אב לשלושה חויב לפני כשש שנים בהסכם גירושין במזונות בסך 4,000 שקל. מאז חל שיפור משמעותי במשכורתו ומאידך זמני השהות שלו עם ילדיו פחתו באופן דרסטי. ביהמ״ש הגדיל את המזונות ל-5,850 שקל
השופטת ליאת דהן חיון קיבלה לאחרונה בקשה של אם לשלושה להגדיל את סכום המזונות, ודחתה את בקשת האב להפחיתם. ילדי הצדדים הם בני 8,10 ו-13. ב-2017 נחתם בין ההורים הסכם גירושין בו חויב האב במזונות בסך 4,000 שקל ונקבעה משמורת משותפת. מאז הלכו והצטמצמו זמני השהות של האב עם הילדים, והשופטת קבעה שמדובר בשינוי נסיבות מהותי. האב ישלם מעתה 1,850 שקל יותר בכל חודש.
בני הזוג נישאו ב-2009 והתגרשו ב-2017. בהסכם הגירושין נקבעו זמני שהות שוויוניים יחסית.
כמה חודשים לאחר מכן ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן משמורת הילדים תהיה בידי האם וזמני השהות של האב צומצמו ליום אחד בשבוע כולל לינה, יום אחד ללא לינה וסופ״ש לסירוגין. דמי המזונות נותרו על סך 4,000 שקל לחודש.
ב-2018 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות וב-2019 הגישה האם תביעה להגדלתם.
האם טענה כי האב אינו עומד בזמני השהות וכמעט ואינו פוגש בקטינים, לבטח שלא בחגים, שבתות, חופשות סגרים ובידודי קורונה. במקרה הטוב הוא לוקח אותם פעם אחת באמצע שבוע למפגש קצר בן שעתיים, ואף ישנם שבועות שלמים שאינו פוגש בהם כלל. אחת למספר חודשים לוקח האב את הילדים לבלות עמו בסופ"ש ואז הם לנים בבית הוריו, והוא מחזיר אותם לבית האם כבר בשבת בצהריים.
האב לא כפר בעובדה שאינו עומד בזמני השהות שנקבעו. הוא הסביר שהסנקציות אותן מפעילה האם כנגדו במסגרת הליכי הגבייה, גורמות לו לחוסר רצון ויכולת להיות בקשר עם הילדים. עוד לדבריו, הוא אינו יכול לעמוד בהוצאות הדלק שכרוכות במפגשים עם ילדיו וסובל מקשיים כלכליים המהווים לטענתו שינוי נסיבות מהותי.
לא מפחית מהנטל
השופטת ליאת דהן חיון מבית המשפט למשפחה בקריות דחתה את תביעת האב וקיבלה חלקית את תביעת האם.
היא כתבה שהאב לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי הדורש הפחתת מזונות וניכר כי הכנסתו מאז החתימה על הסכם הגירושין גדלה בכ-5,000 שקל. לעומת זאת, משעה שנטל גידול הקטינים רובץ על כתפי האם בלבד, יש מקום להגדיל את סכום המזונות.
השופטת הסבירה שמכיוון שהאב לא מקיים את חלקו בהסכם לעניין זמני השהות, גם הנטל הכלכלי על האם גדל.
עוד הדגישה השופטת כי האב לא לקח חלק פעיל ומשמעותי בגידול הילדים מאז הגירושין, לא סייע בקבלת החלטות בעניינם, לא נכח בחייהם דיו, לא מילא בעבורם תפקיד משמעותי ולא עמד לצדם ברגעי משבר.
״מקום בו חל צמצום בזמני השהות באופן כה משמעותי, עד כדי קיום זמני שהות של מספר שעות שבועיות, יש לראות בכך שינוי נסיבות מהותי״, כתבה.
בסיכומו של דבר ולאחר שקלול הנתונים קבעה השופטת שהאב ישלם מיום הגשת תביעת האם מזונות בסך 5,850 שקל לחודש.
האב חויב גם בהוצאות בסך 3,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 31041-02-19
- ב״כ האם: עו״ד שלומית סטורגנו
- ב״כ האב: לא צוין
עו״ד דניאל לוין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.