הנוהל לפיו עובדות עצמאיות אינן צריכות להגיש תביעה יזומה לדמי לידה, הביא לחוסר בהירות באשר לגורל יולדות, שבחלק התקופה היו גם שכירות. עו"ד איתן ליברמן מבקש לשים לב: מי ששינתה את מעמדה משכירה לעצמאית ולהפך, חייבת להגיש תביעה יזומה לדמי לידה על התקופה בה הייתה שכירה. ביטוח לאומי לא יעשה זאת בשבילה.
בהיותה בחודש השלישי להריונה סיון, עד כה עובדת שכירה, יצאה לדרך חדשה והחלה לעבוד כעצמאית. במרץ 2011 היא ילדה בשעה טובה, ועוד לפני שהספיקה לתבוע את דמי הלידה, הודיע לה ביטוח לאומי שהיא זכאית לדמי לידה חלקיים בלבד (49 ימים), ואם, לשיטתה, היא זכאית לתשלום מלא (98 ימים), עליה להמציא אישורים מתאימים.
ההודעה שקיבלה סיון אינה הודעה חריגה ומקורה בנוהל יחסית חדש של ביטוח לאומי, שלפיו, עובדת עצמאית שילדה באחד מבתי החולים בארץ לא צריכה להגיש תביעת דמי לידה באופן יזום - ביטוח לאומי עושה זאת עבורה בהתאם למידע שמתקבל לידיו באמצעות המערכות המקוונות של בתי החולים ומשרד הפנים.
סיון, שהבינה כעבור זמן שחישוב דמי הלידה לא כלל את תקופת עבודתה כשכירה, פעלה כפי ההוראות שקיבלה בהודעה, ובאפריל 2013 הגישה את האישורים המוכיחים את זכאותה לדמי לידה מלאים. אלא שהתוספת לא אושרה: ביטוח לאומי טען שסיון הייתה צריכה להגיש תביעת דמי לידה על התקופה בה עבדה כשכירה תוך 12 חודשים מיום שילדה, והיא איחרה את המועד.
סיון הגישה תביעה לתשלום דמי הלידה המלאים והופנתה אלי לשם ייצוגה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת נטע רות) קיבל את התביעה לאחר שקבע שנוסח ההודעה של ביטוח לאומי היה מטעה: ראשית, לא הובהר לסיון שעליה להגיש תביעה נפרדת ויזומה לשם קבלת דמי הלידה על התקופה בה הייתה שכירה, ויתרה מזאת, היא הוטעתה לחשוב שכל שעליה לעשות הוא להגיש אישורים. שנית, מועד המצאת האישורים לא נתחם בזמן, כך שסיון הוטעתה לחשוב שהיא יכולה להגישם בזמנה החופשי.
בסופו של דבר, בית הדין חייב את ביטוח לאומי לשלם לסיון את דמי הלידה המלאים, והמליץ לו לעדכן את נהליו על מנת למנוע הטעיה של ציבור המבוטחות.
דמי לידה: בין שכירות לעצמאות
עובדות הרות שילדו זכאיות לדמי לידה בין אם היו שכירות או עצמאיות, ובין שבתחילת ההיריון היו שכירות ולאחר מכן עצמאיות, ולהפך או במקביל. דמי לידה משולמים ליולדת בעבור תקופת חופשת הלידה (לרוב 98 יום), קרי מהמועד בו הפסיקה העובדת ההרה לעבוד וההיריון הסתיים בלידה.
בהיותם גמלה מחליפת פרנסה מחושבים דמי הלידה על בסיס הכנסתה המדווחת של היולדת, שכירה או עצמאית, ובלבד שצברה מספר חודשי עבודה מינימאליים הקבועים בחוק: דמי לידה מלאים ישולמו למי שעבדה 10 חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לפני הפסקת העבודה בשל הלידה או ההיריון. מי שעבדה 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני הפסקת העבודה זכאית דמי לידה חלקיים עבור 49 יום בלבד. הרף העליון של דמי הלידה עומד על כ-35 אלף שקל בחודש.
היית שכירה מתישהו? הגישי תביעה יזומה
עד לפני כשלוש שנים כל יולדת, עצמאית או שכירה, הייתה צריכה להגיש באופן עצמאי תביעת דמי לידה תוך 12 חודשים ממועד הלידה. מאז הנוהל החדש, כשמדובר בעובדת עצמאית, ביטוח לאומי הוא שיוזם את התביעה בשמה ומודיע לה על שיעור דמי הלידה.
אלא שכמו שינויים רבים גם השינוי המרענן הזה הביא לאי-הבנות ולקשיים. אחד מהם, כפי שראינו במקרה של סיון, נוגע לבלבול שנוצר כאשר מדובר במבוטחת "מעורבת", כזו שעבדה במהלך תקופת האכשרה גם כשכירה וגם כעצמאית.
הסיבה לבלבול, מעבר לחוסר הבהירות שבהודעות הביטוח הלאומי, מקורה בעובדה שחישוב דמי הלידה לא נעשה על בסיס ההכנסה הכוללת והמצטברת של העובדת, אלא בחישוב הנפרד של דמי הלידה עבור כל תקופה - עצמאות ושכירות. המשמעות היא שביטוח לאומי בודק את התקיימות התנאים לקבלת דמי לידה לגבי כל תקופה בנפרד.
המקרה של סיון מבהיר ליולדות העובדות, שביטוח לאומי לא יגיש תביעה יזומה על התקופה בה היו שכירות. מי שעבדה כשכירה ורוצה דמי לידה גם עבור תקופה זו, צריכה להגיש תביעה יזומה לביטוח לאומי בצירוף תלושי השכר ואישור המעסיק גם אם ביטוח לאומי יזם עבורה תביעה על תקופת העצמאות.
* עו"ד איתן ליברמן שותף במשרד עורכי דין כהן-ליברמן, עוסק בדיני ביטוח לאומי.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.