גישור אונליין

המצאות שונות שהומצאו במאה העשרים שינו את פניה של האנושות כמעט לבלתי היכר, ביניהן ניתן למנות את המצאת המכונית, המטוס, הטלויזיה, הפניצילין וכמובן המחשב. המחשבים, האישיים, יצרו יכולות חדשות בהרבה תחומים PCמגירסאותיהם המיושנות ועד למעבדי ה בחיינו. חישובים מסובכים הפכו קלים לחישוב, מדפים ארוכים עמוסי ניירת פינו את מקומם לדיסקט קטן במשקל 20 גרם, ובכלל, נדמה שחיינו הפכו ליעילים וקלים הרבה יותר. המצאתה של רשת המידע האלקטרוני העולמית )האינטרנט( קיצרה מרחקים, הפכה מידע לזמין, ומיטיבה להמחיש זאת הקלישאה האומרת כי "הכל קיים באינטרנט, ואם לא שם, אז הוא לא קיים".

השימוש במחשבים וברשת האינטרנט חודר אל מרקם חייה של אוכלוסיית העולם המערבי. יותר ויותר אנשים מבצעים את קניותיהם באמצעות האינטרנט, משלמים חשבונות, מעיינים בחומרים שונים )חדשות, מסמכים, תמונות(, מאזינים למוזיקה ומתכתבים עם חברים )ממשיים או וירטואליים( בכל מקום בעולם ומכל מקום בעולם.

אם כך, כיצד טכנולוגיית האינטרנט הממוחשבת יכולה לשרת את המסוכסכים ואת אלה שמנסים לסייע בידם, המגשרים?

מעט מאד נכתב על הגישור באינטרנט בהשוואה לספרות גישורית אחרת ולא בכדי. רשת האינטרנט הפכה לחלק אינטגרלי מחיינו רק בעשור האחרון, והגישור הוירטואלי הפך שריר וקיים רק בשנתיים האחרונות. בהיבט זה שדה המחקר שנחשף לפני הוא בתולי ועשיר מאין כמוהו. אף על פי כן, קיימים מספר אתרי אינטרנט בהם מופיעים חומרים רלוונטיים, והם בפועל. On-Line גם אלו העוסקים בגישור

הצעת , Video Conference,אף כי אחד משיאי בטכנולוגיה היום הוא השימוש בוידאו פרוייקט זה מתבססת על ניהול דיון מילולי-טקסטואלי באמצעות חדרי שיחה מכמה טעמים:

1. השימוש בטכנולוגיית וידאו עדיין אינה נפוצה בארץ כמו שהיא נפוצה במערב אירופה ובארה"ב, משום העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.

2. רשת האינטרנט כיום בישראל עדין אינה מושתתת על טכנולוגיית ה"פס הרחב" המאפשרת להעביר כמויות מידע דיגיטלי בקצב מהיר, ולכן רוב המשתמשים כיום נעזרים במודמים 54-128. במילים פשוטות: טכנולוגית הוידאו דורשת יכולות ומהירותKB אנאלוגיים של פעולה גבוהות מאד על מנת להציג תמונה וקול יציבים וברורים. יכולות שאינן שכיחות, בשלב זה, בישראל.

ככלי בידיו של המגשר, ובתחילה ( WWW) בעבודה זו אנסה להציג את רשת המידע העולמית אתייחס למאפיינים של תחום זה ולייחודו. בהמשך אציג מספר מודלים קיימים לגישור ולבסוף, אנסה להתאים את מודל הגישור שנלמד בכתה )להלן מודל השולחן(, למודל ,On-Line "אינטרנטי", אשר לטענתי, יכול להיות בסיס להקמת פרוייקט מעין זה בפועל.

פרק א'

ייחודיות התחום. - On-Line גישור

או כפי שניתן לכנות זאת: גישור מקוון, הוא הליך גישור המתבצע ,On-line גישור מכנה (Krivis (2000 .היא רשת האינטרנט ,World Wide Web באמצעות רשת התקשורת העולמית כלומר, התקשורת בין המגשר והצדדים .ODR - On-Line Dispute Resolution :זאת במאמרו נעשית בתשדורת אלקטרונית וירטואלית ומכאן המאפיין הברור והמהותי ביותר של גישור מעין זה: הצדדים והמגשר אינם יושבים באותו חדר.

את ייחודיות הליך הגישור הזה אני מבקש לסקור על פי מאפיינים התומכים בשיטה ועל פי טיעונים המתנגדים לה. בכך, יועלו הנקודות תוך ביקורתיות, כיאה להליך בהתהוות.

