בעל חברת שוקולד קיבל 225 אלף שקל תוך התחייבות לבלעדיות למשקיעים, אך במקביל התקשר עם אחר. החברה נכנסה לפירוק והוא ייאלץ להחזיר את כספי ההשקעה עם תוספת
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישו משקיעים בחברת שוקולד שנקלעה לפירוק נגד בעליה. לטענתם, הנתבע הסתיר מהם שהחברה במצב קשה לפני שהזרימו את השקעתם, ולמרות התחייבותו לבלעדיות כלפיהם - הוא החל במגעים עסקיים עם אחר. בנסיבות אלה קבעה השופטת פנינה נויבירט שעל בעל החברה להשיב לתובעים את השקעתם בתוספת פיצוי על עוגמת נפש והוצאות משפט.
תחילת הפרשה באוקטובר 2013, אז פנה בעל חברת "ליה שוקולד גורמה" לתובע, פקודו מהצבא, והציע לו להיכנס למיזם עסקי. האחרון הסכים, וחודש לאחר מכן הוא ושותפתו דאז לדירה חתמו על הסכם מייסדים שבמסגרתו הוסכם שתוקם חברה בבעלות הצדדים לצרכי ייבוא, שיווק ומכירה של תרכיזי פירות ממותקים, שנועדו בין היתר לייצור מוצרי מזון ושוקולד.
כחלק מההסכם, כל אחד מהתובעים הזרים לחשבון של חברת "ליה" השקעה בסך 112,500 שקל, ובסך הכול 225,000 שקל. אלא שזמן קצר לאחר החתימה התגלעו בין הצדדים מחלוקות, ובינואר 2014 הודיעו התובעים על ביטול ההסכם תוך דרישה להשבת השקעתם. בקשתם לא מולאה, וכשנה לאחר פנייתם נכנסה חברת הנתבע לפירוק. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט באוגוסט 2017.
לטענת המשקיעים, במסגרת התקשרותם עם הנתבע הוא הסתיר מהם את העובדה שהחברה בבעלותו חדלת פירעון. כמו כן, ובניגוד להתחייבותו בהסכם המייסדים, נודע להם כי הנתבע התקשר מאחורי גבם עם אחר לצורך קידום אותו מיזם ממש.
התובעים הוסיפו שבדיעבד הבינו כי נקלעו למעשי נוכלות ותרמית ובשל כך הודיעו על ביטול החוזה כדין. הם עתרו להשבת השקעתם ולתשלום סכומים נוספים, בין היתר על עוגמת הנפש.
רעיון עסקי אמיתי?
מנגד טען בעל החברה כי בבסיס המיזם עמד רעיון עסקי אמיתי עם מוצר אמיתי, שבסופו של יום קרס בגלל נסיבות שאינן בשליטתו. לגרסתו, מעולם לא הבטיח בלעדיות לתובעים ובמועד העברת השקעתם הייתה החברה סולבנטית (בעלת כושר פירעון). מכאן, לטענת הנתבע, שאין יסוד לתביעה ויש לדחותה.
אבל השופטת נויבירט דחתה את גרסת ההגנה בשתי ידיים. לדבריה מסכת הראיות הראתה שהנתבע לא גילה לתובעים על מצבה הכספי הרעוע של החברה בבעלותו קודם לכריתת הסכם המייסדים, ואף הסתיר מהם את העובדה שכבר התקשר בהסכם לביצוע המיזם עם אחר.
השופטת קבעה כי הסתרת המידע עולה כדי חוסר תום לב במשא ומתן והפרת הסכם המייסדים, המצדיקה לבטל את ההסכם כפי שעשו התובעים. עוד היא קבעה שהפרת הבלעדיות ויצירת המצג לפיה החברה סולבנטית, עולה כדי עוולת התרמית. יתרה מכך, שידול התובעים להעביר את כספם בבהילות לחברה שבבעלות הנתבע, מבססת לדברי השופטת אף את עוולת הגזל.
"לא ניתן להעלות על הדעת כי אדם היה מתקשר ביוזמתו בהסכם, לו היה יודע כי המיזם שלתכליתו נכרת ההסכם לא יצא אל הפועל, כי אין המדובר במיזם שבבלעדיות, אף שהדבר הובטח לו, כי לא ישולם לו שכר וכי כספו ירד לטימיון", כתבה השופטת.
לפיכך היא הורתה לנתבע לשלם לתובעים 240,000 שקל עבור החזר השקעתם ופיצוי על עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקם, בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד גיורא רובננקו
- ב"כ הנתבע: עו"ד ערן קרם
עו"ד עדי טל
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.