מקרה טראגי הביא למחלוקת בשאלה האם הוא מהווה "תאונת דרכים" או לא – גבר נהרג ברכבו כתוצאה מאירוע מוחי, שאירע לאחר שאופנוע נכנס בפתאומיות לנתיב נסיעו. בית המשפט קיבל את עמדת המשפחה והורה לחברה לשלם.
ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב קיבל באחרונה תביעה שהגישו אמו ובנו של אדם שנהרג בתאונה מצערת באשקלון, והורה לחברת הפניקס – מבטחת רכבו של המנוח – לשלם לשניים פיצויים (הסכום ייקבע בהמשך ההליך). השופט הבכיר אליהו בכר קבע כי האירוע מהווה תאונת דרכים, בניגוד לעמדת הפניקס.
התאונה אירעה ב-2014, כאשר האב היה בדרך לאסוף את בנו בן ה-7 ממועדונית. הוא הגיע אל המקום והספיק לנפנף לו לשלום, כאשר לפתע הגיח אופנוע גדול ומהיר אל כיוונו. האב הסיט את רכבו על מנת להימנע מהתנגשות, ונתקל בחוזקה בשפת המדרכה תוך חריקת בלמים.
הבן רץ אל הרכב ומצא את אביו ללא הכרה. מאוחר יותר התברר שהאב סבל מאירוע של דימום תוך מוחי. כעבור כמה ימים הוא נפטר בבית החולים סורוקה.
הפניקס הכחישה את גרסת התובעים לגבי התאונה. בנוסף, היא טענה כי בכל מקרה לא מדובר בתאונת דרכים, כיוון שפטירתו של המנוח נגרמה מסיבות רפואיות אחרות. לכן לטענתה הוא לא נחשב "נפגע" תאונת דרכים.
לשיטתה, המנוח – שסבל משלל בעיות רפואיות כגון אי ספיקת לב, יתר לחץ דם והשמנה ממאירה – נפטר בגלל אירוע רפואי ספונטני ללא קשר לנהיגתו ברכב.
לעומת זאת, טענת התובעים היתה כי מצבו הרפואי של המנוח קשור סיבתית לסטרס שאחז בו בשל כניסתו הפתאומית של האופנוע לנתיב נסיעתו. לשיטתם, מצב לחץ נפשי עלול לשמש "טריגר" ליצירת אירוע מוחי או דימומי, ולפיכך גם מקרים של "כמעט תאונה", שבהם נגרמת בהלה והתרגשות נחשבים "תאונת דרכים" – אפילו אם לא הייתה התנגשות בפועל.
השאלה העיקרית, כדברי השופט בכר, הייתה "מה קדם ומה גרם למה, האם אירוע תאונתי כלשהו, ובכלל זה 'כמעט תאונה', הם שגרמו לאותו אירוע מוחי או לבבי לנהג בנסיבות, או שמא האירוע הלבבי נגרם באופן עצמאי ללא קשר לשימוש ברכב, כטענת הנתבעת".
הילד נאלץ להעיד
מכורח הנסיבות, בנו של המנוח היה עד מרכזי במשפט, כיוון שהיה היחיד שראה את האירוע. הבן תיאר ואף צייר את התאונה כפי שהוא זוכר אותה. בעניין זה השופט ציין כי "נתתי אמון רב מאוד בגרסת בן המנוח, שלמרות גילו הצעיר העיד בפני ללא מורא תוך שהינו מסביר באופן ברור והגיוני את שהתרחש בעת הגעת אביו לבית הספר ואף משרטט את מקום האירוע".
ברמה הרפואית, לאחר שניתח את חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, השופט החליט לאמץ את דעת המומחה מטעם התובעים, וקבע כי "האפשרות הסבירה מבין שתי האפשרויות היא, כי האירוע המוחי נבע מהסטרס שסבל ממנו בשל קפיצת האופנוע בנתיב נסיעתו".
השופט הוסיף כי ללא הלחץ שנגרם כתוצאה מכניסת האופנוע לנתיב, סביר להניח שהאירוע המוחי לא היה נגרם.
מעבר לכך, ובהתאם ל"מבחן השכל הישר", גם ברמה המשפטית השופט סבר כי מקרים שבהם נהג נאלץ לסטות מנתיבו בשל לחץ וחשש לתאונה, ועקב כך נגרם לו אירוע רפואי כלשהי, נכנסים למסגרת הסיכון התחבורתי שיש בהפעלת הרכב.
לכן השופט החליט שהמנוח נהרג בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד, והורה לצדדים להגיש תחשיבי נזק, על מנת לדון בסכום הפיצוי שיקבלו התובעים.
כמו כן, הפניקס חויבה בשלב זה לשלם לתובעים הוצאות בסך 23,400 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד א. אלויה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד משה עבדי
עו"ד ערן פאר
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.