בני הזוג משתייכים לקהילה דתית. הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אושר בבית המשפט ובמסגרתו ויתר הבעל על חלקו בדירה. הוא טען שהופעלו עליו לחצים אך התביעה נדחתה
השופטת לורן אקוקה מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחתה לאחרונה בקשה לביטול הסכם בין בני זוג. בהסכם נקבע שהבעל ישלם 3,000 שקל מזונות לכל אחד מארבעת הילדים. כמו כן, הוא ויתר על חלקו בדירה והתחייב להמשיך לשלם את המשכנתה. הוא טען שלא הבין את משמעות ההסכם וכי האישה איימה עליו שתספר שבגד בה, מה שהיה מוביל לנידויו מהקהילה. השופטת לא מצאה בסיס לטענות וקבעה שההסכם תקף.
בני הזוג נישאו במרץ 2003 ונולדו להם ארבעה ילדים. ב-2022 הם הגישו בקשה משותפת לאישור "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין". לאחר שבית המשפט התרשם שהצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו, ניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע כי הבעל ישלם מזונות בסך 3,000 שקל לכל אחד מהילדים ויעביר את חלקו בדירה המשותפת לאישה. עוד הוסכם כי המשכנתה שרובצת על הדירה תעבור על שם הבעל ותשולם על ידו.
בתביעה שהגיש נגד האישה ביקש הבעל להצהיר שההסכם בטל. לדבריו, ההסכם נחתם תוך הפעלת לחץ לא לגיטימי, הטעיה ואיומים, ומדובר בהסכם לא סביר. הוא סיפר שהצדדים חזרו בתשובה לפני כעשור ובחרו לגור במסגרת קהילה שומרת מצוות. לדבריו, לפני כמה שנים חל ריחוק ביחסים כשהאישה הורתה לו ללון בסלון, הפסיקה להכין לו אוכל ודאגה רק לילדים.
הוא הוסיף שבתחילת 2022 פנתה אליו אישה זרה שביקשה את עזרתו והוא בתמימותו עזר לה ונוצר ביניהם קשר של הודעות ושיחות טלפון. לדבריו, מדובר היה במזימה של הנתבעת שביקשה להאשים אותו בבגידה. בעקבות המקרה הנתבעת לקחה אותו לעורך דינה והכריחה אותו לחתום על ההסכם תוך שאיימה עליו כי אם לא יחתום היא תפריד בינו לבין ילדיו ותפרסם שהוא בגד בה.
הנתבעת טענה כי התובע, איש משכיל שעובד כמתכנת, הבין היטב את משמעות ההסכם. היא הסבירה כי ביקשה להתגרש לנוכח התנהלות התובע שלא היה נוכח בבית וניהל קשר עם אישה זרה.
חתם בראש שקט
השופטת לורן אקוקה לא מצאה בסיס לטענות התובע כי הוא היה במצוקה או בחולשה במועד חתימת ההסכם.
היא ציינה שהתובע בעדותו אישר כי הבין את הוראות ההסכם וחתם עליו "בראש שקט" שכן היה מעוניין לטענתו בשלום בית. כמו כן, הנסיבות שלאחר חתימת ההסכם הוכיחו שהוא לא היה מעוניין לשקם את המערכת הזוגית עם הנתבעת, ואף התפרץ עליה באירוע אלים.
באשר לטענות התובע כי הקשר בינו לבין האישה הזרה תוכנן על ידי הנתבעת כתבה השופטת כי טענות אלה לא הוכחו כלל והאישה הזרה אף לא הוזמנה לעדות: "התובע ביקש להותיר את מערכת היחסים עם אותה אישה זרה תחת ערפל". הוא גם לא הוכיח שבינו לבין אותה אישה לא היה קשר רומנטי, ונמנע מלהציג את ההודעות שהוחלפו ביניהם.
ביחס לטענות בדבר סבירות תנאי ההסכם הבהירה השופטת כי בית המשפט מוגבל בהתערבות בחופש החוזים של הצדדים, ואינו בודק את "כדאיות העסקה". כמו כן, תנאי ההסכם אינם חורגים מהמקובל באופן בלתי סביר. היא ציינה שבמקביל להוראה בעניין דירת המגורים, ההסכם קובע הפרדה רכושית ביחס לנכסים נוספים כמו חשבונות בנק, חסכונות והתחייבויות. גם לא ניתן לקבוע כי חיובי המזונות אינם סבירים שכן אחד הילדים כבר בגיר והמזונות עבור הבת השנייה אמורים לרדת לשיעור של שליש כך שהחיוב החודשי יהיה 7,000 שקל בסך הכל.
התובע חויב בהוצאות בסך 35,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דניאל ישראלי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.