1. "רחוק אבל קרוב" - הליך הגישור המקוון מהווה פתרון לשני צדדים הנמצאים במרחק פיזי רב אחד מהשני. בארה"ב הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט כי יתכן וצד א' מתגורר במזרח היבשת וצד ב' מתגורר במערבה, המרחק ביניהם הוא כשבע שעות טיסה. גישור במיקום נתון יאלץ לפחות צד אחד לקיים נסיעה ארוכה. אם יתכנו ישיבות נוספות אז בוודאי שהדבר אף יהיה קשה בהרבה. באופן בסיסי, הגישור המקוון מאפשר גישור בין שני צדדים משני מקומות שונים בעולם, רחוקים ככל שיהיו. בנוסף, ביטול המרחק הפיזי יכול להביא לגישור סכסוכים שאילולא כן לא היו מיושבים כלל לדוגמא: תייר ישראלי שנפגע מארוח במלון במדינה זרה יכול לקיים הליך גישור באמצעות מגשר שיושב במשרדו שבמדינה כל שהיא בארה"ב. אילולא הליך זה, הישראלי ככל הנראה היה מוותר על זכותו לפיצוי. אך אם לבעלי המלון חשובה שביעות הרצון של לקוחותיו, יתכן ויסכימו לקיים הליך של גישור כצעד המתאים לאינטרסים שלהם.

2. "נוח לי" - כולנו מרגישים יותר טוב בבית או במשרד שלנו, זו סביבה מוכרת, תומכת וכד'. אף כי במשרדי גישור ראויים אווירת הישיבות והתנאים הנלווים אמורים להשרות אווירת נוחות, בוודאי יהיו שיעדיפו לקיים את הליך הגישור מהבית, בזמנים נוחים )לא בו כל אחד Setting צריך להפסיד עבודה, לא צריך לצאת מהבית, לא צריך למלא טפסים(. ה בוחר תורם מחד להרגשת הנוחות וגם מדגיש את הוולנטריות שבהליך. "פיצוץ" ישיבת הגישור במרכז גישור יכולה להיות פחות נעימה מאשר פשוט להיפרד מעל גבי הרשת מהשותפים להליך, ולהתנתק מהרשת, מה שכמובן דורש מהמגשר להיות אטרקטיבי דיו.

3. "לא רוצה לראות אותו"- קיימים צדדים לסכסוך שביניהם שינאה עמוקה, וחוסר רצון הדדי אפילו לשבת אחד ליד השני. בסכסוכים עיקשים ונוקשים מעין אלה, יתכן וריחוק בין הצדדים ותקשורת לא חזותית יכולים לסייע ביישוב הסכסוך. כאן המקום לטעון כי יתכן וגישורים מהתחום הפלילי יכולים להעשות באופן מקוון יותר מאשר באופן רגיל כיוון שקורבן ועבריין יכולים לקיים גישור מבלי לקיים קשר עין ביניהם )אך הדבר טעון בדיקה מקיפה(.

4. "לכתוב אני יודע, לדבר פחות" - לעיתים צדדים יכולים להביע את עצמם טוב יותר בכתב מאשר בע"פ. במקרה זה התכתבות מעל גבי רשת האינטרנט יכולה להעביר את כוונותיהם טוב יותר מאשר אם יצטרכו לשבת בגישור ולספר על עמדותיהם. הדבר טוב גם לצדדים שמפחדים "לפלוט" משהו שלא רצו לומר. באינטרנט, )לפחות במודל הדואר האלקטרוני, ראה פרק ב'(, ניתן זמן לכל משוב ולכל שיחה, הצדדים יכולים להתייעץ ולחשוב על מה שברצונם לספר.

5. " גישור לכל דבר" - מי שמעוניין בהליך גישור כי הוא מאמין ביכולותיו של ההליך יוכל לעבור הליך זה גם ברשת. כל מאפייני הגישור, )סודיות, וולנטריות, הסדר סופי וכד'(, קיימים בהליך זה. )פירוט בפרק הבא(.

6. "כרטיס כניסה" - הליך הגישור המקוון יכול לתת "טעימה" לצדדים שאינם בטוחים שההליך מתאים להם. לאחר שיבינו את ההליך ואת כלליו, יתכן וירצו להמשיך בגישור הרגיל, כלומר גישור בישיבות משותפות, או שימשיכו בגישור המקוון.

7. "נוח למגשר" - פתיחת מרכז גישור הוא פתיחת עסק לכל דבר. כדי לגשר באינטרנט, צריך כמה פעולות טכניות בעיקרן הכוללות יצירת אפליקציות מתאימות: אתר אינטרנט, "חדרי" שיחה וירטואלים וכד'. במילים אחרות: כל מגשר יכול להקים לו מרכז גישור בחדר שבביתו ללא הוצאות כספיות משמעותיות שכרוכות בפתיחת מרכז גישור פיזי, דבר שטוב בעיקר למגשרים חדשים בתחום. כמו כן יכול מרכז גישור רגיל לקיים מחלקות של גישור מקוון ובכך להגדיל את נפח הפעילות שלו.

בצד הטיעונים התומכים, ניתן להעלות גם מאפיינים שמאירים מספר בעיות העולות מגישור מעין זה:

1. "נוגע-לא נוגע" - הריחוק הפיזי נתפס כחיסרון המשמעותי ביותר, ומה שמעמיד את נושא טוען כי מגשר טוב מאומן ,(Jervis (2000 .הגישור המקוון כלא יותר מסתם גימיק person to person communication, warm bodies and understanding בטכניקות ליצירת ובגישור מקוון הן חסרות. כלומר, חלק מטכניקות של הקשבה אקטיבית, של body language אמפטיה, קירבה וכד' אינן באות לידי ביטוי בגישור המקוון, אם כי גישור מקוון באמצעות מצלמות וידאו יכול להעלות את התקשורת הבינאישית אולם, בעבודה זו אין אני מתייחס לגישור מעין זה בשל נדירותו בשלב זה, ובשל המגבלות בעבודה זו )ראה מבוא(.

