דירה שנרשמה על שם האישה מומנה מכספים משותפים – הבעל יקבל חצי

הדירה נרכשה לפני הנישואים והאישה טענה שהנכס שייך רק לה. טענתה נדחתה לאחר שהבעל הוכיח שהשקיע כספים ברכישה וכי הרישום נעשה מטעמים בירוקרטיים בלבד

השופטת הילה גורביץ עובדיה קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אדם נגד אשתו לשעבר ואם שני ילדיו. השניים נפרדו ב-2020 לאחר ארבע שנות נישואים. האישה טענה שדירת המגורים, שרשומה על שמה בלבד ונרכשה זמן קצר לפני הנישואים, שייכת לה בלבד. השופטת קבעה שמדובר בדירה משותפת לנוכח שלל אינדיקציות שהראו כי הצדדים רכשו את הדירה יחד והתכוונו כי תהיה של שניהם.

בני הזוג, עולים מאתיופיה שהכירו בישראל באמצעות שידוך כשנתיים טרם נישואיהם, נישאו ב-2016. הם הורים לשני ילדים משותפים. בתם הבכורה נולדה לפני הנישואים ובנם נולד כשנה לאחר שנישאו. לאישה בת נוספת ממערכת יחסים קודמת.

בתחילת מערכת היחסים השניים גרו בנפרד במרכז קליטה. במאי 2016 נרכשה על שם האישה דירה בת שלושה חדרים והם עברו לגור בה.

חיי הצדדים ידעו עליות וירידות, הם נפרדו וחזרו לשלום בית מספר פעמים, ניהלו הליכים במסגרת יחידת סיוע וגם מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, עד שנפרדו סופית במאי 2020.

בתביעה שהגיש הבעל הוא עתר להצהיר שהזכויות בדירה משותפות לשניהם. הוא טען כי הדירה נרכשה פחות מחודשיים לפני הנישואים וכשמונה חודשים לאחר לידת בתם הבכורה. עוד טען הבעל כי לקח הלוואת משכנתא והלוואה משלימה בסך כולל של 280,000 שקל לשם הרכישה, האישה הוסיפה 30,000 שקל ההפרש שולם על ידי מענקים והלוואות מהמדינה.

הבעל הסביר בתצהירו כי במועד הרכישה הצדדים טרם נישאו. לכן תעודת הזכאות להלוואה הוצאה על שם האישה שהייתה אם יחידה לביתה הבכורה מנישואין קודמים. משהוצאה תעודת הזכאות על שם האישה לבדה, נחתם גם ההסכם כך, אך הדירה יועדה ושימשה למשפחה. 

בכתב הגנתה טענה האישה כי הדירה בבעלותה בלבד. לדבריה, הזכויות בדירה נרכשו לפני החיים המשותפים, בעת שהצדדים לא ניהלו משק בית משותף, ולפני הנישואים. היא טענה גם שהיא שילמה את מלוא התמורה על ידי נטילת הלוואת מענק לעולים ומשכנתא אותה שילמה לטענתה לבדה. באשר לכספים ששילם הבעל עבור רכישת הדירה היא טענה כי מדובר בכספי הלוואה בסכום נמוך.

ראו בדירה משותפת

השופטת הילה גורביץ עובדיה מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה כי יש לראות בדירה רכוש משותף. היא הבהירה כי מאחר שהדירה נרכשה לפני הנישואים היא מוחרגת מאיזון המשאבים אך יש להחיל עליה שיתוף ספציפי. 

ראשית קבעה השופטת כי לא מדובר במקרה "קלאסי" של הבאת נכס לחיי הנישואין שכן העובדות מצביעות על כך שהדירה נרכשה לשם חיי המשפחה, על ידי שני הצדדים. רכישת הדירה מומנה מכספים שהעביר גם הבעל ולמעשה מכספים משותפים.

השופטת ציינה שהאישה הודתה שהבעל העביר לה 160,000 שקל עבור רכישת הזכויות וגם השתתף ותשלומי המשכנתא. עוד עלה כי המענק לרכישת הדירה בסך 282,000 שקל ניתן בחודש אוגוסט 2016, מועד בו הצדדים כבר היו נשואים, כך שמדובר בהתחייבות משותפת. כמו כן היא אישרה בעדותה שהצדדים ראו בנכס דירה משותפת. 

עוד הדגישה השופטת כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים כשנתיים לפני הנישואים ובמועד הרכישה התגוררו תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף.

השופטת גם מצאה את הסברו של הבעל לכך שהדירה נרכשה על שם האישה סבירה והגיונית. 

האישה חויבה לשלם לבעל הוצאות בסך 2,500 שקל ולסיוע המשפטי הוצאות בסך 8,000 שקל. 

• ב״כ התובע: עו״ד שגיא לגסה מטעם הסיוע המשפטי
• ב״כ הנתבעת: עו״ד יעל דסטה מטעם הסיוע המשפטי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.