מה עושים עם קשישים עריריים שצריכים עזרה אך מסרבים לעבור לבית אבות? הנה החלטה מלאת חמלה, של שופט שהחליט לנסות כל מה שאפשר כדי להיענות לבקשה כזאת, תוך שהוא קורא למדינה לתת מענה כללי לנושא.
סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר-שבע, השופט אלון גביזון, סירב להוציא קשישה בת 95 מביתה, והורה על בניית מערך טיפול והשגחה שייסע לה להישאר. ההחלטה הרגישה והמרשימה נכתבה מספר ימים לאחר שהשופט ביקר בעצמו בדירתה של הקשישה.
כבר בחודש אוקטובר שעבר השופט דחה את בקשת המדינה להעביר את הקשישה לבית אבות בניגוד לרצונה. באותה עת השופט מצא בעייתיות בכך שבחקיקה הקיימת המדינה יכולה לממן העברה לבית אבות אך לא לשלם עבור מטפל סיעודי זר, אף שהדבר פחות יקר.
כבר באותה החלטה השופט סבר כי "המדינה צריכה לתן מענה חקיקתי הולם וייחודי לאותם קשישים עריריים שאין להם בני משפחה אשר יממנו את יתרת עלות העסקת העובד הסעודי הזר, ובאופן שמטרת חוק הסיעוד שכאמור מבקש לעודד המשך שהותו של הקשיש בביתו, תמומש גם ביחס לאוכלוסייה ייחודית זו".
באותה עת השופט הורה לאפוטרופא של הקשישה – הקרן לטיפול בחסויים – וכן לעובדת סוציאלית, לבחון חלופות אחרות מלבד הוצאת הקשישה מביתה. ההחלטה ניתנה לאחר שהתרשם כי למרות מגבלת שעות הסיוע של ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, ניתן לכבד את רצונה תוך בניית מערך מתאים של טיפול והשגחה ואף להיעזר בשכנותיה שהביעו נכונות לסייע.
בשבוע שעבר השופט – יחד עם יתר המעורבים – ביקר בביתה של הקשישה ושוחח עמה. הוא התרשם שהיא מטופלת כראוי ודירתה נקייה ומסודרת.
השופט הוסיף כי במהלך השיחה עם הקשישה היא לרוב השיבה לשאלותיו בצורה עניינת, ובכל פעם שהעלה בפניה את אפשרות המעבר לבית אבות הדבר גרם לה הדבר להתרגשות, לכעס ואף לבכי.
"אנשים טובים" אינם תחליף
וכך, שוב קבע השופט גביזון כי לנוכח המענה שניתן (גם אם חלקית) על ידי גורמים שונים יש לכבד את רצונה של הקשישה בכפוף למספר תנאים. בין היתר, השופט הורה לקיים בתוך 7 ימים פגישת עבודה לצורך בניית תכנית טיפול והשגחה, בשילוב המערך ההתנדבותי של עיריית באר-שבע.
השופט אף הורה לקרן לבחון אפשרות להתקנת לחצן מצוקה וגלאי עשן בביתה של הקשישה ולהסרת מנגנון הנעילה הפנימי העליון של הדלת.
כמו כן, השופט הציע לבחון את התאמתה של הקשישה לפרויקט "כאן גרים" – שבו סטודנטית תלון בדירתה ללא תשלום – וכך יינתן מענה להשגחה בשעות הלילה.
בתוך כך השופט הבהיר כי הוצאת קשיש מביתו נחווית כפעולה ככוחנית ואלימה. לכן בעיניו פעולה כזו "צריכה להיות האלטרנטיבה האחרונה, וחובה על בית המשפט בבחינת 'כיבוד אב ואם' לבחון תחילה את כל החלופות הקיימות (ואף ליצור בעצמו חלופות) כדי להותירו בביתו ולכבד את רצונו".
החלטת השופט נחתמה במילים נוקבות כאשר הבהיר כי "אנשים טובים באמצע הדרך" (כמאמר שירה של נעמי שמר) לא צריכים להוות תחליף למדינה. לאחר מכן שוב הדגיש כי המדינה היא זו "אשר צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם לאותם קשישים עריריים שיכולים להמשיך ולהתגורר בביתם בסיוע מטפל סעודי זר, קל וחומר עת מענה זה זול יותר מהמענה הניתן כיום והממומן על ידי המדינה - הוצאה לבית אבות".
כל שנותר הוא לקוות שמישהו בחלונות הגבוהים של הכנסת או הממשלה ישמע את הדברים וייקח עליו את המלאכה.
- ב"כ המשיבה 2 (הקשישה): עוה"ד שיינפלד מטעם לשכת הסיוע המשפטי
עו"ד רן אורן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.