לאיש נודע שאשתו בגדה בו חודשים ארוכים אחרי שגידל את הילדה כבתו. בית המשפט המחוזי דחה את טענת האישה כי מדובר בנזקי בגידה שאינם עילה לפיצוי
השופט חננאל שרעבי דחה לאחרונה בקשה לדחייה על הסף של תביעה בגין הונאת אבהות. אדם הגיש תביעה נגד אשתו לשעבר בה טען כי נגרמו לו נזקים נפשיים וכספיים לאחר שגילה כי מי שחשב שהיא בתו נולדה כתוצאה מקשר שניהלה האישה מחוץ לנישואים. האישה ביקשה לדחות את התביעה על הסף וציטטה פסיקה שלפיה לא ניתן לתבוע על נזקי בגידה, אך הבקשה נדחתה והתביעה תתברר לגופה.
בני הזוג נישאו ב-2010 ונולדו להם שני ילדים. ב-2018 נולדה לאישה ילדה מקשר רומנטי שניהלה מחוץ לנישואים.
לאחר הלידה נרשמה הילדה כבתו של הבעל במרשם האוכלוסין. הרישום שונה בפסק דין מיולי 2020 לאחר שתוצאות בדיקת אבהות שנערכה הצביעו על כך שהקטינה היא בתו הביולוגית של אדם אחר.
הבעל ואשתו נפרדו ב-2019, כשהילדה הייתה כבת 10 חודשים, והתגרשו ב-2020, אז גם נותק הקשר בין הבעל לקטינה, והוא המשיך לפגוש רק את שני ילדיו הביולוגיים.
במאי 2021 הגיש הבעל תביעה נגד גרושתו בסך של 600,000 שקל. הוא טען כי גידל את הילדה כבתו עד למועד בו האישה עזבה את הבית וכי "הוכה בהלם ותדהמה" כשגילה שהיא אינה בתו הביולוגית.
עוד הוא טען כי הוא "רחש ורוחש אהבת אמת" לילדה וכי נפגע קשות כשבמסגרת הליך אחר נדחתה עתירתו להכירו בו כהורה פסיכולוגי שלה.
לדבריו, על האישה לפצות אותו על הנזקים הכספיים והפסיכולוגיים שגרמה לו, כשהרתה במהלך נישואיהם לגבר אחר ואפשרה את רישום הילדה על שמו. הוא הוסיף כי האישה גרמה לו לממן את כל הוצאות ההריון, הלידה וגידול הקטינה עד לגיל 10 חודשים. וכי בעקבות הרחקת הילדה מחייו נגרמה לו "צלקת רגשית ללא תקנה".
האישה טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף שכן לפי פסיקת בית המשפט העליון לא ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי בגידה. היא הוסיפה שעל כל מה שניתן במהלך הנישואים חלה חזקת המתנה והבעל אינו יכול לתבוע החזר. לגופו של עניין היא טענה כי עוד בשלב הריון הבעל ידע שהקטינה אינה בתו.
בית המשפט למשפחה קבע שאין מקום לסילוק התביעה על הסף. בהחלטה נכתב כי בעוד שלא ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין נזקי בגידה, בתי המשפט דנים לגופן בתביעות בגין הונאת אבהות. על החלטה זו האישה הגישה בקשת רשות ערעור.
היא טענה בין היתר כי ההחלטה מנותקת מכתב התביעה ומעניקה לבעל סעדים שלא התבקשו על ידו. היא הוסיפה כי אין לתת סעד של "התחשבנות" בגין התנהלות כספית במהלך הנישואים.
הונאת אבהות
השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.
הוא הבהיר שככלל, אין לסלק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה, אלא אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יצלח בתביעתו ויזכה בסעד המבוקש.
השופט הוסיף כי עיון בתביעה מלמד שהיא מחייבת בירור עובדתי ומשפטי מקיף. זאת ועוד, התביעה אינה עוסקת בנזקי בגידה (שלא ניתן לתבוע בגינם) אלא בנזקים הנובעים מהונאת אבהות, שאין מניעה לתבוע.
כמו כן, טענת הבאישה כי טענת הונאת האבהות לא נטענה במפורש בכתב התביעה לא משכנעת, שכן כל תיאור הדברים מלמד על עילה זאת.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אינאס אבריק
- ב"כ המשיב: עו"ד שרין סולן
עו"ד שגית אברג'יל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.