטים (D) מטעם אוניברסיטת תל אביב, מרצה באוניברסיטת בר אילן. המאמר המקורי פורסם בעלון השופטים ע"ש השופט שמואל ברוך ז"ל, גיליון 153 ספטמבר 2024.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.