האישה הביאה את הילד מתרומת זרע אחרי הגירושים. בשנים הראשונות הילד נפגש עם הגרוש יחד עם בנם הביולוגי של הצדדים. כשהאיש הגיש תביעה להסדרי שהות האישה ביקשה לדחות אותה על הסף. עמדתה נדחתה
השופט יהורם שקד דחה לאחרונה בקשה של אישה לדחות על הסף תביעה שהגיש הגרוש שלה, בה הוא דורש הסדרי שהות עם ילד שהביאה מתרומת זרע. לצדדים בן ביולוגי משותף והבן נשוא התביעה נולד אחרי גירושיהם. עד פרוץ המשבר לקח הגרוש חלק פעיל בחיי הילד והוא הגיש את התביעה כשהצדדים הסתכסכו. השופט קבע שטובת הקטין מחייבת לברר את התביעה לגופה.
האיש והאישה הם בני זוג לשעבר שלהם בן ביולוגי משותף בן 15.5. בין האיש לבנו מתקיימים הסדרי שהות נרחבים.
לאחר גירושי הצדדים הרתה האישה מתרומת זרע אנונימית וילדה בן, כיום בן 7.5. מלידתו ועד פרוץ הסכסוך אפשרה האישה מפגשים בין הקטין לבין האיש, במסגרת הסדרי השהייה של הבן הביולוגי עם אביו וכדי לחזק את קשרי האחאות בין הבנים. לאיש בת מנישואים מאוחרים יותר שגם לקחה חלק בהסדרי השהייה.
לא הייתה מחלוקת כי החל משנות חייו הראשונות של הקטין הוא נפגש עם האיש במסגרת משפחתית יחד עם אחיו הגדול והבת. כמו כן, בין האיש לקטין מתקיימים סממנים לא מעטים המאפיינים בדרך כלל קשר של אב-בן ובהם מעורבות בבית הספר, קבלת עדכונים מהמסגרת החינוכית, שם משפחתו של הקטין הוא צירוף של שני שמות המשפחה של הצדדים והוא אף פונה אליו כאבא.
האיש הגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות עם הקטין והאישה ביקשה לדחות אותה על הסף וטענה כי לאיש אין כל מעמד כלפי הילד.
לטענת האישה, האיש יצר "יצור כלאיים" כשביקש לקבל באותה תביעה גם הכרה בזכות הורית על הילד וגם הסדרי ראייה. הסדר הנכון לדבריה היה לפעול להכרה בזכות ההורית בתביעה לקבלת צו הורות שכן כיום אין בינו לבין הילד כל זיקה. האישה הזהירה ממדרון חלקלק שבו כל אדם שהיה בקשר קרוב עם קטין יוכל בעת סכסוך עם הוריו של הקטין לדרוש זכויות שיובילו "לכאוס".
האיש טען מנגד כי הזיקה והקרבה בינו לבין הילד ברורות. הוא הבהיר כי תביעתו נשענת על טובת הילד וזכותו לשמור על מרכיבי זהותו. כמו כן, יש לו זכויות כהורה פסיכולוגי/תפקודי, זכות שעוגנה בפסיקה שהכירה בחשיבות הקשר הרגשי שנוצר בין הילד לבין הדמות המטפלת ודואגת לו. הוא הדגיש שהזכות להסדרי שהות היא גם של הילד, שנפגע עמוקות מקטיעת הקשר כליל עמו.
סעד קיצוני
השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהיר כי סילוק על הסף של תביעה הוא סעד קיצוני, שניתן רק באותם מקרים בהם ברור שגם אם יוכח מלוא הנטען בכתב התביעה, אין כל אפשרות, ולו הקלושה ביותר, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו עתר.
השופט קבע שיש טעמים כבדי משקל לבירור התביעה, ולו משיקולי טובת הילד. "כאשר אני שוקל את הנזק שעלול להיגרם לקטין אם וככל שייסתם הגולל על תביעתו של האיש, אל מול הנזק שעלול להיגרם לו מהמשך בירור התביעה...מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת בירורה של התביעה", כתב השופט.
בנסיבות אלה דחה השופט את הבקשה לסילוק על הסף והורה על המשך בירור התביעה.
האישה חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שי קדמי
- ב"כ המשיב: עו"ד שמואל מורן, עו"ד איילת בלכר-פריגת
עו"ד נטע מרום מגנזי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.