מאת: עוה"ד שני ליבמן ומורן אלבז קונפורטי
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
גבר, שאשתו מסרבת להתגרש ממנו עד אשר ייענה לכל דרישותיה הכספיות, תבע פיצוי נזיקי על הסבל שהיא גורמת לו. ביהמ"ש למשפחה קבע כי האישה מתנהגת בסחטנות, וחייב אותה לשלם לבעלה כ- 44 אלף שקל.
בני זוג, שנפרדו בשנת 2001, בחלוף 11 שנות נישואים, חתמו על הסכם גירושין, שבגדרו וויתרה האישה על כתובתה. הסכם זה אושר על ידי בית הדין הרבני. אולם, בשנת 2003 בני הזוג חזרו לחיות יחד ונפרדו סופית רק ב- 2007.
לאחר הפרידה האחרונה, הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. אולם הפעם, האישה סירבה להתגרש אלא אם ישלם לה את הכתובה וייתן לה זכויות בפנסיה שלו.
בסופו של דבר, חייב אותה בית הדין לקבל את הגט, תוך שהסכים לפסוק לה את הכתובה, לצרכי פשרה בלבד, ולמרות הספק גדול שהביע באשר לזכאותה. על כך הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול, והוא עודנו תלוי ועומד.
בינתיים, כ-4 שנים לאחר הפרידה, הגיש נגדה האיש תביעה לפיצוי בגין הסרבנות לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בתגובה, תבעה האישה מבעלה פיצוי על נזקי בגידותיו. בפסק דין, שניתן במרץ 2012 על דרך הפשרה, חויבה האישה לשלם לבעל 5,000 שקל.
אולם, גם לאחר מכן המשיכה בסרבנותה. לכן, שב האיש והגיש בספטמבר 2012 תביעה דומה. לדבריו, כל חודש של סירוב שולל את החופש שלו, כאשר האישה מחזיקה אותו כבן ערובה בנישואים שאינו מעוניין בהם, מטעמי סחטנות וחמדנות.
האישה טענה מצידה, כי הבעל אינו זכאי להגיש עוד תביעה באותה עילה שלגביה כבר ניתן פסק דין. לגופו של עניין, היא טענה כי הבעל לא פעל לקידום הגירושין: הוא לא דרש מבית הדין הרבני להטיל עליה סנקציות או לקבל היתר לשאת אישה שנייה- לכן, אין לקבל את תביעתו.
כל יום הוא עילה חדשה
סגנית הנשיאה, השופטת נילי מימון קבעה כי בניגוד לטענת האישה, הבעל היה רשאי להגיש את התביעה הנוכחית. סרבנות גט היא פעולה מתמשכת, קבעה השופטת, וכל יום של סירוב מהווה עילה חדשה.
השופטת קבעה כי מעשי האישה עולים כדי רשלנות. בשלב - בו ברור לה כי הבעל אינו מעוניין בנישואים, ואף היא-עצמה הצהירה שאינה מעוניינת בשלום בית - הסירוב כבר אינו סביר ואינו לגיטימי.
עוד נפסק, כי הסיבה לסירוב היא סחטנות כספית מובהקת. האישה יכולה לתבוע את כל דרישותיה הכספיות גם לאחר הגט, קבעה השופטת. דרישות אלה, לגיטימיות או לא, אינן יכולות לשמש ככלי להפעלת לחץ על הבעל.
השופטת הוסיפה, שטענת האישה בדבר היעדר אקטיביות מצד הבעל בקידום הגירושין, אינה מצדיקה את דחיית התביעה. זאת, כאשר הכריז בקול רם וברור בפני ערכאות שונות כי אינו מעוניין בנישואים.
על פי השופטת, העובדה שהבעל לא פעל להטלת סנקציות על האישה יכולה להשליך על שיעור הפיצוי לו הוא זכאי. בהתחשב בכך שהפגיעה בבעל היא מצומצמת, והיא נספרת מיום מתן פסק הדין בפשרה (כ-21 חודשים) - פסקה השופטת כי האישה תשלם לבעלה 43,750 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 3,000 שקל.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
* הכותבות הן בעלות משרד עורכי דין אלבז קונפורטי - ליבמן, העוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.