האיש הלווה לדודו כספים לקניית דירה אך הדוד נפטר מבלי לשלם, לא לפני שביטל צוואה שהבטיחה את החזר ההלוואה. המחוזי תיקן את העוול רב-השנים
גבר שהלווה לדודו כספים לרכישת דירה הוכר לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד כבעליה, לאחר שהדוד הלך לעולמו מבלי לפרוע את ההלוואה. השניים סיכמו כי במידה שההלוואה לא תוחזר תוך זמן מסוים, הדירה תועבר לבעלות האחיין. בתוך כך, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט (אב"ד), והשופטים צבי ויצמן ויעל מושקוביץ דחו את טענת הבן של המנוח כי הדירה שייכת לעזבונו.
רכישת הדירה נעשתה על רקע מחשבת המנוח בזמנו לעשות עלייה מאוזבקיסטן לישראל. לטענת האחיין, דודו ביקש ממנו לאתר עבורו דירה בארץ הקודש, ואף להלוות לו כספים לצורך רכישתה. לגרסתו, סוכם בין השניים שההלוואה תוחזר תוך שנה וחצי, אחרת הדירה תועבר לבעלות האחיין.
עוד סיפר המלווה כי לצורך הבטחת השבת ההלוואה, חתם דודו באוגוסט 2007 על צוואה המורישה לו את הדירה, במידה שימות טרם פירעון החוב. ואכן, חודש לאחר עריכת הצוואה רכש המלווה עבור דודו את הדירה תמורת כרבע מיליון שקל.
כשמונה שנים לאחר מכן הלך הדוד לעולמו, מבלי לפרוע את ההלוואה. לאחר מותו קיבל המלווה צו קיום צוואה לטובתו, אלא שהצו בוטל מאחר שבדיעבד התגלה כי המנוח חתם כבר בשנת 2009 על מסמך שמבטל את הצוואה.
המלווה לא אמר נואש וניהל הליך משפטי מול בנו של המנוח, בן-דודו, בבית המשפט למשפחה בראשון לציון – אלא שהוא הפסיד. נקבע כי בשל ביטול הצוואה, ובהעדר עיגון אחר לזכאות המלווה לבעלות על הדירה, הרי שהיא שייכת ליורשי המנוח. עם זאת, פסק הדין העניק למלווה את החזר ההלוואה שנתן למנוח.
שתי הפרות
באפריל אשתקד הגיש המלווה את הערעור למחוזי. לטענתו, בית המשפט למשפחה טעה כשלא הורה על מימוש ההסכם עם הדוד, שבהעדר פירעון ההלוואה בזמן הדירה תועבר על-שמו. מנגד טען בן המנוח שפסק הדין נכון ואין להתערב בו.
שופטי המחוזי קבעו שבית המשפט למשפחה שגה כשנתן לביטול הצוואה ב-2009 משקל מכריע בסכסוך. לדבריהם, השופטת החתומה על פסק הדין הגיעה לשתי מסקנות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת – האחת, שההלוואה מעולם לא נפרעה (ולכן המלווה זכאי להשבתה); השנייה, שביטול הצוואה נעשה מחמת החזר ההלוואה.
"לטעמנו, קביעה זו של בית המשפט קמא אינה יכולה לעמוד", כתבו השופטים. "מרגע שנקבע כממצא עובדתי כי ההלוואה לא נפרעה – לא ניתן לייחס את ביטול הצוואה לאפשרות כי נפרעה ההלוואה. משכך, ביטולה יכול להתיישב אך ורק עם טענת המלווה לפיה המנוח לא ראה בדירה נכס מנכסיו".
בתוך כך השופטים הדגישו שהאחיין לא ידע על ביטול הצוואה, כך שלא נכון לזקוף לחובתו את העובדה שלא רשם את הדירה על שמו במהלך השנים שחלפו מאז רכישתה ועד לפטירת הדוד. הוא החזיק בצוואה המבטיחה את רישומו כבעלים בהעדר פירעון ההלוואה, ולתפיסתו הלגיטימית זה הספיק.
למעשה, קבעו השופטים, המנוח הפר את ההסכמות עם אחיינו פעמיים: לראשונה, כשלא החזיר את ההלוואה; ובשנית, כשביטל את הצוואה והותיר את האחיין מול שוקת שבורה.
בנסיבות אלה נקבע שיש להוציא לפועל את ההסכם ולהכריז על האחיין כבעל הדירה, תוך חיוב בן דודו בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ המלווה: עו"ד משה מגן
- ב"כ בן המנוח: עו"ד א. ויינרב
עו"ד הודיה היינוביץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.