האם יתכן גישור בלי מגע בין הצדדים? בלי קשר עין? בלי מרכיבים של הדברות ישירה פנים מול פנים? טענתי היא כי במקרים מסויימים )ורבים( אכן תקשורת אישית של צד מול צד חשובה והכרחית, לעיתים פריצת דרך בגישור מתאפשרת במבט עין, בפליטת פה, בתחושות אישיות וכד', אולם, ישנם בהחלט גישורים אשר יכולים להתקיים גם בלי המגע האישי, ביחוד אם האלטרנטיבות לגישור המקוון היא העדר גישור כלל, היות ואין אפשרות פיזית להפגיש בין הצדדים, או שידרש צד זה או אחר לקיים נסיעה ארוכה, להפסיד ימי עבודה רבים וכד'.

2. פער בין-תרבותי - גישור מקוון יכול להעלות שני צדדים משני קצוותיו של הגלובוס. חיבור בין שני צדדים משתי תרבויות שונות לחלוטין )גם אם הם נתונים בסכסוך(, עלול להעלות בעיות בהדברות הנובעות מפערים בין-תרבותיים, ועל המגשר להיות מודע לכך.

3. "לא מבין באינטרנט" - גישור מקוון מניח ידיעה ברמת משתמש של מערכות מחשב אישיות. הוא מניח הכרה של האינטרנט, של דואר אלקטרוני ואל לנו לשכוח כי ישנם רבים שנושאים אלה כלל אינם מוכרים להם. ניתן אפילו להקצין ולומר באירוניה כי אם בדעתך לפנות לגישור מקוון, קודם עליך להתמצא במחשבים, לפני ש"תבחר" לך סכסוך להתדיין ולהתיישב בו. הדבר כמובן בעייתי, במיוחד לאור העובדה כי על מנת להשתתף בגישור רגיל כל שעליך לעשות הוא לרצות, אפילו רק לתת צ'אנס.

4. "ואם מצותתים לי?" - בקרב הצדדים יכול לצוץ החשש כי הדברים שיכתבו במסגרת הליך הגישור אינם מאובטחים דים וכי יכולים לצותת לחדר הגישור הוירטואלי בו הם שוהים )במיוחד חברות עיסקיות, או המתדיינים בדיני אישות וכד'(. החשש אכן במקומו, אם כי שהוא מוד פעולה בו המסרים Secure יהיה עבודה במוד פעולה ODR דרישת סף לכל אתר של במוצגים בו עוברים הצפנה בדרכם ברשת. הדבר מקובל כיום במרבית האתרים העוסקים במידע רגיש כמו כרטיסי אשראי וכד'.

5. "מי מולי?" - כיצד יכול לדעת צד מי מולו באמת? האם הצד השני לבדו או עם עורך דינו? אולי הדובר אינו כלל צד שבסכסוך אלא שליחו? ובכלל, איך אדע שהצד עמו אני נתון בסכסוך נמצא מולי כעת? חשוב יהיה לבסס יחסי אמון )גם אם וירטואלים( על מנת לקיים מערכת אמון בין הצדדים למגשר ובין עצמם.

6. מיהו המגשר? מה ניסיונו? האם הוא יכול להוכיח את כישוריו? כיצד הוא נראה? האם הוא אמין? וכד'. כלומר, כיצד לשכנע את הצדדים כי מולם מגשר מקצועי ואמין? האם די באתר אינטרנט מפואר? אולי בסטטיסטיקת הצלחות? אולי ברשימת ממליצים? בימים האחרונים שמענו כולנו בצער רב כיצד אפשר להוליך שולל נער תמים מאשקלון שחשב כי הכיר בחורה נחמדה והתברר כי נפל למלכודת מוות..... נוכלים באינטרנט יכולים לעשות למקצוע שלנו שם רע מאד !!

7. אפקט החתימה - יש בחתימה ידנית בנוכחות שני הצדדים והמגשר הליך מאד מחייב. בד"כ, קשה לחזור מחתימה לאחר שחתמתי. הגישור המקוון אינו מקיים אינטראקציה כזו, מה שעלול להביא את הצדדים לתחושה שזה "לא רציני מספיק" אם זה לא נחתם שחור על גבי לבן. במיוחד בתרבות הישראלית - צריך לראות בשביל להאמין - ולכן צריך ליצור את הסביבה הרצינית והמחייבת ביותר כדי לשלול תחושה זו.

חלק ב'

מודלים קיימים

כפי שכבר ציינתי, הספרות בנושא הגישור המקוון דלה ביותר. החומרים שקיימים מופיעים בעיקר באינטרנט, ולאחר שביצעתי סקירה בנושא אני נוטה לחלק את שיטות הגישור הקיימות Riskin 1996 באינטרנט לשני סוגים על פי חלוקה שאפיינה עד כה את סוגי המגשרים )לפי אף כי .(facilitative) וגישור מקוון מאפשר (evaluative) (: גישור מקוון מעריך ריסקין ביקש לאפיין את סוגי המגשרים בתהליך הרי שאת החלוקה שלו אני מנסה להחיל על ההליך כולו, באורינטציה הטכנולוגית שלו.

