ביקור של בני הזוג בישראל הסתיים בכך שהאישה החליטה להישאר עם הבת בארץ ואילו הבעל חזר. מאז, השניים מנהלים שורה של מאבקים משפטיים. אחד מהם עסק בשאלה האם פס"ד מזונות שניתן בארה"ב מחייב את האישה בישראל.
ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה את ערעורו של אב שביקש לאכוף חיוב של אשתו במזונות בתו, שניתן בבית משפט בארה"ב, אף שבתו נמצאת בישראל.
בני הזוג עברו לארה"ב ב-2006. בשנת 2010 הם הגיעו לביקור בארץ, במהלכו הם הסתכסכו, והאישה הגישה תביעת גירושין בבית הדין הרבני.
מספר ימים לאחר מכן הבעל חזר לארה"ב, ואילו האישה והבת נשארו בישראל. בעקבות זאת הגיש האיש תביעה בבית משפט בניו-ג'רזי להחזרת בתו לארה"ב. בהמשך הוא הגיש תביעה דומה בישראל, בביהמ"ש למשפחה בנצרת.
ב-2011, לאחר ששלוש ערכאות דנו בעניין, ביהמ"ש העליון קבע שאין חובה להחזיר הבת לפי אמנת האג (העוסקת בחטיפות ילדים).
יש לציין כי בכל הערכאות השופטים נחלקו בדעותיהם, אולם כולם הסכימו שמדובר בחטיפה. מה שהכריע את הכף היה החריג לחוק שקובע כי הילד יישאר במקום החטיפה אם בהתנהלותו הביע ההורה השני הסכמה או השלמה עם המהלך. בין לבין, נקבעה משמורת זמנית אצל האם.
האב לא השלים עם קביעה זו והמשיך בהליכים בביהמ"ש האמריקאי, שבסופו של דבר קבע ב-2013 כי על האישה להחזיר את הבת לניו-ג'רזי. ביהמ"ש אף העניק לו את המשמורת על הבת, וחייב את האישה לשלם לו מזונות של 48 דולר לשבוע.
שנתיים לאחר מכן ביהמ"ש למשפחה בנצרת הוציא גם הוא פסק דין, בו האב חויב במזונות בתו (1,800 שקל). בתגובה, האב ביקש לאכוף בישראל את רכיב המזונות בפסק הדין של ביהמ"ש בניו-ג'רזי (מה שנקרא בעגה המשפטית הליך אכיפת "פסק חוץ").
אלא שביהמ"ש דחה את תביעתו משום שפסק הדין האמריקאי נוגד מפורשות את פסק דינו של ביהמ"ש העליון שקבע שסוגיית המשמורת תתברר בישראל.
בערעור שהגיש האב למחוזי הוא טען בין היתר כי אין כאן סתירה משום שהוא מבקש לאכוף את רכיב המזונות בלבד.
יפגע בזכויות הילדה
השופט אשר קולה אמנם הסכים עם טענת המערער שלפיה הבקשה לאכוף רק את חיוב המזונות אינה פוגעת בפסק הדין של העליון בנושא המשמורת, אך עם זאת הוא הסביר שלא ניתן לאכוף את פסק הדין הזר מאחר שהוא סותר את פסק הדין המאוחר יותר שניתן בישראל בעניין המזונות.
"פסק הדין שניתן כדין בישראל ניתן לאוכפו ישירות במסגרת פניה ללשכת ההוצאה לפועל, ואין צורך להכריז עליו כאכיף. עם זאת התוצאה היא אותה תוצאה, ושעה שקיים פסק דין אחד שמטיבו וטבעו הינו אכיף, שוב לא יורה בית משפט על פסק חוץ אחר הסותר אותו כאכיף, גם כן", כתב.
השופט הדגיש שאינו מכריע מבחינה נורמטיבית איזה פסק דין עדיף, אלא שכאשר יש פסק דין נוגד בישראל, לא יוכרז פסק החוץ כאכיף.
בהמשך השופט דחה את טענת המערער שלפיה המזונות בארה"ב נקבעו כ"מזונות נזקיים", בגין העובדה שהמשיבה מחזיקה בבתם שלא כדין. בין היתר, השופט סבר שלשון פסק החוץ אינה תומכת בפרשנות המערער.
השופט אף סבר כי "אכיפת חיוב במזונות בגין פסק החוץ, שנועד, רק לכיסוי הוצאות המערער הוא זה שיפגע בעליל בזכויותיה של הקטינה כאן".
השופטים דני צרפתי ועירית הוד הסכימו עם השופט קולה, ולפיכך הערעור נדחה. האב אף חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד הילה בורנשטיין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.