לפסק הדין בעניין דמארי נ' וסרטיל
מתווך שהציג ללקוחה נכס מבחוץ מבלי שגילה לה כי הנכס נמסר לשיווק בבלעדיות למתווך אחר, הגיש תביעה נגד הלקוחה, בטענה כי משנסגרה לבסוף עסקה הוא זכאי לדמי תיווך. בית המשפט דחה את התביעה.
בין התובע -מתווך בעל רישיון לעסוק בתיווך בנדל"ן אשר עובד במשרד תיווך בשכונת נווה צדק בתל אביב לבין הנתבעת - בעלת עסק לניהול גן ילדים, נחתם הסכם להזמנת שירותי תיווך ביחס לשני נכסים לצורך הפעלת גן ילדים. התובע הציג בפני הלקוחה את אחד הנכסים מבחוץ שכן לא היה בידיו מפתח לנכס, ולאחר שהיא הביעה עניין בנכס, מסר לה את פרטיו של בעל הנכס והיא פנתה אליו ישירות, אולם הוא הפנה אותה למתווך אחר אשר הוסמך על ידיו לטפל בהשכרתו. הלקוחה אכן פנתה לאותו מתווך, ובעקבות זאת הוצג בפניה הנכס מבפנים וכעבור מספר שבועות נחתם הסכם שכירות בינה לבין בעל הנכס.
התובע פנה ללקוחה ודרש ממנה דמי תיווך בסך 45,738 שקלים, ומשסירבה, הגיש נגדה תביעה לבית משפט השלום בת"א. לטענתו, עם כריתת חוזה השכירות, התגבשה זכותו לדמי תיווך לפי ההסכם, שכן הוא זה שהציג בפניה את הנכס ומסר לה את פרטי בעל הנכס.
הלקוחה טענה, כי הסכם התיווך נכרת בהתבסס על מצגי שווא של התובע ולכן יש לבטלו. לטענתה, התובע הציג בפניה מצג לפיו הסמיך אותו בעל הנכס לטפל עבורו בהשכרתו, אולם בדיעבד התברר לה כי הטיפול בנכס ניתן על ידי בעל הנכס בבלעדיות למתווך אחר, וזו הסיבה לכך שהתובע לא הצליח לקבל מפתח לנכס או להראותו מבפנים. לחילופין טענה הלקוחה כי התובע לא היה הגורם היעיל בכריתת חוזה השכירות ולכן בכל מקרה אינו זכאי לדמי תיווך.
המתווך הפר את חובת הגילוי
השופט רונן אילן דחה כאמור את התביעה, לאחר שקבע כי התובע הפר את חובתו כמתווך לגלות ללקוחה מידע מהותי אודות הנכס, וזאת מאחר ולא גילה לה כי הנכס ניתן לשיווק בלעדי למתווך אחר למרות שידע על כך, ואף לא גילה לה כי קיים סכסוך בינו לבין אותו מתווך ולכן אין ביכולתו לשתף עימו פעולה.
"את המידע הזה, את הבלעדיות שנתונה למתווך אחר ואת חוסר היכולת לפעול בשיתוף פעולה עם אותו מתווך, חייב היה התובע לגלות לנתבעת מראש, בטרם חתימת הסכם התיווך. לא יכול להיות ספק בדבר חיוניות מידע זה ללקוח בהחלטתו אם להתקשר לקבלת שירותי התיווך אם לאו" כתב השופט, והוסיף כי סביר להניח שלו ידעה הלקוחה מראש שהתובע עומד להציג לה נכס בלא שהוסמך לכך על ידי הבעלים, לא הייתה מתקשרת עימו בהסכם התיווך.
למעלה מן הצורך, ציין השופט כי התובע לא היה הגורם היעיל בעיסקה, ואף היה גורם 'מזיק', שכן הוכח כי כל זמן שהיה מעורב בעסקה, לא ניתן היה לקדמה עקב הסכסוך בינו לבין המתווך ששיווק את הנכס.
אמנם, כך נפסק, יש מקרים בהם די במסירת פרטי בעל הנכס כדי שהמתווך ייחשב לגורם היעיל, אולם לא במקרה זה, בו הסתבר כי בעל הנכס הפנה את הלקוחה למתווך אחר.
לאור דחיית התביעה, חויב התובע לשלם ללקוחה הוצאות משפט 10,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין דמארי נ' וסרטיל
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.