גישור מקוון מעריך

גישור מעין זה הוא תהליך גישור מקוון בו המסרים עוברים אל המגשר וממנו, כשלצדדים אין תקשורת ביניהם. עד כמה שישמע הדבר חריג להליך גישור הרי שגישה זו רואה במגשר מעין "בורר בהסכמה" ולהלן אפרט את מהלכו של גישור על פי מודל זה. )הגישה לקוחה מתוך פרופסור למשפט ונשיא של אגודת מגשרי צפון קליפורניה, , Jeffre Krivis מאמרו של ( www.firstmediation.com :ומופיעה באתר האינטרנט

שלב 1: הסכם גישור: לאחר שהביעו הצדדים נכונות להתדיין באמצעות המגשר ישלח לכל אחד הסכם להליך גישור. בהסכם דגש על כמה כללים: 1. כל (email) מהצדדים בדואר אלקטרוני התקשורת נעשית באמצעות המגשר ואסור לצדדים לשוחח ביניהם אלא באמצעות המגשר )!(. 2. שבמידה ואחד הצדדים יעדר מהמחשב ליותר מ24 שעות, יהיה עליו להודיע על כך. בהסכם גם יוסדר עניין התשלום )בשיטות התשלום המקובלות באינטרנט(.

שלב 2: הצהרות עמדה: כל צד שולח את סיפור המעשה שלו בקצרה. המגשר מקבל את שני סיפורי המעשה ומנסה לנסח "סיפור אחד" מאוזן שיהיה מקובל על שני הצדדים. לאחר שהמגשר ניסח משהו ראשוני עליו להעביר את אותו הנוסח לצדדים. הצדדים מתקנים ומחזירים בחזרה למגשר. שלב זה חוזר חלילה עד אשר קיים סיפור מעשה כתוב עליו מסכימים שני הצדדים. היא להיות "צר" מאד בהגדרות, היינו להתמקד בסוגיות משפטיות Krivis הנחת היסוד של ממוקדות על מנת לנסות ולגעת בנקודות הספציפיות שבמחלוקת.

שלב 3: איסוף מידע: בשלב זה מנסה המגשר לאסוף מידע הן מהצדדים והן מידע "אובייקטיבי" )היינו שנוגע לחוק(. זאת הוא יעשה באמצעות שאלת שאלות כל צד בנפרד ובבירור מקורות משפטיים הקיימים ברשותו. חשוב כי ינסה לחשוף אינטרסים ע"י שאלת שאלות נכונות )כך לפי הכותב(, ולהביא את הצדדים לזיהו מטרות משותפות )בלשוננו, זהות אינטרסים(.

שלב 4: שילוב חומרים: בשלב זה ישאל המגשר כל צד בנפרד שאלות הקשורות לסכסוך עצמו ולפתרונו כדי להבין: ממנו מה יחשב בעניו כהסכם טוב,

היכן חילוקי הדעות העיקריים בין שני הצדדים, מה יחשב בעיני יריבו כהסכם טוב וכד'. כאן על המגשר לשלב את תשובות הצדדים כדי לנסות ולנסח מסגרת להסכם שתהווה בסיס להסכם עצמו.

שלב 5: הערכה נייטראלית: כאן על המגשר ליטול "יוזמה מנהיגותית" ולנסות להציע פתרונות לצדדים, על בסיס ההסכמות שהוא זיהה בשלבים הקודמים. את הערכותיו עליו לנסח באופן ניטראלי ככל שיוכל, ובאופו שישמע כי הוא ממליץ עליהן כעל פתרון. במידה והצדדים הסכימו - קיים הסכם וכך ינוסח נוסח אחיד ע"י המגשר וישלח לכל צד על מנת שיחתום עליו.

הערות: אף כי הליך גישור מעין זה מציג אופציה פרקטית לכאורה של הליך ליישוב סכסוך באמצעות מגשר, הרי אני סבור כי עיקר חלקיו רחוקים מרציונאל הגישור כרחוק מזרח ממערב. לדעתי, אם לא קיימת תקשורת ישירה בין הצדדים, ואם המגשר מציע את הצעותיו הסופיות תוך שהוא מצמצם את הסכסוך לרמות צרות של ניסוחים משפטיים, אין מדובר בהליך גישור, לפחות לא על-פי מובנו התיאורטי. אמנם, המדובר בהליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך, ויתכן כי הוא אכן הצליח במקרים מסוימים )אין לי על כך נתונים(. אולם, בהליך זה לא קיימים תהליכים שהם לחם חוקו של כל הליך גישור מוצלח כמו: התפייסות, הכרה באחר, שמירה לאורך זמן על יחסים טובים מילוי אינטרסים וכד'.

