ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין מ.ו. ואח' נ' צ.ש.ו.
פסיקה מעניינת של בית המשפט לענייני משפחה- אישה שביצעה הפריה חוץ גופית לאחר גירושיה, ללא ידיעת האב, חויבה להחזיר לו את סכומי המזונות שישלם לקטינה, וכן לפצות אותו ב 100 אלף שקל. מועד החיוב- לאחר שהקטינה תגיע לבגירות.
בני זוג חרדים התגרשו לאחר שניסיונותיהם להיכנס להיריון, בין היתר באמצעות הפריה תוך רחמית, לא צלחו. עם זאת, מספר ימים לפני סידור הגט הרשמי, הסכים הבעל לניסיון אחרון להרות וקיים עם האישה יחסי מין, במסגרת נטלה האישה את זרעו. לטענתו, האישה התנתה את הגט בניסיון זה, והוא הסכים מאחר שסבר שגם הפעם זה לא יצליח. לאחר הגירושין התחתן הבעל שוב (בפעם החמישית במספר), ונולד לו ילד.
אלא שהאישה עשתה מעשה, ומספר ימים לאחר הגט, ביצעה בזרע הפריה חוץ גופית בחו"ל, מביצית של תורמת זרה. וכך- 11 חודשים לאחר הגירושין, ילדה האישה תינוקת. האיש, שלאורך שנים לא ידע על הילדה, טען כי נודע לו על קיומה בדרך מקרה, באמצעות הגננת המשותפת של הילדה ושל בנו.
ההליכים המשפטיים בין הצדדים החלו, לאחר שהתנער מאבהותו. האישה הגישה נגדו תביעת אבהות, שבסופה הוכרזה הקטינה כבתו. לאחר מכן, הונחו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מספר תביעות- האישה תבעה את מזונות הקטינה, וכן 700 אלף שקל, בטענה שהאיש הפר את התחייבויותיו הרכושיות כלפיה בהסכם הגירושין, ואילו האיש תבע את האישה בטענה של גניבת זרע. בתביעתו, דרש את החזר מזונות הקטינה, ככל שיחויב בהם, ופיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
זכויות האיש נרמסו
השופט נמרוד פלקס, שהחל את הדיון בטענת גניבת הזרע, קבע כי אין ספק, שהאיש לא הסכים או ידע שהאישה תשתמש בזרעו כדי לבצע הפריה חוץ גופית עם ביצית של תורמת זרה, ומשכך, הפרה כלפיו האישה את חובות ההגינות ותום הלב ואף ביצעה כלפיו עוולת תרמית.
נפסק, כי למרות שהסכמת האיש לקיים עם האישה יחסים ממש לפני הגט, היא התנהלות מוזרה ובלתי שגרתית, הרי שהסבריו בדבר התניית הגט בניסיון אחרון זה, מתקבלים.
זאת, בין השאר, לאור העובדה, כי גרסת האישה שהאיש הסכים למהלך של הפרייה חוץ גופית מתורמת זרה, עומדת בסתירה להתנגדותו לרעיון לאורך חיי הנישואים, ואינה מתיישבת עם חתימתה בשמו על הטפסים הנדרשים להליך.
מסקנה זו מתחזקת, גם לאור העובדה שעד למועד שבו התנער מאבהותו, היא לא דרשה ממנו מזונות עבור הקטינה.
" לכל אדם עומדת הזכות לנסות להביא צאצאים לעולם. יחד עם זאת, אף לאיש זכות, או למצער אינטרס מוגן, לבחור האם וכיצד, הוא מבקש להביא צאצאים לעולם... ככל שתהא מובנית וחשובה כמיהת האישה לילד, אין היא מקנה לה את הזכות לרמוס ברגל גסה את זכויות האיש ולהשתמש בזרעו, חרף רצונו, לשם הבאת ילד לעולם, בדרך לה התנגד", כתב השופט.
אין להעניש את הקטינה על חטאי אמה
משכך, קבע השופט כי האישה תחויב בפיצוי הבעל. ראשית, היא תצטרך לשפות אותו על תשלומי המזונות, שייאלץ לשאת בהם. בהקשר זה, נקבע, כי אין להעניש את הקטינה על חטאי אמה, ולפיכך אין מנוס מחיוב האב בתשלום מזונותיה.
שנית קבע, כי האישה תיאלץ לשלם לאיש פיצוי גם על עגמת הנפש שנגרמה לו, בכך שיש לו בת מחוץ לנישואין בעל כורחו.
עם זאת, על מנת שלא לפגוע בקטינה, שכן לאם אין יכולת כלכלית, המועד בו תשלם בפועל את הפיצוי לאב, יהיה כשקטינה תגדל ותהא בגירה, אלא אם לפני כן, תוכל האם לעמוד בכך כלכלית.
התביעה הרכושית של האישה נדחתה ברובה, למעט חיוב האיש לספק לה מדור.
לבסוף, חויב האיש לשלם לקטינה מזונות של 1,400 שקל לחודש, ולשאת בהוצאותיה החינוכיות והרפואיות, עד הגיעה לבגירות או עד סיום התיכון- לפי המאוחר. במועד זה, האישה תשפה את האיש בגין תשלומי המזונות וכן תשלם לו 100 אלף שקל על עגמת הנפש, אלא אם תתעשר במועד מוקדם יותר, כאמור. האישה אף חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל, שגם אותם תשלם במועד הנדחה.
תקדים או אשלייה?
עו"ד אורנה גלברד, העוסקת בתחום המשפחה, טוענת שפסק הדין, שמרחיב את השפעת דיני החוזים והנזיקין על דיני המשפחה, אף מרחיב משמעותית את האופציה לתבוע פיצוי על 'גניבת זרע'".
עו"ד צבי טהורי, טוען, לעומת זאת, כי רק "על פניו" נראה פסק הדין כתקדים: "בפועל, עיכב ביהמ"ש את תשלום הפיצוי", הוא מסביר, "המשמעות היא שהאב ייאלץ לשלם את דמי המזונות, האם תיהנה מעיכוב תשלום הפיצוי, ולנוכח מצבה הכלכלי, ספק רב אם בעתיד היא תשלמו. ניתן לומר על כך- 'כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים'".
לפסק הדין בעניין מ.ו. ואח' נ' צ.ש.ו.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.