לפסק הדין בעניין שקל ואח' נ' כהן בריל
בעלי בית שמכרו את ביתם שביישוב קדימה, תבעו את המתווכת בעסקה בטענה כי בהמלצתה דרשו וקיבלו מחיר הנמוך במאות אלפי שקלים מערכו הריאלי של הנכס. המתווכת מצידה טענה כי כלל לא פעלה כמתווכת והציגה את הבית בפני הקונים כ'טובה' לבעלי הבית. מה קבע בית המשפט?
התובעים, בני זוג מבוגרים המתגוררים בתל אביב ובעלי בית ביישוב קדימה, טענו כי פנו למתווכת על מנת למכר את הבית בקדימה, וזאת על רקע היכרות קודמת עימה לאחר שתיווכה עבורם בעסקאות שכירות בעבר. לטענתם, הודיעה להם המתווכת כי מצאה רוכשים עבור הבית המוכנים לשלם 1,050,000 שקלים, והדגישה בפניהם כי זהו הסכום הגבוה ביותר שהם יכולים לקבל עבור הבית, ומשכך הם מכרו את הבית תמורת 1,060,000 ואף שילמו למתווכת דמי תיווך בסך 10,000 שקלים, אך לימים משנקלעו לסכסוך עם הרוכשים, ערכו בדיקת שמאות, ואז גילו כי הבית נמכר ב- 390,000 שקלים פחות מהמחיר הריאלי שלו, וכי המתווכת כלל לא היתה בעלת רישיון לעסוק בתיווך בעת ביצוע העסקה.
בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בראשון לציון, דרשו המוכרים פיצוי של 400,000 שקלים מהמתווכת הכולל את ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הריאלי ודמי התיווך.
המתווכת טענה כי התובעים הם שנקבו בסכום הרצוי להם עבור הבית וכי היא אך סייעה להם על רקע היכרות מהעבר, אך מעולם לטענתה לא העריכה את שווי הבית ואף לא פעלה בעסקה כמתווכת. לטענתה התשלום שקיבלה היה עבור סיועה לרוכשי הבית בהתנהלות מול הרשויות ומול בעלי המקצוע ששיפצו אותו, ובנוסף טענה כי מחיר המכירה של הבית היה מחיר ריאלי לאור מצבו הירוד.
אין לייחס אשם תורם למוכרים
השופט אורן שוורץ קיבל את התביעה באופן חלקי. ראשית, קבע השופט כי הנתבעת אכן פעלה כמתווכת, וזאת לאחר שדחה את הסבריה אודות התשלום שקיבלה והעדיף את גרסת התובעים בעניין זה, כמו גם לגבי הטענה כי המתווכת היא שנקבה במחיר הנכס ולא הם.
"גרסת התובעת מתיישבת עם היותם של התובעים זוג מבוגר שמתגורר בעיר תל-אביב ושאינו בקיא במחירי הנדל"ן ביישוב קדימה. בנסיבות אלה סביר בעיני שהתובעים יבקשו לברר עם הנתבעת, שהינה תושבת היישוב קדימה ומי שהעניקה לתובעים שירותי תיווך בעבר, מה המחיר שיוכלו לקבלת בעבור מכירת הבית" כתב השופט.
לעניין מחירו הריאלי של הנכס, קבע השופט כי לאחר ביצוע הפחתה בגין מצבו הירוד של הבניין, עלות הכשרת חריגות בניה והיטל השבחה, המחיר הראוי לבית הינו כ - 1,225,000 שקלים, ומאחר והבית נמכר במחיר של 1,060,000 שקלים בלבד, הרי שלמעשה נמכר בהפסד של 165,000 שקלים.
נפסק, כי יש לחייב את המתווכת לשלם לתובעים סכום זה, שכן היא זו שנקבה במחיר המוטה משמעותית כלפי מטה, ובכך הפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה ואת חובת הזהירות כמתווכת סבירה.
השופט דחה את טענת המתווכת לפיה לתובעים אשם תורם, לאחר שקבע כי הם לא היו בקיאים במחירים באזור וסמכו על המתווכת לאור היכרותם הקודמת עימה, ניסיונה והיותה תושבת המקום.
בסיכומו של דבר, חויבה המתווכת כאמור לשלם לתובעים 165,000 שקלים וכן להשיב להם את הסכום שקיבלה כדמי תיווך שכן בזמן ביצוע העסקה היא כלל לא היתה בעלת רישיון תיווך, ובנוסף, חויבה המתווכת לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד של 18,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין שקל ואח' נ' כהן בריל
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.