במענה לטענה שמועד המסירה הוארך בשל קריסת הקבלן בהתאם לתנאי ההסכם, בית המשפט הבהיר כי יזמי בנייה לא רשאים לקבוע בחוזה פטור מתשלום פיצוי על דחיית מסירת הדירות במקרה כזה.
בית משפט השלום בכפר סבא חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "יקותיאל ביזנס סנטר" לשלם פיצויים של כ-81 אלף שקל על איחור של יותר מחצי שנה במסירת משרד בפרויקט שלה בהוד השרון. השופט מיכאל קרשן דחה את טענתה כי הייתה רשאית לעכב את המסירה משום שהקבלן קרס. בפסק הדין הובהר כי חוק המכר אינו מאפשר לפטור יזמים מפיצוי על עיכוב במסירה במקרה כזה, ו"יקותיאל" הייתה צריכה להיערך מראש לסיכון שהקבלן המבצע ייקלע לקשיים.
עורך הדין שרכש את המשרד ב-2014 הגיש את התביעה לפני כשנתיים וטען בה כי הוא זכאי לפיצוי עבור יותר מ-6 חודשים של איחור במסירה שכן היה אמור לקבל את המפתחות במאי 2016 ובפועל המסירה בוצעה רק באמצע דצמבר.
במענה לתביעה טענה יקותיאל כי לא מדובר באיחור כלל. ראשית, משום שהתובע גרם לעיכוב ויכול היה להיכנס למשרד חודש לפני שעשה זאת בפועל.
שנית, משום שחברת הבנייה ששכרה כקבלן מבצע נקלעה לקשיים כלכליים ובית המשפט הוציא נגדה צו עיכוב הליכים שלא אפשר להתקדם בנייה. יקותיאל טענה כי ההסכם קובע שבמצב כזה היא רשאית הייתה לדחות את מועד המסירה.
סיכון מחושב
השופט מיכאל קרשן קבע כי בניגוד לטענת היזמית התובע לא יכול היה לקבל את המפתחות למשרד לפני דצמבר 2016 בין היתר נוכח ההגבלות השונות שנקבעו בנושא זה בהסכם המכר. במילים אחרות, הוא לא אשם בכך שקיבל את המשרד במועד זה.
בשלב הבא נדחתה הטענה כי היזמית הייתה רשאית לדחות את המסירה. השופט ציין כי ההסכם אכן אפשר לה להתעכב במידה שניתנת "הוראת חיקוק" שמונעת להמשיך בבנייה. ואולם, צו עיכוב ההליכים שהוצא נגד הקבלן המבצע, קבע, אינו "הוראת חיקוק" אלא הוראה שיפוטית.
מעבר לזה, ובאופן מהותי יותר, תנאי כזה סותר את הוראות חוק המכר (דירות) בנוגע לפיצוי בעת איחור במסירה. השופט ציין כי החוק קובע ששלילת פיצוי על איחור במסירה אפשרית רק אם "נבע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו".
אלא שקריסה כלכלית של קבלן מבצע, קבע, היא סיכון שהיזם יכול וצריך לצפות מראש, כמו גם להיערך אליו בדרכים שונות כמו דרישת ערבויות הולמות.
השופט ציין כי ודאי שאי אפשר להטיל את האחריות לקריסה הכלכלית על רוכש שלא מתקשר עם הקבלן ואין לו כל יכולת לבצע הערכות סיכון כאלה.
כלומר, השופט קבע כי גם בהנחה שההסכם התיר ליזמית להאריך את מועד המסירה ולשלול פיצוי בשל התמוטטות הקבלן הרי שמדובר בהוראה לא חוקית.
בנסיבות אלה נקבע כי התובעת איחרה במסירה. תקופת האיחור היא 6 חודשים ו-17 יום ולפי תנאי ההסכם וחוק המכר התובע זכאי לפיכך לפיצוי בגובה של פי 1.5 מדמי השכירות החודשיים המוסכמים שנקבעו בהסכם. עם זאת, בקשת התובע להוסיף לדמי השכירות מע"מ נדחתה, משום שהדבר לא נכתב במפורש בהסכם ובנסיבות אלה יש לראות בסכום שצוין ככולל מע"מ.
בסיכומו של עניין התובע זכה בפיצוי של כ-81 אלף שקל בתוספת 21,500 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- התובע ייצג את עצמו
- ב"כ הנתבעת: עורך דין מקרקעין בעז בן צור ועו"ד אסנת גולדשמידט-שרייר
עו"ד רוני סובוטקה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.