בפסק דין שניתן לפני כחודש חייב בית המשפט בעל חנות לקיים את שהתחייב לפני 6 שנים ולמכור את החנות לידי השוכר. בכך נדחו טענות הבעלים כאילו חתימתו על ההתחייבות זויפה או שהחנות שייכת בכלל לאשתו.
התביעה לאכיפת ההתחייבות הוגשה נגד בעל החנות ב-2014 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השוכר, המפעיל בחנות שברחוב קינג ג'ורג' בתל-אביב קיוסק ב-9 השנים האחרונות, טען כי הבעלים הפר את התחייבותו משנת 2011 למכור לו את המקום.
לטענת השוכר, ביולי 2011 הוא נענה להצעת בעל החנות-הנתבע וחתם על הסכם שהעניק לו את האופציה לרכוש את החנות תמורת 385 אלף דולר בתוך חמישה שבועות. להסכם צורף חוזה המכירה ונקבע כי אם יביע הסכמה לרכישה, בעל החנות יחתום על החוזה עד ספטמבר 2011 ותשלומי השכירות החל מחודש זה ייחשבו כתשלומים על חשבון הרכישה.
השוכר טען כי כבר למחרת החתימה על ההסכם הוא הודיע לנתבע על כוונתו לממש את האופציה ולרכוש את החנות אלא שלטענתו, זה דחה אותו תחילה וזמן קצר לאחר מכן ניתק עמו קשר וטס לחו"ל.
הנתבע מצדו טען כי מעולם לא חתם על הסכם האופציה וכנראה שחתימתו זויפה. בהמשך העלה טענה אחרת לפיה כבר ב-2008 העביר את החנות לאשתו במתנה ולכן היא זאת שאחראית להחליט לגביו. לטענתו, לאחר שהתובע הביע את הסכמתו הוא התייעץ עם אשתו לגבי המכירה אך היא סירבה.
"חוזה לעשות חוזה"
השופטת עינת רביד נדרשה להכריע בשאלה העובדתית האם הנתבע חתם על הסכם האופציה. לאחר שמיעת העדויות היא העדיפה את גרסת התובע וקבעה שהצדדים חתמו על "חוזה לעשות חוזה" והוא מחייב אותם להוציא אל הפועל את הסכם המכר שצורף לו.
השופטת מצאה כי עדותו הבהירה של התובע נתמכה בעדותם של הנוכחים במעמד חתימת חוזה האופציה. כנגד זאת עמדה עדותו היחידה של הנתבע שלפי השופטת הייתה רצופת סתירות ולא נתמכה בשום ראיה מחזקת. בהקשר זה הוסיפה השופטת כי הטענה לפיה החתימה זויפה מוטלת להוכחה על מי שטוען אותה, אך הנתבע לא עמד בה.
בנוסף השופטת דחתה את טענתו של הנתבע לפיה העביר את החנות במתנה לאשתו. השופטת קבעה כי מלבד העובדה שהטענה הזו לא הוכחה בראיות, בפועל – הנכס עדיין מופיע תחת שמו בטאבו.
בנסיבות אלה השופטת קבעה כי הנתבע אכן הפר את הסכם האופציה בכך שלא חתם על הסכם המכר במועד. עם זאת, השופטת לא סברה כי מדובר בהפרה יסודית שכן עדיין ניתן לקיים את החוזה ולתובע לא נגרם נזק. כלומר, מלבד אכיפת החוזה וקיזוז תשלומי השכירות מעלות החנות, לא מגיע לתובע פיצוי נוסף.
בסופו של דבר, השופטת חייבה את הנתבע לחתום על חוזה המכר ולעמוד בתנאיו, וכן לשלם שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 שקל והוצאות משפט של 4,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין
* עו"ד שלומי ברנע עוסק בתחום הנדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.