בישראל קיים מערך של שיתופי פעולה בין גורמים מסחריים לבין מוסדות הבריאות והמטפלים. האם ההסדרה של הנושא בישראל הינה מספקת ומבטיחה שמירה על האינטרסים של מערכת הבריאות הציבורית?
סוגיית שיתופי הפעולה המסחריים בין חברות התרופות והציוד הרפואי לבין המוסדות הרפואיים ואנשי המקצוע המטפלים, על כלל המשמעויות וההשלכות הנלוות לכך, שבה ועולה לכותרות מעת לעת. בין היתר מדובר בהעברות כספים בין חברות התרופות לבתי חולים, תמיכה כספית בכנסים, נסיעות רופאים לכנסים, במימון אותן חברות, מימון פעילות מחקרית ועוד.
נכון להיום, יש הסכמה בקרב כל הגורמים הרלוונטיים על כך כי העדר הסדרה מספקת של התחום הוא רק חלק מהבעיה. ניכר כי כל הסדרה של הנושא, מלאה ומפורטת ככל שתהיה, מהווה רק פתרון חלקי של בעיה גדולה ומורכבת הרבה יותר: העדר תקצוב והעדר מקורות מימון מספקים למערכת הבריאות בישראל.
אין חולק כי לחברות התרופות והציוד הרפואי תרומה מכרעת לפיתוח אפשרויות ואמצעי טיפול חדשים. ללא שיתופי הפעולה הללו ספק רב אם עולם הרפואה והמדע היו מגיעים להישגים המרשימים שהושגו בתחומים אלו.
עם זאת, שיתופי פעולה ואינטראקציות מסוג זה טומנים בחובם גם את הסיכון להטיה אפשרית, לאורך זמן, בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים המטפלים ומקבלי ההחלטות (גם אם הדבר נעשה באופן בלתי מודע ובתום לב). זאת, במיוחד בתחום הרפואה הציבורית, הן בכל הנוגע לבחירת דרכי הטיפול במטופל ספציפי והן באופן מערכתי בבחירת מדיניות הטיפול.
בניסיון לאזן בין האינטרסים השונים (לרבות האינטרס הציבורי לקבל טיפול רפואי איכותי ובמחיר סביר, אל מול האינטרס המסחרי של חברות התרופות והציוד הרפואי להגדיל את נתח השוק שלהם), גובשו הן בזירה הבינלאומית והן בישראל חוקים ואמנות בתחום.
בהקשר זה כדאי לציין שמדובר בסוגיה שהדרך להתמודד עמה אינה פשוטה כלל. בתוך כך יש לנסח דרכי פעולה וכללים מחייבים אשר מצד אחד יאפשרו את המשך קידום הידע המקצועי, החדשנות והפיתוחים בענפי הרפואה והבריאות, ומאידך יבטיחו את השמירה על האינטרס הציבורי.
ההסדרה החלקית הקיימת בישראל
בישראל קיימים כללים אתיים והנחיות בנוגע לביצוע התקשרויות מסחריות ואינטראקציות בין גורמים מסחריים למוסדות בריאות, מטפלים ומטופלים. אולם, מדובר בהסדרה חלקית בלבד, "בדמות" כללים המפוזרים בין חוקים שונים, נהלים, חוזרים והנחיות "חסרות שיניים" שפורסמו על ידי משרד הבריאות (שלמעשה, ללא שיתוף פעולה של המוסד הרפואי, אינן ניתנות לאכיפה). על כל פנים, נכון להיום, לא קיימת חקיקה אחת, שלמה וכוללת, הקובעת את הכללים המחייבים בכל אחד מההיבטים הרלוונטיים לנושא.
במקביל, גורמים רבים (כגון חברות התרופות והציוד הרפואי והארגונים המקצועיים היציגים של אנשי המקצוע בתחום) נטלו על עצמם באופן וולונטרי לנסח כללים אתיים בנושא. בין היתר נזכיר את האמנה האתית המשותפת של ההסתדרות הרפואית בישראל ושל הארגונים היציגים של חברות התרופות הפועלות בישראל מחודש מרץ 2014.
זאת ועוד, מניסיוננו (בין היתר בייצוג גופים וחברות בעריכת הסכמי חסויות, מימון וקידום מכירות וכן בעריכת הסכמים לביצוע מחקרים קליניים במוסדות רפואיים), חשוב להדגיש כי נכון להיום אין בחקיקה או בנהלי משרד הבריאות כללים או קווים מנחים ביחס לחלק מסוגי שיתופי הפעולה המתקיימים בפועל בין גורמים מסחריים, מוסדות בריאות ומטפלים. כך, הלכה למעשה, קיימת אי בהירות בנושא הן מצד החברות המסחריות והן מצד מוסדות הבריאות ולא מיושמת מדיניות אחידה.
בהקשר זה נשאלת השאלה האם הסדרת הסוגיה באופן שלם ומקיף אכן, בפועל, תבטיח שמירה על אינטרסים מערכתיים של מערכת הבריאות בישראל?
פתרון משולב: חקיקה ומימון
מובן כי תנאי בסיסי לכך הוא עיגון חקיקתי לאמצעי אכיפה והטלת סנקציות במקרים הנדרשים. זאת, לצד דרישה מגופים רפואיים לממן ולבצע השתלמויות מקצועיות והדרכה בנושא, מעת לעת ובתדירות הנדרשת, לצוותים המקצועיים הרלוונטיים.
בנוסף, נראהכי כל זמן שמדינת ישראל לא תקצה את המשאבים והמימון הנדרש מצד מוסדות הבריאות לצורך הבטחת פעילותם התקינה, לא תהיה לגורמים אלו ברירה אלא להישען גם על מימון שמקורו מגורמים מסחריים, המעוניינים לקדם את מוצריהם בקרב אותם מוסדות (באופן היוצר ניגוד עניינים מובנה).
בדרך לגיבוש ויישום של הסדרה מלאה של הנושא ניתן לדוגמא לבחון מודל של הקמת רשות שתורכב מנציגי מוסדות הרפואה בישראל ושתפקידה יהיה לגייס ולהקצות משאבים לצורך מימון מחקרים, ביצוע השתלמויות וקבלת עדכונים שוטפים, בנוגע לפיתוחים וחידושים בתחומי המדע והרפואה השונים (בין אם באופן יזום ובין בעקבות דרישה ספציפית מצד אנשי מקצוע במוסדות הרפואיים). מנגד, תשמש הרשות כזרוע שאליה תופנינה בקשות מצד מוסדות רפואיים ואנשי רפואה לקבלת תמיכה כספית ומימון השתלמויות וכנסים מקצועיים, בהתאם לקריטריונים ומבחני תמיכה אחידים שיגובשו.
פעולות מסוג זה (ביחס עם הסדרה מלאה של הכללים המחייבים בנושא, במסגרת חקיקה) עשויות להקטין את התלות הבעייתית שנוצרה בין המוסדות הרפואיים לבין חברות התרופות, עקב הצורך (המובן וההכרחי) מצד הגורמים הרפואיים לקדם את הידע המקצועי ולפתח אמצעי טיפול חדשים.
* עוה"ד עמוס בנצור ולימור טרסי-חן ממשרד עמוס בנצור ושות' עוסקים במערכות בריאות, תעשייה פרמצבטית, קנאביס, מכשור רפואי ותמרוקים, ובמתן ליווי משפטי לפרויקטים בעלי מורכבות טכנולוגית ורגולטורית.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.