הסכם גירושין קבע שהבעל יעביר את חלקו בבית המגורים המשותף לאישה. הרישום לא עבר בפועל ועל הנכס הוטלו עיקולים בגין חובות של הבעל. בתביעה שהגישה האישה נקבע שזכויותיה גוברות
השופטת תמר סנונית פורר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר, אליה צורפו נושים של הבעל. האישה טענה כי הסכם הגירושין קבע שחלקו של הבעל בבית המגורים המשותף יעבור אליה. אלא שבפועל הבעל לא העביר על שמה את הנכס ובינתיים צבר חובות שבגינם הוטלו על הנכס עיקולים. השופטת קבעה שזכות האישה בנכס היא "מעין קניינית" וגוברת על זכויות הנושים, והורתה כי הנכס יירשם על שמה.
בני הזוג נישאו ב-1982 והתגרשו לאחר יותר מ-30 שנות נישואים. יש להם ארבעה ילדים בגירים. בשנת 2013 הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. ההסכם קבע שורה של הוראות בנוגע להסכמות רכושיות וכספיות.
לצדדים היה בית משותף והם קבעו כי זכויות הבעל בבית יעברו לאישה. האיש התחייב לסלק את המשכנתה הרשומה על הבית או להסב אותה על שמו. בהמשך נקבע כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בבית על שם האישה. עוד נקבע כי האישה תקבל תשלום איזון מהבעל בסך מיליון שקל, והוא יישאר עם החברות והעסקים שעל שמו.
ואולם, הבעל לא ביצע את העברת הזכויות בבית על שם האישה. החל מ-2019 נרשמו עיקולים על הבית מצד שלושה נושים של הבעל, כולם בגין חובות שהוא יצר לאחר אישור הסכם הגירושין, ושאינם קשורים לאישה או לבית. שניים מהנושים הם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן בגין חובות מיסים, והעיקול הנוסף הוטל בשל חוב פרטי.
ב-2022 ובעקבות העיקולים הגישה האישה את התביעה נגד הבעל וביקשה שהזכויות בבית יעברו על שמה. הוא תמך בקבלת התביעה והגיש הודעת צד שלישי נגד הנושים.
הנושים טענו כי בהיעדר רישום, הזכויות שלהם גוברות על זכותה של האישה שאף מחקה הערת אזהרה שהייתה לטובתה בנוגע לחלקו של הבעל בבית.
לא ניתן לתפוס
השופטת תמר סנונית פורר מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהירה כי זכויות האישה בבית נקבעו בהסכם והוקנו לה כחלק מאיזון המשאבים. הסכמות אלה היו חלק מחלוקה הכוללת ויתורים שונים מצידה.
עוד ציינה השופטת כי לפי הפסיקה, זכות זו של האישה היא "זכות שביושר" מעין קניינית. זאת ועוד, כשמעקל מטיל עיקול על מקרקעין הוא לא יכול "לתפוס" יותר ממה שיש לחייב בנכס.
היא הסבירה כי זכותו של הבעל בנכס כפופה להתחייבות שקיבל על עצמו מול האישה ואין בכוחו של העיקול לבטל את תוצאות ומשמעות העיסקה הקודמת הזו. זאת, בפרט כשהחובות והעיקולים אינם קשורים לנכס.
"בתחרות בין השעבוד לזכויות המעין קנייניות של האישה, ידה של האישה צריכה להיות על העליונה", כתבה.
היא הוסיפה שאין חשיבות מהותית למחיקת הערת האזהרה שהייתה על שם האישה. כמו כן, המרכז לגביית קנסות ופקיד השומה התעלמו מפערי הכוחות שבינם לבין האישה. יכולתם לגבות את חובות של הנתבע בדרכים אחרות גבוהה פי כמה מיכולותיה של התובעת לקבל את המגיע לה על פי הסכם הגירושין הכולל אם יתקבלו טענות הנושים.
לפיכך קיבלה השופטת את התביעה ומינתה את בא כוחה של התובעת ככונס נכסים לצורך רישום זכויותיה בבית.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד שלם
- ב"כ הנתבעים: לא צוין
- ב"כ הצד השלישי 1: עו"ד סגל-גבסי
- ב"כ הצדדים השלישיים 2, 3: פמת"א - עו"ד מססה
עו״ד יניב גיל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.