זוג גילה לאחר 10 שנים שהייתה טעות ברישום והדירה שנרשמה על שמם היא דירה אחרת בבניין. האם עורך הדין שייצג אותם ברכישה ושמאי שהעריך את שווי הדירה שלהם אחראים לפצות? בית המשפט השיב בשלילה.
השופט אורי גולדקורן דחה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד עורך הדין שייצג אותם ברכישת דירתם ושמאי מקרקעין שהעריך את שווי הדירה עבור הבנק. בני הזוג גילו טעות בתשריט שצורף לבקשה לרישום הבית המשותף ודרשו מהנתבעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. השופט קבע שאין להטיל על השמאי ועורך הדין אחריות וחייב את התובעים בהוצאות.
חברת ״בונה העמק״ בנתה בניין בקריית ביאליק וב-1982 מכרה את אחת הדירות בקומה השנייה (דירה מספר 7). ב-1988 הגישה החברה ללשכת רישום המקרקעין בקשה מלווה בתשריט לרישום הבית כבית משותף. בעקבות זאת היא נרשמה כבעלים של כל הדירות בבניין, למעט דירה 7 שנרשמה על שם הקונים. בהמשך הורישו הקונים את הזכויות בדירה לבנם והוא מכר אותם לתובעים ב-2009.
התובעים סיפרו שלצורך רכישת הדירה וקבלת משכנתא פנו לנתבע, שמאי במקצועו, שהכין חוות דעת בה העריך את שווי הדירה ב-380,000 שקל. בחוות הדעת נכתב כי בקומה יש 4 דירות וכי ״לצורך זיהוי הנכס נבדק צילום נסח רישום״.
ב-2010 הם נרשמו כבעלים של דירה מספר 7. כשנה לאחר מכן הם מכרו אותה כי ביקשו לרכוש דירה חדשה מחברת ״אפריקה ישראל״. שמאי שנשלח מטעם הקונים גילה שיש טעות בתשריט ודירה 7 אינה הדירה בה הם גרים, ומדובר למעשה בדירה מספר 6 שאינה רשומה על שמם.
בעקבות זאת החלו התובעים לפעול לתיקון הרישום השגוי אך נתקלו בהתנגדות השכנים והדבר סודר רק בעקבות תביעה שהגישו.
לטענת התובעים, השמאי התרשל כשלא בדק את הרישום המופיע בתשריט הבית המשותף. כמו כן, עורך הדין שייצג אותם בעסקת המכר מול בעל הנכס המקורי התרשל כשלא גילה את הטעות ברישום. הם תבעו מהם פיצוי בסך של 400,000 שקל על הנזקים שלטענתם נגרמו להם בשל הטעות.
השמאי טען כי ערך את חוות הדעת בהתאם להוראות הדין ואין קשר סיבתי בין המעשה המיוחס לו לבין נזקי התובעים. לדבריו, הטעות ברישום אינה תוצאה של מחדל שלו אלא של רבים אחרים.
עורך הדין הכחיש שפעל ברשלנות וטען כי באותה תקופה היה קושי להשיג תשריטים וממילא ההסכם בינו לבין התובעים פטר אותו מאחריות בכל הקשור לפרטי רישום הדירה.
סאגה מסורבלת
השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה דחה את התביעה.
הוא ציין כי במועד עריכת חוות הדעת לא רבצה על השמאי חובה לעיין בתשריט הבית המשותף. ואולם, הוא כן היה חייב לפרט את הכיוונים אליהם הדירה פונה באופן שיאפשר זיהוי בפועל. השמאי לא עשה כן ולכן התרשל כלפי התובעים.
עם זאת, השופט קבע שאין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין נזקי התובעים שנגרמו כתוצאה מהתקשרותם בעסקה מול בעל הנכס המקורי שהצהיר שהוא בעל הזכויות בדירה 7. לדבריו, גם אם השמאי היה מפרט את כיווני הדירה, עדיין לא היה בכך כדי להביא לגילוי הטעות.
ביחס לעורך הדין קבע השופט כי לאור המציאות של שנת 2009 בה קבלת תשריט מלשכת רישום המקרקעין הייתה סאגה ממושכת ומסורבלת אין להטיל עליו אחריות כלשהי.
התובעים חויבו לשלם שכ״ט עו״ד בסך של 10,000 שקל לכל אחד מהנתבעים.
- ב״כ התובעים: עו"ד יואב סתיו
- ב״כ הנתבעים: עו"ד שי קין, עו״ד חיים גלזר
עו"ד לאוניד גיטרמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.