אישה שעבדה כסדרנית סחורה במרכול החלה לסבול מכאבים כרוניים בגב ובצוואר. לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה, היא פנתה לעזרת בית הדין לעבודה. בהחלטה שהוציא תחת ידו לאחרונה, קבע בית הדין כי הצדק עם התובעת.
האישה עבדה בין השנים 2007 עד 2011 כסדרנית מוצרים במרכול בהיקף של משרה מלאה. במהלך עבודתה היא נדרשה להרים קרטונים כבדים מלאי מוצרים, להניחם בעגלות, ולאחר מכן לסדר אותם במדפי המרכול ובמחסן.
לשאלות בנוגע לגמלאות ביטוח לאומי:
פנה ל- עו"ד ביטוח לאומי
בשלב מסוים החלה האישה לסבול מכאבי צוואר, ידיים וגב תחתון. אלה הלכו והחמירו עד כדי כך שנאלצה לעבור ניתוח קשה בצוואר. לאחר הניתוח היא החלה בהליך שיקום ובפיזיותרפיה. אלא שלטענתה, הכאבים ממשיכים לתקוף אותה עד ליום זה ממש.
מאחר שביטוח לאומי לא קיבל את תביעתה לגמלת נפגעת עבודה, היא הגישה נגדו תביעה בשנת 2012 לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. התובעת עמדה על כך שהכאבים מהם היא סובלת נגרמו עקב פגיעה במהלך עבודתה, מכח עילת המיקרוטראומה. עילה זו מקנה זכות לגמלאות כאשר הוכח כי צירוף פגיעות זעירות בעלות אופי "תאונתי" במסגרת העבודה, הפך לפגיעה של ממש.
האישה טענה, כי במסגרת העבודה נדרשה לסדר את המוצרים על פני חמישה מדפים בגבהים שונים, הנמוך בהם היה בגובה חצי מטר, והגבוה מכולם היה כחצי מטר מעל ראשה. לשם כך, היה עליה להתכופף מספר רב של פעמים בכל יום עבודה, מה שלדבריה הוביל לכאבים הכרוניים.
ביטוח לאומי עמד על כך שאין קשר סיבתי בין כאבי התובעת לתנאי עבודתה. הוא טען כי עבודתה הייתה מגוונת ולא אילצה אותה לבצע אותן תנועות חזור ושנה – באופן כזה שגורם לפגיעה – תנאי שבלעדיו לא ניתן לקבוע שנגמרה לה מיקרוטראומה. לסיכום דבריו, טען המוסד שכאבי התובעת התפתחו על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור לעבודה, וייתכן שגם מפאת גילה המתקדם.
עקב המחלוקת בין הצדדים, מינה השופט אסף הראל מומחה רפואי מטעם בית הדין שיקבע האם ישנו קשר סיבתי בין העבודה לכאבי התובעת ומה הייתה תרומת מקום העבודה לסבלה.
כאב כרוני
המומחה קבע כי הליקויים בעמוד השדרה של התובעת הם ליקויים אנטומיים, שלא נגרמו מעבודתה ואינם קשורים לאופי העבודה. לדבריו, הליקוי ממנו סובלת התובעת מתפתח לאיטו במשך שנים ושכיח מאד בגילה.
עם זאת, קבע המומחה כי אינו יכול לשלול את הממצא כי הכאבים העזים מהם סבלה התובעת התפתחו ונגרמו בעקבות העבודה. משכך הוא קבע, כי הכאב הכרוני – ולא הליקוי עצמו – כן קשור לתנאי העבודה שלה, ברמה של 50%.
השופט הראל החליט לקבל את עמדת המומחה ובכך לדחות את עמדת ביטוח לאומי. השופט הבהיר כי התקיימו התנאים להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטארומה, שכן התנועות שביצעה התובעת במהלך עבודתה היו תנועות חוזרות ונשנות שהשפיעו על מצב גבה וצווארה והובילו לכאבים ולסבל.
משכך, השופט קיבל את התביעה, הכיר בתובעת כנפגעת עבודה וחייב את ביטוח לאומי לשלם לה הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ב' פילובסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד ר' נסים
* עו"ד אלירן עטיה ממשרד עוה"ד ספיר-עטיה העוסק בביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.