שתי צעירות הוחתמו על תצהירי הסתלקות מהעיזבון לטובת אביהן. בית המשפט ביטל את המסמכים וקבע שהאב עשק אותן וניצל את מצבן השביר לאחר מות אמן, שהייתה עבורן עמוד תווך
השופטת רונית גורביץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שתי אחיות נגד אביהן. השתיים ביקשו לבטל תצהירי הסתלקות עליהם חתמו לטובת האב בהם ויתרו על המגיע להן מירושת אמן. בפסק הדין נחשף כי האב הפעיל לחץ על הבנות לחתום מבלי להבהיר להן את משמעות המהלך. השופטת התרשמה שהוא ניצל את מצבן הנפשי הקשה לאחר אובדן האם ונקט כלפיהן ביד נוקשה והתעללות רגשית.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו״ד דורית ענבר סברדליק ועו״ד יניב סברדליק סיפרו האחיות כי אמן נפטרה ב-2014 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מותה זעזע את התא המשפחתי והאבל שלהן על לכתה בטרם עת היה כבד מנשוא.
במות האם הן היו בנות 18 ו-20 בלבד. כחמישה חודשים לאחר מכן אביהן החתים אותן על תצהירי הסתלקות מעיזבון האם לטובתו. בהמשך ביקש וקיבל צו ירושה על שמו.
חודשים ספורים לאחר מכן הן עזבו את הבית לאחר שלא יכלו לשאת את התנהגות האב כלפיהן. בהמשך הוא הכיר אישה אחרת ונישא לה.
לטענתן, החתמתן על התצהירים הושגה במרמה תוך ניצול ציני לרעה של גילן הצעיר וזאת כאשר אך התייתמו מאמן. אביהן הפעיל עליהן לחץ בלתי פוסק לחתום ואמר להן שמדובר בענין פורמלי בלבד וכי הרכוש ממילא רק שלו, וללא חתימתן הוא לא יוכל להמשיך להתנהל בחשבונותיו ולספק את צרכיהן.
זאת ועוד, הוא סילק את אחת מהן מהבית והשנייה ברחה גם היא לאחר שנהג כלפיה באלימות מילולית ודרש ממנה לשלם חשבונות על מגוריה בבית.
האב, שיוצג על ידי עו״ד טל איטקין, טען מנגד שהכסף ״לא היה עניין״ במשפחתם וילדיו חתמו על תצהירי ההסתלקות מרצונם שכן הוא כאביהם דאג לכל מחסורם. הוא הדגיש כי הבנות עזבו את הבית כי רצו להיות עצמאיות. לשיטתו, תפקידו כהורה הוא להציב גבולות ולשמור כספים ליום סגריר.
תלות מוחלטת
השופטת רונית גורביץ מבית המשפט למשפחה בנצרת קבעה כי התצהירים אינם עונים על דרישות החוק שכן עורכת הדין שחתומה על התצהירים כלל לא פגשה בבנות והמסמכים לא אומתו בפניה. כמו כן, ניכר כי היא לא הסבירה להן את מלוא המשמעות של המהלך.
עוד קבעה השופטת כי התצהירים נחתמו מתוך עושק. באותו זמן שתי הבנות היו צעירות וחסרות ניסיון חיים ומצבן הנפשי היה קשה ביותר בשל הטרגדיה שחוו. היא התרשמה כי לאחר מות האם חל שינוי לרעה ביחסו של האב לבנותיו עד כדי כך שהבת הגדולה, שהייתה חיילת, ביקשה וקיבלה הכרה כחיילת בודדה ועברה לגור בבית החייל. ״דבריהן של התובעות על עריכת התקזזויות ונוקשות יתירה בענייני כספים היו מנת חלקן בחייהן עם הנתבע לאחר פטירת המנוחה״, כתבה.
זאת ועוד, התובעות העידו על מצוקה כספית והעדר משענת כלכלית להתרווח עליה עד שהגיעו לכדי חוסר מזון ופנו לבקשת עזרה מאחרים. השופטת ציינה כי האמינה לעדות שניתנה מדם ליבן באשר למצוקה הרגשית והנפשית אליה נקלעו לאחר פטירת האם.
בנוסף, בעת החתימה, לא רק שההסבר שנתן להן הנתבע באשר לתצהירים היה פגום וחסר, אלא הוא אף ניסה להמעיט בערכם ולתארם ככאלה שנדרשים רק לצורך חידוש רישיון הרכב.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתצהירים בטלים וחסרי תוקף.
הנתבע חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.