שכן שמתנגד לפינוי בינוי חויב לחתום על ההסכם – וגם להרוס פרגולה

תושב רעננה טען כי הפרגולה שהקים ליד דירתו בחצר הבניין חוקית וכי השכנים תובעים ממנו להרוס אותה רק כי התנגד לפרויקט פינוי בינוי. הטענה נדחתה ונקבע כי הוא פלש לשטח ציבורי

השופט איתי רגב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירות בבניין ברעננה נגד שכנם, דייר בקומת הקרקע. האיש, המסרב להסכים לפרויקט פינוי בינוי בבניין, כבר קיבל בעבר פסק דין נגדו המחייב אותו לחתום על הפרויקט. כעת זכו השכנים בפסק דין נוסף ונקבע כי עליו להרוס פרגולה לא חוקית שהקים בחצר הבניין. 

התובעים, נציגות בניין ברעננה ובעלי הזכויות ב-36 מתוך 46 הדירות שבו, סיפרו שהנתבע הוא בעל דירת קרקע בבניין. לטענתם, הנתבע פתח דלת יציאה בקיר דירתו לעבר החצר המשותפת, פלש לרכוש המשותף והקים פרגולה מקורה. הוא אף סגר את דפנותיה בקירות ובמחיצות ובכך סיפח למעשה מהשטח המשותף לדירתו. 

הנתבע טען כי מטרת התביעה היא לכפות עליו להתקשר בהסכם התחדשות עירונית לאחר שהסכם קודם נכשל. לטענתו, ההסכם הקודם היה לא חוקי, הוסיף זכויות בניה תוך פגיעה בשכנים ומנע ממנו להגדיל את דירתו. לטענתו, כשחברה קודמת פרשה מההסכם, נכרת הסכם נוסף עם חברה אחרת באותם תנאים אך הוא מודר מההסכמים. 

הוא הוסיף שהמתחם כולו מיועד לפינוי בינוי, הוקמו בו פרגולות רבות (גם על ידי שכן נוסף) והפרגולה שהוקמה על ידו לא חורגת מגבולות התב"ע שמאפשרת את הרחבת הדירה, כך שלא מדובר בפלישה לשטח משותף. 

לטענתו, מטרת התביעה היא לאלץ אותו לחתום על הסכם ההתחדשות העירונית. הוא טען כי הופלה במסגרת ההסכם (כאשר אחרים צפויים לקבל 100 מ"ר והוא פחות מ-80 מ"ר), והדגיש שאם יקבל את הפיצוי המגיע לו לא יעמוד בדרכם של השכנים.

התובעים השיבו כי נוהל משא ומתן לעניין הפיצוי אך לא גובשו הסכמות משום שהנתבע דרש פיצוי גדול מכפי שניתן לאחרים. לעמדתם, הנתבע צפוי לקבל דירה חדשה בשטח כמעט כפול מדירתו הנוכחית.

בתיק הוגש פסק דין שניתן בעניינו של הנתבע כ"דייר סרבן" על ידי המפקח על רישום המקרקעין ממאי 2022. פסק הדין קבע כי לתובעים הרוב הדרוש על פי חוק והיתר בנייה כנדרש. פסק הדין קיבל את התביעה והסמיך את בא כוח התובעים להתקשר בשם הנתבע ולחתום בשמו על הדרוש לשם ביצוע ומימוש פרויקט ההתחדשות. 

לא מוצמד

השופט איתי רגב קיבל את התביעה. הוא כתב שהנתבע לא ביסס את טענתו כי הפרגולה הוקמה בהתאם להיתר. התובעים, מצדם, תמכו את טענותיהם במסמכים – נסח רישום הבית המשותף, תקנון הבית המשותף (המתייחס, בין היתר, לשטח משותף מוצמד לדירות) ומסמכים הנוגעים להסכם ההתחדשות.

השופט הוסיף שמנסח הרישום עולה כי שטח דירת הנתבע עומד על 39.5 מ"ר – ולא מצוין כי מוצמד לה חלק מהרכוש המשותף.

עוד כתב השופט כי טענותיו של הנתבע, כאילו הרכוש המשותף בו הקים את הפרגולה אינו רכוש משותף שכן הוא חלק מההרחבה המוסכמת של דירתו, עומדות בסתירה לראיות התובעים.

השופט הבהיר שהנתבע הקים פרגולה מקורה (ולמעשה – חדר) בשטח החצר שהיא חלק מהרכוש המשותף תוך קיפוח זכויות יתר בעלי הדירות. 

בסופו של דבר הורה השופט לנתבע להרוס את הפרגולה בתוך 20 יום. הוא הוסיף שנוכח הכוונה להרוס את הבניין כולו במסגרת הפרויקט, התובעים יכולים לתת הסכמתם שהפרגולה תיהרס בהמשך, ביחד עם הבניין. 

הנתבע חויב בדמי שימוש בסך 50,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 1,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל. 

• ב"כ התובעים: עו"ד ישראלי, עו"ד אמסלם
• ב"כ הנתבע: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.