האוניברסיטה התחרטה וביטלה את החוזה – תשלם חצי מיליון שקל

האוניברסיטה העברית ביטלה חוזה עם חברה להפעלת מזנונים והתקשרה עם המציע שהצעתו הייתה השנייה בגובהה. חוקי?  

האוניברסיטה העברית בירושלים פרסמה ביולי 2009 מכרז להפעלת מזנונים בתחום הקמפוס. לאחר משא ומתן ממושך, היא הודיעה לחברת מ.ב.נ. הר הצופים על זכייתה במכרז. בשל עיכובים שונים, מועד חתימת ההסכם התאחר והוא נחתם רק בסוף 2009.  

רוצים לבטל חוזה מבלי להיתבע? 

עורך דין דיני חוזים

ואולם, כעבור כחודש ימים התגלעו בין האוניברסיטה לחברה מחלוקות שונות, שהביאו את האוניברסיטה להודיע לחברה על ביטול החוזה. החברה, שטענה כי החוזה שנחתם בין הצדדים היה חוזה מחייב, החליטה להגיש נגדה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על סכום של לא פחות מ- 16 מיליון שקלים. סכום הפיצוי היה על אבדן הרווח הצפוי מהפעלת המזנונים למשך 10 שנים, אותו העמידו רואי החשבון שלה על כ-7.6 מיליון שקלים לשנה.

החברה טענה כי אף שהחוזה נחתם ל-5 שנים וניתנה רק אופציה להארכתו ב-5 שנים נוספות, בפועל היא הייתה מפעילה את המזנונים במשך 10 שנים. למסקנה הזו היא הגיעה מניסיון העבר, שכן לטענתה ניתן ללמוד שהפרקטיקה המקובלת באוניברסיטה היא לממש את האופציות.

האוניברסיטה הודתה כי ביטלה את ההסכם ובכך גרמה לחברה נזק, אך טענה כי עשתה זאת בהתאם להוראות החוזה, שהתיר לה להשתחרר ממנו בהודעה מוקדמת של עד 120 ימים. בתוך כך היא מחתה על דרך חישוב הפיצויים להם טענה התובעת.

לדבריה, בפגישה שנערכה בין הצדדים בעל החברה העריך את המחזור החודשי שלה ב- 450 אלף שקל בלבד, וגם זו הערכה מוגזמת לדעתה. כדי להוכיח את פוטנציאל ההכנסות האמיתי מהפעלת המזנונים, היא הגישה תצהיר של בעל המזנון הקודם שלפיו המחזור הכספי השנתי שלו עמד על 3 מיליון שקל בלבד.

האוניברסיטה הוסיפה שגם תקופת החוזה הנטענת אינה הגיונית, כיוון שהאופציה אינה חד-צדדית ותלויה בהסכמת שני הצדדים. מאחר שמלכתחילה מערכת היחסים בינה לבין בעל החברה היו מתוחים, סביר להניח שממילא לא הייתה ממשיכה את החוזה.

מכאן, הרי שלטענתה, יש לחשב את סכום הפיצויים לפי תקופה בת חודשים ספורים בלבד.

הפרה צפויה

סגן הנשיאה השופט יצחק ענבר קיבל את טענת האוניברסיטה לפיה הוראות החוזה אפשרו לה לבטלו תוך מסירת הודעה מוקדמת. עוד קבע כי תקופת החוזה ודאי לא הייתה ארוכה כפי שטענה התובעת, לנוכח היחסים העכורים בין הצדדים, שסביר להניח שתוך זמן קצר מאד היו עולים ממילא על שרטון ומגיעים ל"פיצוץ".

בהתאם לכך, קבע השופט כי על האוניברסיטה מוטלת החובה לפצות את בשל ביטול החוזה המוקדם, אך על פי תקופה של מספר חודשים בלבד, ולא 10 שנים כפי שביקשה התובעת.

לאחר שערך תחשיב בין היתר, על סמך המחזור הכספי של מפעיל המזנון הקודם, העמיד השופט את הפיצוי על סכום של כחצי מיליון שקל. ואולם, לנוכח סכום העתק של התביעה ועקשנות התובעת לנהל את ההליך, לסברת השופט ללא הצדקה, הוא החליט שלמעשה חלק הארי של התביעה נדחה ולא פסק לטובתה הוצאות. 

• ב"כ התובעת: עו"ד יאיר שילה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איתמר הכהן

* עו"ד עומר נירהוד ממשרד עורכי הדין שנברגר, נירהוד ושות' עוסק בדיני חוזים ומשפט מסחרי

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.