טענת הבנות להשפעה פסולה של אחיהן על האם נדחתה. נקבע כי יש לכבד את רצונה החופשי גם אם לא ברור מה עומד מאחורי החלטתה
בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נדחתה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה של אם שהורישה את כל רכושה לבנה ונישלה את שלושת בנותיה. הבנות טענו שהאם לא הייתה כשירה לצוות עקב מצבה הבריאותי והקוגניטיבי, ושאחיהן לחץ עליה לערוך את הצוואה לטובתו תוך שימוש באמצעים פסולים ואלימות. השופטת אפרת ונקרט קבעה שהטענות לא הוכחו, ובנסיבות אלה יש לקיים את הצוואה אפילו שאין כל הסבר מניח את הדעת לבחירתה של האם לנשל את הבנות.
המנוחה נפטרה בתחילת 2017 כשהיא בת 79, אלמנה ולה שלוש בנות ובן. בשנת 2015 היא ערכה צוואה בעדים בה הורישה את כל רכושה לבן.
הבן הגיש באפריל 2017 בקשה לקיום הצוואה וחודש לאחר מכן הגישו שלושת הבנות בתגובה התנגדות.
הבנות טענו מספר טענות, ביניהן, כי מאז מות אביהן האח השתלט על ענייניה הכספיים של האם, בודד אותה מיתר בני המשפחה, הפעיל כלפיה אלימות והתעלל בה נפשית. לטענתן, האח יזם את הצוואה תוך ניצול תלותה שלה האם בו, ואיים להתאבד אם לא תדאג לו.
בנוסף טענו שהאם הייתה אישה חולה, סבלה מדיכאון וטופלה תרופתית. החשש שלה ממנו שלל את רצונה החופשי ולאח הייתה שליטה מוחלטת על חייה.
האח טען שאימו הייתה אישה עצמאית לחלוטין ושלל בתוקף את טענת האלימות כלפיה. עוד טען כי אחיותיו לא הוכיחו אף אחת מהטענות להשפעה בלתי הוגנת או למעורבותו בכתיבת הצוואה.
גם כניעה לסחטנות זו בחירה
השופטת ונקרט מינתה מומחה שבחן את כשרותה של האם בהסתמך על מסמכים רפואיים. המומחה קבע שהמנוחה לא סבלה מבעיה קוגניטיבית בולטת וכושר השיפוט שלה היה תקין בעת שחתמה על הצוואה. בהיעדר ראיות שסותרות את חוות הדעת, נדחתה טענת הבנות לחוסר כשרות.
בהמשך דחתה השופטת את הטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד הבן. השופטת התרשמה מהראיות והעדויות שהאם הייתה עצמאית מבחינה פיזית ושכלית, לא הייתה מבודדת, ואף נפגשה עם בני משפחה וחברים.
גם הטענה שהבן נהג כלפיה באלימות ובאיומים נדחתה. נקבע שהבנות לא הצליחו להוכיח זאת ולא הביאו עדויות של שכנים ומכרים לחיזוק טענותיהן.
בנוסף, עורך הדין שערך את הצוואה העיד כי האם יזמה את עריכת הצוואה בעצמה, הבינה את תוכנה וחתמה עליה מרצון.
השופטת ציינה כי אכן אין הסבר לבחירתה של האם לנשל את בנותיה אך כל אדם זכאי לחלק את עזבונו כרצונו, וניתן למצוא היגיון בכך שבניגוד לבן שחי במשך שנים בביתה, שלושת הבנות הקימו משפחות וצברו נכסים.
השופטת הוסיפה כאמרת אגב כי גם אם הבן הפעיל על האם סחטנות רגשית ואיים שיתאבד אם לא תדאג לו – מה שלא הוכח – הרי שהיא בחרה להיכנע לסחטנות כיוון שראתה אותו פגיע וחלש לעומת הבנות, ומדובר בבחירה לגיטימית.
לפיכך השופטת דחתה את ההתנגדות והורתה על קיום צוואת האם.
- ב"כ התובע (הבן): עו"ד שי שוראקי
- ב"כ הנתבעות: לא צוין
עו"ד שוקרי פקס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.