גישור מקוון מאפשר

) www.squaretrade.com )מתוך אתר האינטרנט

אשר מבטיחה Square Trade את הגישה המאפשרת לגישור מצאתי באתר האינטרנט של חברת האתר מתמחה בהליכי גישור מקוונים .Building Trust in Transactions ללקוחותיה ובעיקרו מתמקד ההליך בחמישה שלבים:

שלב 1: שליחת התיק: צד המעוניין בגישור פונה אל האתר ושולח את תמצית הדברים על מנת לאפיין את הבעייה וכמו כן גם כמה פתרונות אפשריים מנקודת מבטו.

יוצרת קשר עם הצד השני באמצעות דואר Square Trade שלב 2: הודעה לצד השני: חברת אלקטרוני, ומנחה אותו כיצד להגיב לטענות שזה עתה קיבל. ברגע שהאישור ניתן, נפתח דף והוא מוגן ע"י סיסמא. רק הצדדים והמגשר יכולים להכנס (Case Pege) באתר האינטרנט ולראות את התגובות המופיעות בו.

שלב 3: הצדדים מתדיינים ביניהם: תחילה מנסים הצדדים להגיע להסכם בכוחות עצמם באמצעות דף האינטרנט שסופק להם. לטענת מנהלי האתר %60 מסך הסכסוכים מיושבים בשלב זה. חשוב: לחברה אין תיעוד של מה שנרשם באתר בשלב זה, התקשורת נעשית בין הצדדים בלבד.

שלב 4: בעת הצורך, מגשר של החברה מדריך את ההליך: אם הצדדים לא יכולים לפתור את הסכסוך באמצעות מו"מ ישיר ביניהם, הם יכולים לבקש את עזרת המגשר בפיתוח פתרון הוגן ומוסכם הדדית. תפקיד המגשר הוא לאפשר דיון חיובי ובעל אוריינטציה לפתרון בין הצדדים. המגשר ימליץ על פתרון רק אם הצדדים יבקשו זאת.

שלב 5: התיק נפתר: נחתם הסכם בין הצדדים.

הערות: המדובר במודל מאד פשטני עד כדי בלתי מציאותי בהתייחסות לקונפליקט וליישובו. ראשית, לקבל את סיפור המעשה בקצרה ועם פתרונות אפשריים ליישובו, מקטין את הסיכוי להבין היטב את שורשי הקונפליקט וכמעט חותם את הגולל על ניסיונות ליצור פתרונות יצירתיים )המגדילים את העוגה, ועונים באמת על אינטרסים(. שנית, יכולת קיום ההתדיינות בין הצדדים היא חשובה להליך הגישור אולם, בל נשכח כי המגשר אינו משמש ככתובת לצדדים אם לא הצליחו לקיים תקשורת ביניהם, אלא עליו ללוות את כל הליך הגישור מתחילתו ועד סופו. נקודת ה"פיצוץ" בו הצדדים מנסים לשוחח ביניהם ולא מצליחים יכולה לאיים על ההליך כולו, התערבות המגשר, במודל זה יכולה להיות מאוחרת מידי, והצדדים יכולים לאבד עניין בגישור.

Split Screen ,מודל הגישור המקוון - שיטת המסך המפוצל

כל אחד מן המודלים שהוצגו לעיל מהווה כוון לגישור מקוון, אם כי ניסיתי לעמוד על כמה מן הבעיות הכרוכות בהם. אולם, זו לא מטרת עבודתי ולכן המעטתי בביקורת, כל מי שיתעניין במודלים אלו בוודאי יכול לציין ביקורות נוספות ואף הצעות לשיפור. עיקר עבודתי יהיה ,אפוא, להציע מודל לגישור מקוון שמתבסס על טכנולוגיות הקיימות כיום ולרוב נהירות לכל גולשי האינטרנט. בכל מקרה, מבחינת הצדדים, עליהם להכיר את הגלישה כמקובל CHAT באינטרנט ברמת משתמש, וכן להכיר את שיטת השיחה באינטרנט הידועה בשם בחדרי שיחה, בפורומים שונים. )הדבר גם מניח ידע בהקלדה( מודל דומה לזה של שיחה ניתן שהם במידה רבה זהים לשיח במודל הגישור www.walla.co.il, www.icq.com לראות באתרים המקוון אותו אני מציע להלן. מודל זה מתבסס על "מודל השולחן" כפי שנלמד בשיעור במהלך הסימסטר. במקרה זה הוא מובא באופנו המקוון:

הכנות: לפני תחילת הגישור יכנסו הצדדים והמגשר אל אתר האינטרנט המקוון בו יתקיים בו למגשר ולכל צד מקום (split screen) הגישור. כאשר לכל הצדדים יתגלה מסך מפוצל משלו.

טקסט מגשר

טקסט טקסט

צד צד

א' ב'

(split screen) איור המחשה - מסך המחשב

במצב זה כל אחד מהצדדים וכן המגשר יכול לכתוב והטקסט שיכתב יראה לעיני כל. חשוב!: התקשורת נראית על המסך מיד כשנכתבה )בדיוק כמו שדבר שנאמר נשמע מיד(, אין הכוונה המקשרת שלושה צדדים לחדר גישור On Line כאן לתקשורת דואר אלקטרוני אלא לתקשורת וירטואלי אחד באופן סימולטני. זו למעשה הקבלה לישיבה המשותפת בחדר הגישור כמקובל במודל השולחן. חשוב לציין כי "חדר" זה יהיה חסום לצופים ולמשתתפים מבחוץ והכניסה אליו תותר רק ע"י סיסמא שתהיה ידועה רק לצדדים ולמגשר.

