לטענת הבן, אחת משלוש הדירות שאימו עתידה לקבל במסגרת פרויקט התחדשות עירונית שייכת לו מכוח צוואת אביו. לבקשת האם ניתן צו מניעה נגד כניסתו לנכסים
בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה לקבלת צו אשר ימנע את כניסת בנה לנכס נדל"ן בבעלותה, שעובר בימים אלה התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38. על רקע איומים קשים שהפנה הבן לאימו והצהרותיו כי בתום עבודות הבנייה בכוונתו לגור באחת מהדירות שהוקצו לטובתה בפרויקט, נעתר השופט רמי בז'ה לבקשת האם ואסר על בנה לפגוע בדרך כלשהי בזכויותיה.
בפברואר 2021 חתמו התובעת ובעלה על הסכם תמ"א שלפיו הם זכאים לקבל מהקבלן המבצע שתי דירות בנוסף לזו שבבעלותם. כשני עשורים לפני כן הם חתמו על צוואה הדדית שקובעת הוראת "יורש אחר יורש", כלומר שעם פטירת אחד מהם יירש בן-הזוג הנותר בחיים את הכול, ולאחר מות השני יתרת הרכוש תעבור לשלושת ילדיהם.
ואכן, טרם באו עבודות הבנייה לסיומן הלך אבי המשפחה לעולמו. במרץ האחרון ניתן לבקשת רעייתו צו קיום צוואה, ובהתאם לכך היא נרשמה כבעלים על שלוש הדירות. התביעה נגד בנה הוגשה לבית המשפט על רקע הצהרתו כי בכוונתו לגור באחת מהדירות בתום עבודות התמ"א.
לטענת האם, אחרי פטירת בעלה החל בנה לטעון באופן כוזב שאביו הוריש לו את אחת הדירות, תוך שהוא מאיים עליה, מטריד אותה וממרר את חייה. בשלב מסוים היא אף ביקשה לקבל צו הגנה בשל אלימות שהפנה כלפיה, ובית המשפט נעתר לבקשתה.
האם תיארה את בנה כ"אדם אלים הנוטה להתפרצויות ואיבוד שליטה אשר התנהגותו הינה בלתי צפויה", וסיפרה כי הוא נהג להיכנס לדירותיה בלי רשות. מכאן, לדבריה, הצורך בצו המניעה.
הבן, לעומתה, עמד על כך שהוא זכאי לאחת מהדירות מכוח צוואת אביו. לדבריו, התביעה היא למעשה קנוניה ותחבולה שרקמה אימו יחד עם אחיו לצורך נישולו והותרתו חסר כול. הנתבע הוסיף כי התגורר בעבר בנכס ואף השגיח עליו במהלך עבודות התמ"א לבקשת הוריו, כך שאין מקום לצו מניעה נגדו.
"יאללה, שתמותי"
השופט בז'ה דחה בשתי ידיו את ניסיון הבן להתבסס על צוואת אביו. הוא ציין כי הצוואה קובעת במפורש שכל עוד האם בחיים, היא בעלת הרכוש הבלעדית ואין לנתבע או לאחיו חלק בנכסיה.
בתוך כך השופט דחה את טענת הבן כי התגורר בעבר בנכס. לדבריו, הבן הציג בסוגייה זו לא פחות מחמש גרסאות שונות וסותרות שלא מתיישבות אחת עם השנייה. כך למשל, בעוד שבחקירתו העיד כי שהה באחת הדירות כדי להשגיח על עבודות הבנייה, בהמשך סיפר שהשתמש בה כ"קן אהבים" בו יוכל להתרועע עם נשים אחרות (שכן הוא חי עם בת זוג מזה כ-20 שנה).
מעבר לזה שהתובעת היא בעלת הדירות ובנה מעולם לא התגורר בהן, השופט ציין שהבן שלח לה הודעות קשות ב'וואטסאפ' בהן כתב בין היתר "יאללה יקברו אותך" ו-"נתפלל עלייך שתמותי".
בנסיבות אלה נעתר השופט לבקשת האם למנוע את כניסת בנה לנכסיה, או לפגוע בדרך כלשהי בזכויותיה בהם. בנוסף חויב הבן לשלם לאימו הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.
- ב"כ האם: עו"ד שמרית גנני שאול
- ב"כ הבן: עו"ד דן מיארה
עו"ד אירם גל
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.