הפטור על הכנסות משכירות בחו"ל ניתן עקרונית למי שמשלם מס הכנסה לפי המסלול הייחודי שחל עליהן. כעת נקבע כי אפשר לזכות בו גם כשבוחרים בשיעור הרגיל – כל עוד לא מדובר בהכנסה עסקית
בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה נגד הביטוח הלאומי והורה להחזיר לתובע דמי ביטוח ששילם בשל הכנסות שמקורן בדמי שכירות שקיבל על נכסים בשוויץ.
בכך דחה השופט עמיצור איתם את עמדת הביטוח הלאומי, שטען כי התובע חייב בתשלום משום ששילם על דמי השכירות מס הכנסה בשיעורים רגילים ולא בשיעור הייחודי שנקבע להכנסות משכירות בחו"ל שאינן מעסק. ומכאן, שההכנסות של התובע היו בהכרח עסקיות. נקבע כי גישה זו לא מתיישבת עם המציאות שלפיה הכנסות התובע לא היו מעסק.
לתושבי ישראל שמשכירים נכסים בחו"ל יש שתי אפשרויות לשלם מס הכנסה על דמי השכירות: 15% מההכנסות לפי מסלול ייחודי שחל על דמי שכירות מנכסים בחו"ל שאינם הכנסה עסקית או לפי שיעורי המס הרגילים החלים על כל הכנסה של יחיד. מי שבוחר במסלול הייחודי זכאי גם לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
במקרה זה התובע, תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית, מקבל דמי שכירות מ-3 נכסים בשוויץ, ובחר לשלם מס הכנסה לפי המסלול הרגיל משום שבאופן הזה הוא אינו נדרש לתשלום מס בישראל.
אלא שבעקבות זאת ביטוח לאומי החל לגבות ממנו דמי ביטוח. נקודת המוצא של המוסד הייתה שמי שבוחר לשלם על ההכנסות מדמי השכירות בחו"ל שיעורי מס רגילים חלף המסלול הייחודי לא זכאי לפטור, שכן עצם הבחירה מעידה שהכנסותיו הן הכנסות מעסק המחויבות בדמי ביטוח.
התובע טען לעומת זאת כי אי אפשר לקבוע א-פריורית שהכנסותיו הן מעסק רק משום שבחר לשלם את שיעור המס הרגיל משיקולי תכנון מס. לדעתו, במקרה כזה ביטוח לאומי מחויב לבחון את טיב ההכנסה ואם מתברר שאינה מעסק – כמו במקרה שלו – אין הצדקה לתשלום דמי הביטוח.
פרשנות פשוטה תגרום עוול
השופט עמיצור איתם ציין כי פרשנות פשוטה של הוראות החוק הרלוונטיות תומכת בגישת הביטוח הלאומי שלפיה מרגע ששולם מס הכנסה רגיל אין זכאות לפטור שחל על המסלול הייחודי בפקודת מס הכנסה. אלא שלדבריו, היצמדות לפרשנות הפשוטה עלולה לעשות עוול לאנשים שבוחרים לשלם מס רגיל אף שהכנסות דמי השכירות שלהם בחו"ל אינן מעסק.
בהקשר הזה הדגיש השופט כי חיוב בדמי ביטוח על הכנסות לא עסקיות משכירות סותר את חוק הביטוח הלאומי שקובע חובת תשלום רק במקרים ספציפיים שזהו לא אחד מהם.
מכאן, שבמצבים מורכבים כמו זה של התובע, הנחת הבסיס שלפיה עצם הבחירה במסלול המס הרגיל מעידה על הכנסה מעסק לא נכונה. במקרים כאלה, קבע השופט, ביטוח לאומי יצטרך לברר מהיכן נובעת ההכנסה ולקבוע האם היא מעסק או לא.
לגופו של המקרה הנוכחי קבע השופט כי על-פניו הצליח התובע לסתור את הנחת הבסיס שכן בבעלותו 3 נכסים בלבד ועיסוקו העיקרי הוא תלמיד ישיבה, וביטוח לאומי לא ערך בירור כדי לסתור את טענתו שלא מדובר בהכנסה עסקית.
לפיכך התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב להחזיר לתובע את דמי הביטוח ששילם עד עכשיו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ובתוספת הוצאות משפט של 3,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד צמח גרין
- ב"כ הנתבע: עו"ד אילנה חלפון
עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.