הערה חשובה: המודל להלן מניח כי קיים מגשר יחיד. במידה ויהיו שני מגשרים יוכלו המגשרים לשבת ליד אותו מחשב ולנהל את הגישור יחדיו, או לשבת בשתי נקודות שונות ולנהל ביניהם גם ערוץ תקשורת נפרד )ראה גם שלב 3 במודל זה(. מכל מקום, על מנת להמחיש את המודל המוצע, נלקח בחשבון מגשר יחיד כפונקציה גישורית.

שלב 1: שיחת פתיחה: בשלב זה ישלח המגשר בו זמנית טקסט כקובץ, שיראה כטקסט במחשבי הצדדים, בו יהיו כל החלקים שקיימים בשיחת הפתיחה: הצגת המגשר, ההליך, הדגשת הוולנטריות בהליך ומחויבות הצדדים, הסכם סודיות, תוקף ההסכם שיושג וכד'. במקרה זה חשוב כי בדברי הפתיחה יתואמו סדר הישיבות ומועדן, חוקים לגבי התנתקות מהרשת )גם כאלו הנובעת מתקלה טכנית(, וכן כל אותם כללים שנקבעים בשיחת פתיחה בהליך גישור. בדיוק כמו בשיחת פתיחה רגילה, על המגשר להביא את הצדדים לרצות להמשיך בתהליך, לרצות למצות את ההליך, וכל זאת אצל המגשר הזה שנמצא מולם.

לאחר שקראו הצדדים בעיון את "שיחת הפתיחה" שנשלחה אליהם, ולאחר ששאלו את המגשר את כל השאלות וקיבלו את כל התשובות, והכללים מובנים ומוסכמים, עליהם להחזיר את הקובץ למגשר לאחר שכתבו כי הם מסכימים עם מה שכתוב וכמו כן עליהם לציין את פרטיהם האישיים )כולל מס' כרטיס אשראי, להסדרת התשלום(. זה גם הזמן לבדוק את זהותם של הצדדים )האם הם הצדדים עצמם? באי כוחם? נציגיהם? והאם הם "מקובלים" על הצד השני(.

לאחר שהסתיים שלב א' בהצלחה ניתן להתחיל בגישור - הלכה למעשה.

שלב 2: הצגת עמדות\סיפור המעשה, סיכום ושיקוף: בדיוק כמו בגישור פנים מול פנים, גם בגישור המקוון, מתחיל צד אחד לספר את סיפור המעשה )עפ"י אותם קריטריונים שקובעים מי יחל ראשון(. על המגשר להיות מודע להערות ביניים מן הצד השני, ועליו להשתמש בכל אותן טכניקות המשמשות בגישור רגיל: "הוצאת קיטור", סובייקטיביות המספר וכד'. בשלב זה כל מה שנכתב גלוי לכל המשתתפים בגישור, ולא מן הנמנע כי יהיו הערות תוך כדי כתיבת סיפור המעשה, של צד ב' על סיפורו של צד א'. גם כאן, כמו בגישור פנים מול פנים, על המגשר להתמודד עם קריאות ביניים באופן מושכל ושקול ולאפשר תרבות שיחה וירטואלית פתוחה ומנומסת.

לעיתים, סיפור המעשה יוצג כטקסט ארוך ומורכב, ועל כן, אם צד מעוניין, הוא יכול להכין את סיפור המעשה מבעוד מועד, ולשגר אותו אל חדר הגישור כשתורו לספר את סיפורו. במקרה כזה יקראו המגשר והצד השני את סיפור המעשה ויגיבו עליו בהתאם. אפשרות זו פחות רצויה כיוון שאז יכול צד להכין "נאום" כתוב בין כמה עשרות עמודים עם מסמכים, עדויות, הוכחות )מעין תיק משפטי קצר( שכלל אינן הכרחיות למגשר. לכן כדאי, לטענתי, לקיים את השלב הזה צעד אחר צעד ככל שידרש מבחינת הזמן, וכל עוד הצדדים לא "ינפחו" את גירסאותיהם רק מפני שהכינו את סיפוריהם מראש.

במהלך כל סיפורי המעשה חשוב לשמור על "הקשבה מקוונת אקטיבית". את נענועי הראש וקשר העין לא יהיה ניתן לראות ולכן הם אינם יעילים אולם, תגובה כתובה מידי כמה משפטים כתובים בהחלט תיתן את ההרגשה כי המגשר מאזין ומקשיב לדוגמא: ....כן.....כן.....בהחלט.....די ברור שאתה כועס......וכד'.

סיכום ושיקוף: כשצד סיים לספר את סיפורו, ישנו צורך לסכם ולשקף את דבריו, תחושותיו, כוונותיו, באופן שיהיה ברור לצדדים ולמגשר מהי גרסת צד זה לסכסוך ומהן עמדותיו. חשוב כי המגשר יבצע שלב זה בסיום כל סיפור מעשה על מנת לקבל מושג מדויק על עמדותיו של כל צד.

