הבעל חויב בבית דין אזורי בתשלום הכתובה אך בית הדין הרבני הגדול פסק שאין ספק שהאישה בגדה ונחשבת כמי שעשתה ״מעשה כיעור״ חמור. בנסיבות אלה ביטלו הדיינים את החיוב.
בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור של בעל על פסיקת בית דין אזורי בה חויב בכתובה של 100,000 שקל. הרבנים קבעו שאין ספק שאשתו לשעבר של הבעל בגדה בו עם אחד ממטופליה ובנסיבות אלה אין לפסוק לטובתה את תשלום הכתובה על פי ההלכה.
בני הזוג נישאו ב-1998 והביאו לעולם שלושה ילדים. ב-2012 עזב האיש את הבית. ארבע שנים מאוחר יותר הגישה האישה תביעת גירושין וכן תביעה לכתובה בסך של 200,000 שקל ופיצוי בסך של 400,000 שקל.
בדיונים בבית הדין הרבני האזורי שני הצדדים הצהירו על רצונם להתגרש והם התגרשו בנובמבר 2016. בהמשך התקיים דיון בעניין הכתובה, בו טען הבעל כי יש לפטור אותו מהתשלום מאחר שהאישה בגדה בו.
האישה טענה כי אין כל עדות ישירה לבגידה מצידה (״מעשה כיעור״ בלשון ההלכה). היא ציינה כי סבלה מאלימות פיזית ומילולית מצד האיש וזה מה שהביא לפירוד ולגירושין. עוד לדבריה, האיש איים עליה עם סכין.
היא הוסיפה כי הבעל לא קיים את חובת העונה כלפיה והם קיימו יחסי מין לעתים רחוקות. האישה טענה בנוסף כי האיש בגד בה ונטש אותה ואת הילדים מבלי לשלם מזונות בתקופת הפירוד הארוכה.
לטענת הבעל, האישה השפילה אותו במהלך נישואיהם, עוררה מריבות ומשברים ותמיד לטשה עיניים לקבל כספים מהוריו. כמו כן, היא נהגה כלפיו באלימות מילולית.
עוד לדבריו, האישה הייתה יוצאת בערבים בלעדיו ובגדה בו עם אחד ממטופליה, במהלך הנישואין ואחרי הפרידה. השניים לדבריו אף נסעו לחו״ל יחד. הוא ציין כי על רקע הבגידה הייתה ביניהם מריבה גדולה במהלכה לקח סכין ורצה לפגוע בעצמו. הוא הכחיש שהוא עצמו בגד באישה.
בתגובה טענה האישה כי היא והמטופל היו ידידים בלבד ולא בני זוג. היא הסבירה שאמנם נסעה עמו לחו״ל אך הנסיעה הייתה חלק מהטיפול בו במטרה לעזור לו לחדש את הקשר עם ילדיו.
בית הדין האזורי קבע שיש ספק אם הייתה בגידה מצד האישה או לא וכפשרה חייב את הבעל ב-100,000 שקל, מחצית מסך הכתובה.
הבעל הגיש ערעור על פסק הדין וטען שאין ספק שהאישה עשתה ״מעשה כיעור״ ולכן מבחינת ההלכה לא היה מקום לחיוב.
התחבקו והתנשקו
הרב יצחק אלמליח מבית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור. הוא כתב כי לאחר העיון בחומר שבתיק אין ספק שהאישה עשתה מעשה כיעור חמור. כך, האישה הודתה שישנה במשך מספר חודשים בדירתו של המטופל וכי הוא לן בדירתה. בנוסף, הודו השניים שנסעו יחד לחו״ל על חשבון המטופל וישנו יחד באותו בית מלון. עוד הוכח שהמטופל נהג לערוך קניות עבור האישה ושניהם גם ״התחבקו והתנשקו ברחוב באופן חריג ביותר ואינו מקובל, אף בקרב מי שאינם שומרי הלכה״.
הרב סקר באריכות את הגישות ההלכתיות השונות בעניין הפסד כתובה לאישה שעשתה מעשה כיעור. הוא ציין כי יש מחלוקת בקרב הפוסקים האם אישה שבגדה מפסידה כתובתה אך ההלכה היא כדעת הרמב״ם והשולחן ערוך שלפיה אישה שעשתה מעשה כיעור אכן מפסידה את הכתובה.
בנסיבות אלה פסק הדיין כי הבעל פטור מתשלום הכתובה. הרבנים אליהו הישריק ואברהם שינדלר הצטרפו לתוצאה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המערער: עו"ד נירית קרסו־ארמוזה
- ב״כ המשיבה: עו"ד צביה חן וטו"ר בנימין כהן
עו"ד יהושע שווירץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.