ביקש לחלק את הבית עם מחיצה – ולהמשיך לגור בו לצד גרושתו

בני הזוג משתייכים לעדה הדרוזית. האישה שגרה בבית המשותף עם הילדים טענה שמגורי הזוג באותו נכס לאחר הגירושין יובילו לחרם. בקשת האיש נדחתה

השופט ניר זיתוני דחה לאחרונה בקשה של גרוש לחלק את בית המגורים המשותף לו ולגרושתו באופן שיאפשר את מגוריו במקום. האישה טענה שמגורי בני זוג גרושים באותו נכס יובילו לחרם בעדה הדרוזית. האיש הכחיש את הדברים אך השופט כתב כי הוא לא הוכיח את טענותיו. עוד ציין השופט כי באפשרות האיש לתובע דמי שימוש ראויים.

הצדדים בני העדה הדרוזית, הורים לשני ילדים, ולפני כשנה וארבעה חודשים הם נפרדו. האיש ביקש לתת סעד זמני המורה על חלוקת בית הנישואין על ידי מחיצה כך שכל אחד מהצדדים ישתמש ביחידה או קומה נפרדת, עד להכרעה בתביעה העיקרית לפירוק השיתוף בנכסי הצדדים.

לטענתו, בניית בית הנישואין הושלמה על ידו ועל ידי אביו לפני החתונה, כש-100 מ"ר מהבית נרשמו על שם אשתו רק לצורך נטילת משכנתא.

לדבריו,  לאחר הגירושין סירבה האישה לעזוב את הבית כמוסכם והוא נאלץ לגור אצל הוריו. לאחר מכן הוא שכר דירה בבניין השייך לאחיו.

האיש תיאר כי הבית מורכב משתי קומות, כשהקומה התחתונה מושכרת לעסקים והקומה העליונה שימשה למגורי הצדדים, שטח כל קומה 185 מ"ר.

האישה טענה מנגד כי הדירה בקומה השנייה היא בעלת כניסה אחת ואינה ניתנת לחלוקה. עוד לדבריה, מגורי הצדדים לאחר הגירושין תחת קורת גג אחת ואף כל מפגש ביניהם יגררו חרם דתי.

היא ציינה כי לה ולילדים אין מקום מגורים אחר שכן הוריה גרים בבית צר, אליו חזרה אחותה שהתגרשה.

עוד טענה האם כי במהלך חיי הנישואין עבדה והשקיעה את כל שכרה בבניית הבית. כמו כן לדבריה, האיש מקבל לבדו את דמי השכירות בגין העסקים בקומה הראשונה, בסך 10,000 שקל לחודש.

האיש השיב כי יש מקרים רבים בהם בני זוג לשעבר המשתייכים לעדה הדרוזית גרם לאחר הגירושין בדירה שחולקה לשתי דירות או בשתי קומות בבניין מבלי שיוטל עליהם חרם דתי.

לא לטובת הקטינים

השופט ניר זיתוני מבית המשפט למשפחה בקריות דחה את הבקשה. הוא ציין שהאיש לא הוכיח שסידור של מגורי בני זוג גרושים באותו מבנה מקובל בעדה הדרוזית ולא יגרור חרם. הוא כתב בהקשר זה כי לא הוצגו החלטות של בית הדין הדתי הדרוזי בהן נקבע כי סידור שכזה הוא לגיטימי מבחינה דתית.

כמו כן כתב השופט כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים בנוגע לחלוקת נטל ההוצאות בגין הכשרת הקומה התחתונה למגורים או בגין חלוקת בית הנישואין לשתי יחידות דיור נפרדות.

השופט הוסיף שלא ברור כיצד אפשר לצפות שהצדדים לא יפגשו זה את זה כאשר הם מתגוררים באותו בנין ואף באותה קומה.

"נוכח הטענות החמורות שהצדדים מעלים זה כנגד זה ונוכח העובדה כי חרף היותם מיוצגים לא השכילו הצדדים להסדיר את חלוקת הרכוש שנה וארבעה חודשים לאחר הפירוד וחמישה חודשים לאחר גירושין, ברי כי מגורים שלהם באותו בנין אינם לטובת הקטינים", כתב השופט.

עוד נכתב בהחלטה כי לאיש יש אפשרות לקבל מענה לשימוש הבלעדי שמבצעת האישה בבית באמצעות תביעה לדמי שימוש ראויים.

לפיכך דחה השופט את הבקשה.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ המבקש: עו"ד ג'ייהאן עבדלחק חמדאן
• ב"כ המשיבה: עו"ד סאמר עלי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין