דעת מיעוט בביה"ד הרבני קוראת לבטל את מוסד המשמורת המשותפת

לפי הרב צבי בוקשפן, המסורת ההלכתית קובעת שמתחת לגיל 6 טובת הילדים לשהות אצל אמם, ומעל גיל 6 טובת הבת לשהות עם אמה וטובת הבן עם אביו. לדבריו, החתירה למשמורת משותפת מבוססת על אג'נדה שמקורה בטעות

לבני זוג גרושים ילדה בת 3.5. בית הדין קבע הסדרי שהות זמניים של הקטינה בת  והאב ביקש להרחיבם. בקשתו התקבלה בדעת רוב. הרב צבי בוקשפן סבר בדעת מיעוט שאין להרחיב את זמני השהות שכן לדבריו הדבר יוביל בסופו של דבר למשמורת משותפת, פרקטיקה שהתפתחה בשנים האחרונות ונוגדת לדבריו את טובת הילד וגישת ההלכה.

כאמור, האב ביקש להרחיב את זמני השהות עם בתו. לפי דעת הרוב של הדיינים הרב יצחק רפפורט והרב יצחק הדאיה יש להרחיב את זמני השהות בהדרגה כך שהקטינה תשהה אצל האב פעמיים באמצע השבוע, ביום שני מסיום המסגרת החינוכית ועד לשעה 20:00 ובימי רביעי מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת לתחילת המסגרת החינוכית. כמו כן, בכל סוף שבוע שני האב ייקח את הקטינה מסיום המסגרת החינוכית ביום שישי ויחזיר אותה ביום ראשון למסגרת החינוכית.

הרב צבי בוקשפן שכתב את דעת המיעוט סבר שאין להרחיב את זמני השהות. הוא ציין שההחלטה להרחבת זמני השהות היא חלק מהמגמה בשנים האחרונות לביטול עקרון חזקת הגיל הרך. לדבריו, לרוב המטרה היא להגיע בהמשך לקביעת "משמורת משותפת" והסדרי שהות שוויוניים בין ההורים. הוא הוסיף כי מגמה זו מבוססת על אג'נדה מסוימת שמקורה בטעות.

הדיין הדגיש כי המגמה לפיה יש לחתור למשמורת משותפת שינתה את מה שהיה מקובל הרבה שנים, כי ילדים צריכים שהות קבועה בבית אחד. השינוי נעשה בעקבות מחקרים שלפיהם טובת הילדים במקרה של גירושין, כששני ההורים נורמטיביים, היא משמורת משותפת. לפי גישה זו לילד יהיו שני בתים נפרדים, בית אצל האם ובית אצל האב, והוא ישהה זמן משמעותי אצל כל אחד מהם.  

"דברי אלוהים חיים"

לדברי הדיין, מעבר לכך שמדובר בתפיסה חדשה שהשלכותיה על הקטינים לטווח הארוך עדיין לא נבדקו, היא נשללת בהחלטיות על ידי רבים מהמומחים. לדעתם, הדבר אינו לטובת הילדים כיוון שאין להם בית אחד קבוע לשם הם שייכים, והם מוצאים את עצמם נעים בכל יום או יומיים מבית לבית. היעדר היציבות פוגע קשות בהתפתחות הילד בעתיד ובבניית איתנות נפשית ארוכת טווח.

הוא הוסיף שגם אם היינו מקבלים את  גישת המצדדים במשמורת משותפת אין מקום ליישם גישה זו בשנותיהם הראשונות של הילדים. בשנותיהם הראשונות של הקטין או הקטינה, פעוט או פעוטה רכים בשנים, יש ליצור יציבות בחייהם, תוך מתן משקל לקשר ולמסירות האימהית הטבעית. הוא הדגיש שהסדרי שהות פעמיים שלוש בשבוע במשך שלש שעות איכותיות עם האב, מהווים קשר משמעותי. 

הדיין ציין עוד כי לפי ההלכה טובתו האמיתית של קטין במצבים רגילים היא היותו בבית אחד, הבת אצל האם והבן עד גיל שש אצל האם ומשם והלאה אצל האב. "אל לנו לעקור דברי אלוהים חיים", כתב הדיין והוסיף שקבעו חז"ל שהבת אצל האם לעולם, אף לאחר גיל שש. 'שהאם מצויה אצלה בבית יותר מן האב שהוא יוצא למלאכתו ולעסקיו, והאם משמרתה ומלמדתה צניעות ואורח הנשים'.

ואולם, בסופו של דבר בקשת האב התקבלה בהתאם לדעת הרוב וזמני השהות הורחבו.

• ב"כ האם: עו"ד קרן הכהן
• ב"כ האב: עו"ד איריס מנור

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.