תביעת הבעל לשיתוף ספציפי בדירות הרשומות על שם האישה נדחתה, אך נקבע כי יש לאזן את שוויין בין הצדדים מכיוון שהן נבנו במהלך הנישואין
בבית הדין הרבני בפתח תקווה התקבלה לאחרונה תביעה של בעל להכיר בחלקו בדירות הרשומות על שם האישה. מדובר בשתי דירות שנבנו על קרקע שהאישה קיבלה במתנה מאמה. הדיינים קבעו כי מאחר שהדירות נבנו במהלך הנישואין יש להפריד בין שווי הקרקע, ששייכת לאישה בלבד, לבין שווי הדירות שיש לאזנו בין הצדדים.
בני הזוג נישאו ב-1994. לאמה של האישה הייתה קרקע חקלאית שהופשרה לבנייה. ב-2004 חילקה האם את המגרש לילדיה ונכדיה.
האישה קיבלה מאמה במתנה זכות לבנות שלוש דירות. לצורך מימון הבנייה לקחו בני הזוג משכנתאות שנרשמו על שם שניהם ושולמו מהחשבון המשותף.
בניית הדירות החלה באוקטובר 2010 וכשנתיים וחצי לאחר מכן קיבלה האישה את שלוש הדירות ואלה נרשמו על שמה בלבד. דירה אחת מתוך השלוש נמכרה זמן קצר לאחר מכן, ובתמורה שהתקבלה כיסו בני הזוג את המשכנתא של הדירה שנמכרה ושל דירה נוספת.
שתי הדירות שנותרו הושכרו ודמי השכירות נכנסו לחשבון המשותף. בחלק משכר הדירה כיסו בני הזוג את המשכנתא הנותרת, ומה שנשאר מעבר לזה משכר הדירה, הם השתמשו לצרכיהם השוטפים.
בני הזוג גרו בדירה משלהם שרשומה על שם שניהם.
ב-2017 הגישה האישה תביעת גירושין. במסגרת ההליך הבעל טען כי הדירות משותפות שכן הייתה כוונת שיתוף ספציפית.
הוא ציין כי עסק רבות בטיפול בדירות, הן מול חברת הבנייה והן מול השוכרים. הוא הוסיף כי נשא בחלק לא מבוטל מעלויות הבנייה, ששולמו מהחשבון המשותף, כשעיקר הכספים בחשבון זה הגיעו מתוך משכורתו שעמדה על סך של 30,000 שקל ויותר (בעוד האישה הרוויחה רק 5,000 שקל בחודש).
האישה טענה מנגד כי הבעל לא השקיע בדירות כסף משלו והפרויקט מימן את עצמו. היא הוסיפה כי רישום הדירות על שמה מלמד על בעלותה הבלעדית. היא ציינה כי לכל אורך החיים המשותפים היה ברור שהקרקע והדירות שייכות למשפחתה ולבעל אין בהן חלק.
נכס שהושבח
הרב נחמיה נשר הבהיר כי הן על פי ההלכה והן על פי החוק, נכסים שאינם בני איזון שהצמיחו פירות, כאשר הפירות נוצרו כתוצאה ממאמץ של שני בני הזוג ואף של אחד מהם, הפירות בני איזון.
במקרה זה לדבריו, אין ספק שהדירות התאפשרו הודות לתרומה ומאמץ של שני הצדדים או של האישה. בנסיבות אלה, אף אם הקרקע שניתנה במתנה אינה ברת איזון, הדירות עצמו, פירות הקרקע, שייכות לשני בני הזוג.
הרב אברהם מייזלס הוסיף כי אין לקבל את תביעת הבעל לכוונת שיתוף בקרקע, הן בשל ראיות ברורות לכך שהאישה לא התכוונה לשתף אותו במתנה והן לנוכח העובדה שהקשר הזוגי בין הצדדים לא התאפיין בהרמוניה זוגית.
עם זאת, הוא הסכים כי יש לאזן את שווי הדירות שכן מדובר בנכס שהושבח על ידי מאמץ ״בפרט, שהן נבנו באמצעות משכנתא משותפת שנרשמה על שניהם ושולמה מהחשבון המשותף״.
הרב בנימין לסרי הצטרף לתוצאה.
- ב״כ האישה: עו"ד אהובה יששכר
- ב״כ הבעל: עו"ד סיגל הופמן ועו"ד אברהם אינדורסקי
עו״ד עידן חתוכה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.