התקדמות במאבקם של זוגות חד-מיניים להכרה בזכויות הורות: אישה שגידלה את בנה הביולוגי של זוגתה לשעבר הגישה תביעה למשמורת משותפת. בית המשפט אישר לה להתראות עמו עד להכרעה בתביעה.
החלטת ביניים שניתנה בחודש שעבר בתביעת משמורת צריכה לעודד זוגות חד-מיניים שלא קיבלו הכרה כהורים. סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון נחשון פישר אישר לתובעת לקיים הסדרי שהות עם בנה של זוגתה לשעבר עד להכרעה בתביעה, כיוון שלטעמו ניתוק הקשר בינה לבין הילד לא עולה בקנה אחד עם טובתו.
בנות הזוג ניהלו מערכת יחסים במשך כ-11 שנה, וברובן הגדול גרו יחד. ב-2012 אחת מהן הביאה לעולם ילד מתרומת זרע והשתיים גידלו אותו יחד. מסיבה שאינה ידועה ובניגוד לנהוג בקרב הורים חד מיניים, בת הזוג שאינה האם הביולוגית לא אימצה את הילד ואף לא פנתה לבית המשפט כדי להוציא "צו הורות", אולם לטענתה היא ראתה בו כבנה על כל המשתמע מכך.
כשהילד היה כבן 4.5 מערכת היחסים הזוגית נקלעה למשבר שהוביל בסופו של דבר לפרידה.
לאחר הפרידה, האם הביולוגית סרבה לאפשר לבת זוגה לשעבר להיות בקשר עם הילד, מה שאילץ אותה לפנות במאי 2016 לבית המשפט למשפחה בתביעת משמורת משותפת.
התובעת טענה כי אף שבפועל לא אימצה את הילד היא נטלה חלק פעיל בגידולו – וכך גם הוריה שרואים בו נכד לכל דבר ועניין.
אלא שהאם הביולוגית התנגדה לכך בתוקף בטענה שהיא מעולם לא התכוונה "לחלוק" בהורות שלה ולהעניק לתובעת זכויות הוריות כלשהן על בנה (כיום בן 6).
היא הודיעה שאינה מסכימה שהתובעת תתראה עמו בטענה שהיא מנסה לפגוע במעמדה האימהי. בנוסף, היא ציינה שהענקת זכויות הוריות לתובעת עלולה לפגוע בילד מבחינה רגשית ולשיטתה הוא לא מעוניין להיות בקשר עמה.
חלום שנרקם בימי אהבה
לנוכח מורכבות המקרה, השופט פישר מינה אפוטרופוס לדין שתייצג את עמדת הילד וכן מומחית מטעם בית המשפט שתבחן האם קיום קשר עם התובעת עולה בקנה אחד עם טובתו.
האפוטרופוס לדין והמומחית אמנם סברו שהילד רגיש מאוד למתיחות ששוררת בין שתי הנשים, אך בניגוד לעמדת הנתבעת, הן דווקא תמכו בהסדרת קשר הדרגתית בינו לבין התובעת.
עמדתן של השתיים הייתה מקובלת על השופט, שהתרשם כי הקשר עם התובעת ייטיב עם הילד ולא "יכרסם" בסמכות ההורית של הנתבעת.
יתרה מכך, השופט לא שוכנע שהנתבעת לא התכוונה לחלוק בהורות עם התובעת וטענותיה בעניין נדחו.
"אין ספק בליבי כי ההסכמה אשר נוצרה עם השאיפה, הרצון והניסיון להרות, לא היתה סביבה של הפרדה הורית, אלא סביבה הסכמית של שותפות, שיתופיות והורות משותפת" כתב השופט. בהמשך הוא העיר כי "מחויבותם של בני זוג בני אותו מין לקשר ולחלום אותו רקמו יחדיו בימי אהבה ואחדות, איננה יכולה להיפרם בימי משבר וסגריר".
בנסיבות אלו ולעת עתה, נקבע כי התובעת תאסוף את הילד מבית הספר פעם בשבוע ותשיב אותו לבית אמו בערב. מדובר בהסדר זמני שכן זו החלטת ביניים עד להכרעה בתביעת המשמורת. כמו כן, נקבע כי הצדדים יעברו הדרכה הורית בנפרד בהתאם להמלצת מומחית בית המשפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד דיני משפחה רחל גדרון איקונומן, עו"ד רות גדרון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד לידר פלג
עו"ד אולגה ליכטר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.