טענת הבעל כי צירף את האישה לחשבון רק כי איימה עליו שתעזוב אותו נדחתה. בית המשפט קבע כי הוא לא עמד בנטל להוכיח שלא הייתה כוונת שיתוף בכספים
בני זוג נפרדו לאחר 14 שנות נישואים. במסגרת תביעת איזון המשאבים טען הבעל כי כספי ירושה שקיבל מאביו בסך של כ-1.7 מיליון שקל, שייכים רק לו אף שהופקדו בחשבון משותף. השופטת גילה ספרא-ברנע דחתה לאחרונה את הטענה וקבעה כי עצם הפקדת כספי הירושה בחשבון משותף לצד העובדה שהחשבון שימש להוצאות התא המשפחתי והופקדו בו גם כספי מכירת בית משותף – מעידים על כוונת שיתוף.
בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל וכחודשיים לאחר מכן בחתונה רפורמית בישראל. יש להם בן משותף ולפני כשנתיים וחצי הם התגרשו.
ב-2016 נפטר אביו של הבעל וחלקו בכספי הירושה עמד על 1,787,003 שקל. באוגוסט 2016 פתח האיש חשבון בנק אליו הצטרפה האישה כעבור מספר ימים.
בינואר 2017 פתחו הצדדים יחד חשבון בנק אחר אליו הועברו כספי הירושה. כמעט ולא נמשכו כפסים מחשבון זה והופקד אליו סכום של 600,000 שקל בגין חלק מהכספים שהתקבלו ממכירת בית משותף.
לטענת האיש, חוק יחסי ממון קובע כי כספי ירושה שהתקבלו במהלך הנישואים לא יחולקו בין בני הזוג בעת הגירושין, אלא ישתייכו אך ורק לבן הזוג שקיבל אותם. לכן לדבריו, חרף העובדה שכספי הירושה הופקדו לחשבון שרשום על שם שני הצדדים, הם שייכים רק לו. הוא ציין שהאישה לא נגעה בכספים שבחשבון הירושה והתנהלותו הבהירה לה שאלה כספים שלו.
הוא ציין כי הסכים להפקדת הירושה בחשבון המשותף לאחר שהאישה איימה עליו שאם לא ייתן לה להיכנס כשותפה לחשבון היא תעזוב אותו.
לטענת האישה, מכיוון שהכספים הופקדו בחשבון משותף נקודת המוצא היא שהייתה כוונת שיתוף ועל האיש להוכיח אחרת.
היא טענה עוד שכספי הירושה שהופקדו בחשבון עורבבו עם כספי הצדדים, כספי מכירת הבית, ונעשה שימוש שוטף בכספים כך שיש לחלק את הכספים בחשבון באופן שווה.
הוצאות פחות שגרתיות
השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט למשפחה בקריות קבעה כי מדובר בכספים משותפים.
היא קבעה שגם אם מלכתחילה האיש רצה לשמור לעצמו את כספי הירושה, הרי שעצם פתיחת החשבון כחשבון משותף עם האישה, בצירוף העובדה שבני הזוג הכניסו לחשבון כספים שהתקבלו ממכירת ביתם המשותף, מעידים על כך שההתנהלות הכספית בחשבון הייתה משותפת.
השופטת ציינה בנוסף שבמספר הזדמנויות הצדדים משכו מהחשבון כספים לטובת הוצאות פחות שגרתיות כמו חופשות בחו"ל, והדבר מחזק את המסקנה שהם ראו בו חשבון משותף לכל דבר.
זאת ועוד, מעדות האיש עלה כי במסגרת ניהול החשבון הוא השקיע את כספי הירושה במטרה שיצברו ריבית כדי להוציא את שני הצדדים מהחובות אליהם נקלעו. השקעות אלה נוהלו ובוצעו על ידי האיש לרווחת התא המשפחתי, כחלק מהכנסתו ותרומתו אליו.
בתוך כך, השופטת דחתה מחוסר הוכחה את טענות האיש כי צירף את האישה לחשבון לאחר שאיימה עליו שתעזוב אותו.
האיש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,680 שקל.
- ב"כ האישה: עו"ד ענבל הראל
- ב"כ האיש: עו"ד גלית שמש-פאוקר
עו"ד נטלי זץ - חורש
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.