בתביעתה ביקשה האישה לחייב את בעלה לשעבר לשלם לה את כתובתה, אך הדיינים קבעו כי "הפלה יזומה שנעשתה ללא ידיעת הבעל" פוטרת אותו מכל תשלום.
בית הדין הרבני האזורי בחיפה דחה את תביעתה של אישה נגד בעלה לשעבר, בה ביקשה לחייבו לשלם לה 316,000 שהם סכום הכתובה שלה.
הרכב הדיינים – אב"ד הרב אברהם מאיר שלוש, הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב – קבע כי האיש פטור מתשלום הכתובה בין היתר משום שהאישה עברה הפלה ולא סיפרה לו על כך דבר.
השניים נישאו בתחילת 2016. בחלוף כחמישה חודשים הם נפרדו, ולאחר כשנה התגרשו רשמית.
האישה טענה כי בעלה יזם את הגירושין והיא לא יודעת מדוע. היא אף הוסיפה שלאורך החודשים בהם חיו יחד הוא השפיל אותה והיכה אותה, דבר שגרם לה לערב את שירותי הרווחה ולהוציא נגדו צו הרחקה לחודש ימים.
לדבריה, שירותי הרווחה המליצו על הפסקת ההיריון לנוכח מסוכנות גבוהה. למרות זאת, לטענתה, היא לא ביקשה להתגרש כיוון שחשבה שבעלה יחזור למוטב. משכך, לשיטתה, אף שבסופו של דבר הסכימה להתגרש, אין לקבוע שהיא הפסידה את הכתובה.
מנגד, המשיב טען כי התלונה שהגישה נגדו נסגרה. מעבר לטענות שונות בדבר התנזרות של התובעת מחיי אישות וחוסר תפקוד בבית, הוא טען כי היא עשתה הפלה למרות שכל מדדי ההיריון היו תקינים, ונודע לו על כך רק חמישה חודשים לאחר מכן.
הצדדים הסכימו לוותר על סודיות רפואית, והוסכם כי גינקולוג-מומחה מטעם בית הדין יברר את נסיבות ההפלה.
פגיעה אנושה באמון
בכל הקשור לטענות בדבר אלימות, הדיינים ציינו שאינם יכולים לקבוע מסמרות בנושא.
לאחר שסקרו את העובדות והטענות אל מול ההלכות הרלוונטיות בדין הדתי, הדיינים קבעו כי המשיב פטור מלשלם למבקשת את כתובתה משני טעמים שונים, שכל אחת מהם עומד בפני עצמו.
הטעם הראשון היה הנימוק ההלכתי "הנושא את הבתולה ונמצאה בעולה". הדיינים שוכנעו שהמשיב חשב שהוא נושא לאישה בתולה, בעוד שלפי המסמכים הרפואיים התגלה שככל הנראה היא לא היתה בתולה כחמש שנים לפני הנישואין.
נימוק נוסף היה "הפלה יזומה שנעשתה ללא ידיעת הבעל". בין היתר, הדיינים הזכירו כי הפלה כלשעצמה היא מעשה אסור על פי ההלכה, ובמקרה זה היא גם פגעה בזכותו של האב בעובר – זכות המשותפת לשני ההורים.
הדיינים אף שוכנעו שהמבקשת ביצעה את המעשה מסיבת "הריון לא רצוי", מבלי לספר למשיב, דבר שפגע "פגיעה אנושה באמון וקשר הזוגי של בני הזוג".
"המבקשת ביצעה את ההפלה סמוך עד מאד לעזיבתה את הבית ואף לא טרחה כלל לעדכן את המשיב במעשיה. ונראה כי בדעתה של המבקשת היה להתגרש ללא הותרת ספיחין משמעותיים מאותם נישואין כושלים לדבריה, דבר העשוי להפריע לגירושין חלקים ושיקום חייה אחר הגט".
- ב"כ התובעת: טו"ר הרב יהושע זאב זנד, טו"ר הרב ישי סלומון
- ב"כ הנתבע: עו"ד ישראל דוידסון
עו"ד משה דנוך
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.