בתביעה לאיזון משאבים שהתקבלה באחרונה חויב הבעל לשלם לאשתו מחצית משווי החברה שייסד, סך של 1.3 מיליון שקל. השופט אסף זגורי דחה את טענתו ששיטת ההערכה בה השתמש מומחה בית המשפט הייתה שגויה.
בני הזוג נישאו ב-1996 ונולדו להם שלושה ילדים. יחסיהם עלו על שרטון ב-2012 בשל טענות האישה על אלימות קשה מצד הבעל.
ב-2013 הגישה האישה תביעה לאיזון משאבים בה דרשה מחצית משווי החברה הקבלנית שהקים הבעל. היא ציינה שבתחילת הדרך עבד הנתבע בעבודות מזדמנות ולאחר שעודדה אותו לרכוש מקצוע הוא הקים חברת בנייה שהפכה רווחית ביותר.
לעומת זאת לדבריה, היא עצמה לא יכלה להשקיע מאמצים להתקדמות והתפתחות אישית כי טיפלה בילדים.
הבעל טען מנגד שמעולם לא החסיר מהתובעת דבר ודאג לה "כמו מלכה". לדבריו, הוא זה שדאג לכל התשלומים בחיי השגרה ובנוסף עזר לאשתו לרכוש תואר אקדמי "כדי שתרגיש אישה מושכלת ואחראית".
לגרסתו, ביום שהחליט להפסיק לתמוך כספית בהוריה של התובעת התחילו היחסים ביניהם להתדרדר וחייו "התהפכו". הוא הוסיף שב-2010 עבר תאונת דרכים ומאז הוא סובל מכאבי גב מה שהוביל להתדרדרות כלכלית של החברה.
הנתבע הדגיש שזכויות החברה שייכות לחברה עצמה שכן מדובר ב"יישות משפטית עצמאית ונפרדת". הוא טען שהחברה נמצאת בחובות כבדים ונכסיה מעוקלים והוא מוכן למסור את הבעלות בה לתובעת ללא תמורה.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, מינה מומחה להערכת שווי החברה שמצא מדובר בעסק עם מוניטין רב ששוויו עומד על כ-2.6 מיליון שקל.
הבעל התנגד לחוות דעת המומחה וטען שהוא היה צריך להשתמש בשיטת הערכה שונה.
חוות דעת ראויה
אך השופט זגורי הבהיר ש"מודל תזרים המזומנים" שעל פיו העריך המומחה את שווי החברה הוא המודל המקובל בפסיקה. השופט הסביר שהמודל תופס את החברה כ"עסק חי" ובוחן את יכולתה ליצור רווחים בעתיד בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הנוכחי הגלום בה.
לדבריו, שיטה זו משקפת את המעבר משיטות הערכה שמרניות המבוססות על נתוני העבר אל עבר שיטה שיש בה גם משום צפיית פני העתיד.
השופט כתב שלא מצא עילה להתערבות כלשהי בחוות הדעת ובעיניו מדובר בחוות דעת "ראויה, נכונה ומקצועית".
הוא הוסיף שאין ספק שהחברה תמשיך לפעול והנתבע יוסיף למשוך בחוטים כמייסד ומנהל. השופט ציין שהנתבע יכול לעשות כן גם עם כאבי הגב להם הוא טוען "ובהצלחה יתירה" שכן הוא לא מוכרח לעבוד פיזית בפרויקטים ויכול להתמקד בניהול ובפיקוח.
בנסיבות אלה קבע השופט שחלקה של האישה בחברה הוא 50% והיא זכאית לקבל מהבעל 1,365,538 שקל.
מאחר שהשופט התרשם שהבעל לא שש לשלם לתובעת את חלקה בחברה הוא קבע שהזכויות בנכסים המשותפים של הצדדים יועברו על שם התובעת ושווים יקוזז מהסכום שמגיע לה.
בסיכומו של דבר חויב הבעל לשלם לאישה 982,840 שקל (שווי מחצית החברה בקיזוז נכס נדל"ן שאינו חלק מתזרים המזומנים שלה), בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 35,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד חוסאם חאג'
- ב"כ הנתבע: עו"ד סלים קובטי
עו"ד ג'קלין סוויד כרכבי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.