חשוב לשים לב לתגובות הצד שאינו מספר את סיפורו, יתכן ונוכל לשקם כאן ערוץ תקשורת בין הצדדים, כמו שלעיתים מספיק להושיב שני צדדים בחדר גישור אחד, והאוירה שנוצרת מחדשת את התקשורת ביניהם.

שלב 3: ישיבת מגשרים וישיבות נפרדות: אם קיימים שני מגשרים והם יושבים יחדיו, הרי דקות לאחריה יתחברו הצדדים X שניתן להכריז כל הפסקה בהליך לצורך ישיבת מגשרים של בחזרה לרשת, אם המגשרים רחוקים אחד מהשני, הם יכולים "לפרוש" לחדר וירטואלי ששמור רק למגשרים ולשוחח על התיק )להעלות נקודות נייטראליות וכד'(, כמקובל בישיבת מגשרים.

פתיחת חדרי שיחה נוספים היא דרישת מערכת בסיסית להליך הגישור המקוון.

כלי זה ישרת את המגשרים ואת הצדדים בישיבות נפרדות, התייעצויות וכד'. המדובר

ביכולתם של צדדים להקליק על אייקון שמאפשר להם לעבור לחדר שיחה נוסף בו

הגישה שמורה רק להם ע"י כך שהם בוחרים את שם החדר ואת הסיסמא אליו.

באינטרנט בו בחדר המשותף שוהים לעיתים עשרות Chat הדבר מקובל בחדרי

גולשים נוספים, ואם זוג או יותר מעוניינים לשוחח בנפרד, הם "פורשים" לחדר

פרטי משלהם.

לאחר ישיבת המגשרים וההתייעצות נפגשים שוב כל הצדדים בחדר השיחה המשותף. המגשרים מסבירים את מטרות השיחות הנפרדות עם כל צד ולאחר מכן "פורשים" לחדר נפרד המגשר ואחד הצדדים. הצד השני יכול להמתין בחדר המשותף וכשתסתיים הישיבה הנפרדת ישוב המגשר אל חדר זה, או שאפשר לקבוע איתו זמן ידוע מראש בו יתחבר מחדש לרשת. כך או כך, על המגשר לפנות לחדר פרטי בו עליו לנהל שיחה של "פנים מול פנים", "אחד על אחד" עם כל צד בנפרד.

ושוב, בדיוק כמו בגישור פנים מול פנים, גם כאן המטרה להציג את הנושאים הנייטראלים שנוסחו ולהגיע לחשיפת אינטרסים. כאן המקום לשאול את הצדדים את השאלות הקשות, לנסות ולהגיע למקור הקונפליקט, ולהבין מה עומד מאחורי הסכסוך והיכן שביל המוצא לפתרונו, להבין מהן האלטרנטיבות, מהן האופציות וכד'.

שלב 4: המשך התקשורת המשותפת: לאחר שהישיבות הנפרדות מוצו והשיגו את מטרתן, ניתן לשוב אל החדר המשותף בו אפשר להתחיל לדבר על חלופות מיטביות מתוך החלופות שהועלו, על הסכמות משותפות ועל ניסוח הסכם, כל זאת כמובן לפי מצב הצדדים והתקדמות הגישור. פה גם המקום לעודד תקשורת בין הצדדים, לנסות לגרות את השיחה ביניהם, במידה והיא תועיל כמובן לגישור.

עלינו כמגשרים להיות מוכנים לבקשה לשימוש בחדר פרטי גם ע"י הצדדים עצמם. יתכן, ולאחר שישוחחו ביניהם לבד, יוכלו להגיע להבנות ואפילו להסכם. מכל מקום, על המגשר להיות מודע לכך שיתכן והצדדים יבקשו לקיים שיחה פרטית. כמובן שהדבר כרוך בסיכון, במידה והצדדים לא יצליחו לקיים תקשורת ביניהם, כל הגישור עומד בסכנה, ובנוסף, המגשר לא שם כדי לעמוד בפרץ, אולם, דווקא שיחה בהתכתבות, כזו מבלי לראות אחד את השני יכולה להביא את הצדדים להסכמות.

שלב 5: ההסכם: לאחר שהושגו הסכמות ובכוונת הצדדים לחתום על הסכם, המכונה בעגה המקצועית "הסדר גישור", על הצדדים להיות שותפים לניסוחו שלב אחרי שלב, בהכוונת המגשר. לאחר שהוסכם על כל הסעיפים ינסח המגשר את ההסכם, יעביר אותו לבדיקה ולתיקוף משפטי של עו"ד, כמקובל, וישלח אותו אל הצדדים באותו אופן ששלח את שיחת הפתיחה. במידה והצדדים יסכימו עם ההסכם, הם ישיבו אותו אל המגשר, בצירוף הצהרה כי הם מקבלים אותו עם פרטיהם האישיים. אמנם, העדר חתימה בכתב יד יכולה להיות מכשול משפטי בקבלת תוקף של פסק דין ולכך ישנם כמה פתרונות לדעתי:

1. אם ישנה מדפסת וסורק אצל הצדדים הם יכולים להדפיס את ההסכם לחתום עליו בחתימת ידם, לסרוק אותו בחזרה למחשב ולשלוח אותו אל המגשר.

