אם לשתיים נפטרה לפני כשלוש שנים והותירה צוואה בה הורישה את כל רכושה לאחת הבנות. בית המשפט למשפחה קיבל באחרונה את טענת האחות המנושלת שהאם הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד אחותה.
סכסוך בין שתי אחיות על רכוש אמן המנוחה הפך לסאגה שנמשכה על פני מספר שנים והתנהלה בכמה ערכאות.
האם נפטרה במרץ 2014 והותירה צוואה מ-2002 בה ציוותה את כל רכושה לאחת הבנות. הבת הזוכה ביקשה לקיים את הצוואה ואילו האחות השנייה התנגדה.
האחות המתנגדת טענה שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של אחותה והוסיפה שאמה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה שכן היא לא הייתה צלולה וסבלה ממצב בריאותי ונפשי ירוד.
לטענתה, בשנותיה האחרונות האם פיתחה תלות מוחלטת באחותה והיא זו שיזמה ו"ניצחה" על הליך עריכת הצוואה מבלי שאמה מודעת כלל לעובדה שהיא מנשלת אותה, בתה השנייה, מהרכוש.
המתנגדת הפנתה למספר פסקי דין שניתנו בהליכים בינה לבין אחותה בשנים האחרונות שבהן נקבע כי האם אינה פועלת מתוך רצון חופשי וכפופה לרצון האחות.
האחות הזוכה טענה מצידה שההתנגדות הוגשה אך ורק מתוך קנאה ושבזמן עריכת הצוואה אמה הייתה כשירה לחלוטין והמתנגדת מסתמכת על הליכים שהתנהלו כשנתיים וחצי לאחר מכן.
היא הדגישה שאמה אהבה אותה מאוד והצוואה היא ביטוי לכך.
קצה הקרחון
השופט מרדכי (מוטי) לוי מבית המשפט למשפחה בתל אביב מינה מומחה רפואי לבחינת כשירות האם במועד עריכת הצוואה (בהתאם למסמכים הרפואיים). המומחה לא מצא בעיה נפשית או קוגניטיבית שהייתה יכולה לפגום בכושרה של האם להבין על מה חתמה והשופט קיבל את חוות דעתו.
יחד עם זאת, השופט קיבל את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת. הוא ציין כי אמנם בדרך כלל קיומה של השפעה בלתי הוגנת נבחנת על סמך אירועים שהתרחשו קודם לעריכת הצוואה אך במקרה זה ניתן ללמוד על ההשפעה הפסולה מההליכים המשפטיים שהתקיימו לאחריה.
כך למשל, בדיון מ-2004 בבית משפט השלום בראשון לציון התרשם השופט שהאחות הזוכה הגישה בשם האם בקשה לצו הגנה נגד המתנגדת, והאם עצמה לא ידעה למה היא בבית המשפט. בדיון אחר שנערך שנתיים לאחר מכן, בית המשפט התרשם שהאחות הזוכה "נוקטת בכל האמצעים על מנת לבודד את האם מהעולם החיצוני והיא תלויה בה לחלוטין".
לדברי השופט לוי, די בכך כדי לקבוע שכל פעולות האם בשנים האחרונות לחייה, לרבות עריכת הצוואה, נעשו על פי תכתיבי האחות הזוכה.
השופט קבע שפעולותיה של האחות הזוכה ובראשם בידודה של האם מנכדיה ומהנינים שלה כמו גם מאחיה הם ביטויים להשפעה בלתי הוגנת.
"אין ספק בעיני שראשית ההשתלטות וההשפעה המוטה והבלתי הוגנת ראשיתה עובר לעריכת הצוואה, השתלטות שהלכה והחריפה עם השנים" כתב השופט והוסיף כי "דומני שהתנהלות המבקשת [הזוכה, ז.ע.] משולה לקרחון עצום השט לו בנחת מתחת למים ורק קצהו בולט מעל לפני המים. עם השתנות התנאים האקלימיים, הפיסיים, ירידת מפלס המים מתגלה אותו קרחון במלוא עוצמתו.
בסיכומו של דבר השופט קיבל את ההתנגדות וקבע שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של המבקשת והיא בטלה. נקבע שרכושה של האם יחולק בין שתי הבנות בחלקים שווים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת (הזוכה): עו"ד יורם פרי
- ב"כ המשיבה: עו"ד יעל שגיא
עו"ד זיוה עירון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.