ההורים התגרשו עקב חילוקי דעות בנושאי דת, ונקלעו לסכסוך מר בנוגע לחינוך בנם. האם רצתה לרשום אותו לגן חילוני ואילו האב דרש מסגרת דתית כפי שהאם התחייבה בהסכם הגירושין. למרות לשון ההסכם, בית המשפט תמך בגישת האם.
בני הזוג ניהלו מערכת יחסים זוגית ונפרדו. שנים לאחר מכן פגשה האישה את בן זוגה לשעבר וגילתה כי חזר בתשובה. בעקבות המפגש היא החליטה לחזור בתשובה בעצמה, והשניים נישאו והביאו ילד משותף לעולם.
ואולם, בסופו של דבר הם נפרדו על רקע מתחים ומחלוקות דתיות, וחתמו על הסכם גירושין בו סוכם שבנם המשותף יישאר בחזקת האישה, והחל מגיל גן חובה יתחנך במסגרת אנתרופו-דוסית, המשלבת חינוך אנתרופוסופי – כרצון האם, עם חינוך דתי-תורני, כרצון האב.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
למרות זאת, האם רשמה את הילד להתחנך במסגרת אנתרופוסופית חילונית ולפני מספר חודשים ביקשה מבית המשפט למשפחה בחיפה לאשר לה להמשיך בכך גם בשנים הבאות. האם הסבירה כי הרישום נעשה בידיעת האב וכי יש לאפשר לילד ללמוד במסגרת חינוכית ההולמת את אורח חייו בביתה.
האב התנגד נחרצות לבקשה, וטען כי האם, שכאמור פעלה בניגוד להסכם הגירושין, מנסה כעת "להכשיר" את מעשיה בדיעבד ולכפות עליו להסכים לכך. האב הוסיף כי קבלת בקשת האם תיצור בינו לבין בנו פערים ערכיים ומנטליים ותרחיק ביניהם.
ההסכם אינו כובל את הקטין
סגנית הנשיא השופטת שושנה ברגר הפנתה את הצדדים ליחידת הסיוע בתקווה שתעזור להם להגיע להסכמות, אך המהלך הזה לא צלח, ומשכך נאלצה להכריע בתיק.
תחילה, השופטת הדגישה שהקטין אינו כבול להסכם הגירושין של הוריו – הן משום שעניינו לא נבחן באופן עצמאי ובמנותק מיתר סוגיות הגירושין, והן מאחר שבית המשפט מחויב להכריע על פי עיקרון טובת הילד.
השופטת ייחסה משקל גבוה לכך שהילד נמצא במשמורת האם וביתה הוא ביתו הדומיננטי. "הואיל והקטין שוהה מרבית הזמן אצל האם ומנהל אורח חיים חילוני, יש הכרח בהלימה בין אורח חייו לבין אופן חינוכו, זאת על מנת למנוע קונפליקטים בעולמו הפנימי ולייצר עבורו יציבות בכל אורחות חייו", כתבה השופטת בהחלטתה.
השופטת הסבירה שיש חשיבות ראשונה במעלה ליצור שגרת חיים עבור הילד ולמנוע ממנו זעזועים וקונפליקטים. היענות לבקשת האב עושה בדיוק ההפך, ומעלה את החשש שייווצר ניגוד בין העקרונות והערכים שיימסרו לקטין במסגרת החינוכית, לבין אלה המוענקים לו בבית אמו.
לפיכך, השופטת הגיעה למסקנה שטובת הקטין מחייבת היעתרות לבקשת האם, אף שפעלה על דעת עצמה ובניגוד להסכם הגירושין. זו גם הסיבה שהשופטת לא חייבה את האב בהוצאות משפט.
לבסוף, השופטת ביקשה מההורים לכבד אחד את השנייה ולהימנע מהעברת מסרים שליליים לקטין.
* עורך דין משה פרץ עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.