2. שימוש בדואר אקספרס יכול להוביל את ההסכם לכל צד, ועל כל צד יהיה לשלוח את ההסכם החתום בחזרה למגשר.

3. אם ישיבו הצדדים אל המגשר את ההסכם בלווי הצהרה על הסכמתם לו, יהיו למגשר שתי הצהרות על הסכם אחד, וכל שנותר לבדוק הוא האם הצהרות אלו מקובלות על מערכת המשפט. אגב, הצהרות מעין אלו בהחלט מספיקות במקרים בהם נערכת רכישה של פריט מסויים באינטרנט. היינו אם אני מעוניין לרכוש ספר באתר אינטרנט אני מצהיר כי אני מעוניין לרכוש אותו ואני מצרף פרטי תשלום )כ. אשראי( ובכך למעשה אני מחויב לעיסקה. עורכי דין עמם שוחחתי לא ידעו לקבוע באופן חד משמעי את תקפותו של הסכם זה, אם נחתם ע"י האפשרות הזו, ולכן הדבר מצריך בדיקה משפטית מעמיקה יותר.

בצד כל זה יש לזכור כי הדבר מצריך בדיקה וביאור רק על מנת לתקף את ההסכם כפסק דין )אם התיק הופנה ע"י ביהמ"ש(, אולם הסכם בין שני צדדים בוודאי תקף גם אם נחתם באינטרנט בכל אחת מהדרכים.

סיכום

מודל הגישור המקוון אותו הצגתי מדגיש את מעורבות המגשר ואת מעורבותם של שני הצדדים בהליך ובתוצאה. בניגוד למודלים המעריך והמאפשר הקיימים היום ברשת האינטרנט, ניסיתי מסך ,Split screen להציג שילוב בין גישות מעריכות ומאפשרות, ובסיוע טכנולוגיה של מפוצל, אני סבור כי ניתן לקיים הליכי גישור גם באינטרנט, הליכים שבראש ובראשונה יקיימו גישור במובנו הטהור, ולא דרך אלטרנטיבית נוספת ליישוב סכסוכים. הדגש אותו ראיתי לנגד עיני בכל תהליך החשיבה לקראת עבודה זו הוא כיצד להמיר את מודל הגישור הנלמד )מודל השולחן( לגירסה מקוונת, מבלי לגרוע ממהות ההליך ומיתרונותיו הרבים.

המודל המקוון אותו הצעתי בעבודה זו מתאפיין בטכנולוגיה חדשה יחסית, בידע של משתמשי מחשבים של הצדדים, בתקפות משפטית, ביתרונות ובחסרונות. אמנם הקדשתי לנושא זה חשיבה רבה והשתדלתי לחדש בתחום זה תוך הכרה והצגה של מודלים קיימים אולם, אין תחליף לניסיון מעשי. אמנם סיימתי קורס שהיקנה לי מיומנות בגישור, אולם ניסיון גישורי "פנים מול פנים" היה יכול למקד אותי בכל אותם צרכים שדרושים פיתוח במודל מקוון, ושהעדר ניסיון בתחום הביא אותי להתעלם מהם או להתייחס אליהם בשטחיות מסויימת, ושוב, מתוך העדר ניסיון.

אני מקווה כי מודל הגישור המקוון יחל את דרכו, אם כפרוייקט עצמאי, ואם במסגרת מרכזי גישור קיימים, ובכך, יעלו מספר הגישורים המוצלחים, ויסופקו נתונים חשובים למחקר מעמיק בתחום ולהשפעותיו על תהליכים של יישוב סכסוכים באמצעות גישור.

ביבליוגרפיה

1. Krivis, J. (2000), Taking Mediation Online, Dispute Resolution; American Bar .Association

2.. Krivis, J. (2000), Taking Mediation Online - Part Two

(/www.mediate.com/odr :)פריטים 3-5 ניתנים לקריאה באתר האינטרנט

3.. Rule Colin, New Mediator Capabilities in Online Dispute Resolution

4.. Melamed, J. Integrating the Internet Into Your Mediation Practice

5.. James, C. & Melamed, J.D. Mediation on the Internet: Today and Tomorrow

6. Katsch, Ethan, The Online Ombuds Office: Adapting Dispute Resolution to ,Cyberspace, Paper Presented at Conference on On-Line Dispute Settlement .Washington, D.C., May 22, 1996

7( . Katsch, Ethan, Law in a Digital World (Oxford University Press, 1995

8. Katsch, Ethan, Electronic Media and the Transformation of Law (Oxford .(University Press, 1989

9. Riskin,L.L Understanding mediators' orientation, strategies an techniques: a .grind for perplexed. Harvard Negotiation Law Review, 1, 1996

אתרי אינטרנט:

www.squaretrade.com

www.firstmediation.com

www.onlineresolution.com

www.mediate-net.org

באדיבות סולחה - פורטל הגישור העולמי

www.sulcha.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.