דיילת קרקע סובבה את הברך – אל על ורשות שדות התעופה יפצו

הרגל של הדיילת נתקעה בירידה מהמסוע שמוביל לעמדת הצ'ק אין, והיא נאלצה לעבור ניתוח. בית המשפט קבע כי לא הותקנו במקום אמצעי בטיחות פשוטים. הפיצויים: כ-167 אלף שקל

שופטת בית משפט השלום ברחובות רנה הירש פסקה כ-167 אלף שקלים לדיילת קרקע באל על שסובבה את הברך בירידה מהמסוע שהוביל לעמדת הצ'ק אין שלה. את הפיצויים תשלם אל על יחד עם רשות שדות התעופה בעקבות רשלנות והפרת החובה לדאוג לבטיחות העובדים. נקבע כי שני הגופים לא דאגו להתקין אמצעי בטיחות פשוטים לדיילים שנאלצים להגיע לעמדותיהם דרך המסוע אף שהיו מודעים לסכנות הכרוכות בכך.  

תאונת העבודה התרחשה ב-2017. לטענת הדיילת בת ה-25, ביום התאונה היא עלתה על המסוע כדי להגיע לעמדת העבודה וכשירדה אחת הרגליים שלה נתקעה עליו, ככל הנראה בשל החיכוך בין סוליית הנעל לבין הגומי של המסוע. בעקבות התאונה נגרמה לה חבלה סיבובית בברך והיא נאלצה לעבור ניתוח לכריתה חלקית של המיניסקוס.  

בתביעה שהגישה נגד אל על ורשות שדות התעופה היא טענה לרשלנות ולהפרת חובות הבטיחות המוטלות על שתי החברות בחוק, משום שלא דאגו למעבר בטוח לדיילים, לא העבירו הדרכות בטיחות ולא סיפקו אמצעי זהירות מתאימים.

הנתבעות ביקשו לדחות את גרסת התובעת לתאונה בטענה שעברה מספר גלגולים ושינויים. כך, ביום התאונה אמרה בבית החולים כי ביצעה "תנועה לא טובה", כשדיווחה לממונה הבטיחות היא כבר הוסיפה שהברך התעקמה כשירדה לעמדה וכעת היא טוענת לראשונה שהרגל נתקעה במסוע.

יכלו לצמצם את הסיכון

השופטת רנה הירש הסכימה שהגרסה של התובעת השתנתה אבל היא לא חשבה שזה פוגע במהימנות שלה. היא ציינה כי אפשר להניח שאדם שמגיע לטיפול רפואי לא יתאר אותו במדויק ושהפירוט יעמיק בהמשך.

השופטת הוסיפה כי האמינה לעדות של התובעת וכי ממונה הבטיחות שבירר את נסיבות האירוע לא שלל את גרסתה בדיווח. השופטת ציינה כי סביר להניח שלו הבירור היה מעלה פרטים שונים מאלה שמסרה – אל על "לא היתה עוברת על כך לסדר היום".

השופטת קבעה כי שתי הנתבעות – אל-על כמעסיקה ורשות שדות התעופה כמי שאחראית על התשתיות בשדה – היו צריכות לדאוג לגישה בטוחה עבור העובדים שנדרשים לעלות על מסוע, שכל מי שנסע לחו"ל יודע כי הוא גבוה ממדרגה סטנדרטית.

השופטת הוסיפה עוד כי שתיהן אף היו מודעות בבירור לסכנות הכרוכות בשימוש במסוע מאחר שהיו מקרים נוספים של עובדים שנפלו. השופטת אמנם לא קיבלה את טענת התובעת שהיה עליהן לספק לעובדים דרכי גישה אחרות, עניין שכרוך בעלויות גבוהות, אבל עם זאת מצאה שהן בהחלט יכלו לצמצם את הסיכון באמצעות התקנת אמצעי בטיחות פשוטים יחסית כמו מעקה וידית אחיזה – כפי שנעשה לאחר התאונה.

לפיכך נקבע כי שתי הנתבעות אחראיות לנזקי התובעת בשל התנהלות רשלנית והפרת חובות המוטלות עליהן בחוק לדאוג לבטיחות הדיילים. עם זאת, השופטת הטילה על התובעת אשם תורם קל של 15% משום שהיה עליה להיזהר בזמן הירידה מהמסוע.

כתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם 10% נכות אורתופדית בהתאם לקביעת מומחה מטעם בית המשפט. לאחר בחינת הנזקים, הפחתת האשם התורם והתגמולים שקיבלה מביטוח לאומי, חייבה השופטת את הנתבעות בפיצויים של 129,100 שקלים עבור הפסדי שכר ופנסיה,  עזרה וכאב וסבל, וכן בשכר טרחת עורך של 30,209 שקלים והוצאות משפט של כ-7,200 שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד צבי הרצוג
• ב"כ הנתבעות: עו"ד נזיקין ענבל זוהר ועו"ד נטלי ינקוביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.