בשורה מהפכנית לבנות זוג חד-מיניות המבקשות להביא ילדים משותפים לעולם: פסק דין פורץ דרך מתחילת החודש סלל את הדרך בהכרה בבת הזוג הלא ביולוגית כאמו של הילד המשותף מבלי שתיאלץ לעבור את הליך האימוץ הארוך והמפרך.
אחת מבנות הזוג, שנישאו ב-2012, גם בישראל וגם בארה"ב ונרשמו כנשואות במשרד הפנים, ילדה בתחילת 2014 ילד, לאחר שהשתיים מצאו תורם זרע. שעות ספורות לאחר הלידה הן הגישו תביעה להצהיר על בת הזוג, שאינה האם הביולוגית, כאמו של הילד מבלי שתיאלץ לעבור את הליכי האימוץ המסובכים והארוכים.
לכתבות נוספות בנושא:
למרות הנישואים, הזוגיות ארוכת השנים והעובדה שכל תהליך ההיריון והלידה נעשה על ידי השתיים במשותף - סירב היועמ"ש להקל עליהן ולוותר על האימוץ. עמדת בנות הזוג - כי הפסיקה לגבי זוגות חד-מיניים גברים, המאפשרת למי שביצעו הליכי פונדקאות בחו"ל קבלת צו הורות בהליך קל ומהיר (יחסית) חלה גם עליהן אפילו שלא מדובר בפונדקאות - לא התקבלה על היועמ"ש.
בת הזוג, שאינה האם הביולוגית, הביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן את רצונה העז להיות אמו הרשמית של הקטין והשתיים הגישו ראיות רבות לרצינות כוונותיה ואף ביקשו להוציא את צו ההורות ללא תסקיר סוציאלי מטעם שירותי הרווחה, שעלול להאריך את התהליך.
צריך למהר
בפסק דינה החדשני הגתה השופטת סגלית אופק מסלול חדש, העומד בדרישות החוק הקיים, ומאפשר לבנות הזוג להיות אימהות משותפות ושוות זכויות לילדן. השופטת אופק, שביקשה להגשים את זכותן של בנות הזוג להקים משפחה משותפת, ראתה לנגד את עיניה את הצורך לפעול למען בנות הזוג החד-מיניות בכלל ואלה שעמדו בפניה בפרט ולמנוע הערמת קשיים טכניים ופרוצדוראליים על מי שיצרו ילד בצוותא ואין כל סיבה לדרוש מהאם הלא-ביולוגית לאמץ את הילד שהייתה שותפה ליצירתו תוך יצירת הפליה בינה לבין אב חד-מיני שבחר יחד עם בן זוגו בהליך פונדקאות חו"ל, שאינו מחויב בהליך אימוץ.
הבטחת שלומו, בריאותו וטובתו של הילד, קבעה השופטת, אינה מחייבת הליך אימוץ קפדני בכל מקרה ומקרה וישנם מצבים שהצהרה על אמהותה של בת הזוג גם תשרת גם את טובת הילד, גם מהבחינה הרגשית וגם מהבחינה הכלכלית, כיוון שיהיה זכאי למזונות, לירושה ועוד.
עם זאת, השופטת הבהירה, שעל בנות הזוג להביא ראיות מספקות שיוכיחו את קיומה של זוגיות רצינית (של ידועות בציבור לכל הפחות) ואת רצינות כוונותיה של "הלא ביולוגית" ונכונותה למלא את כל החובות ההוריות – החוקיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות.
לפי השופטת, בית המשפט יעניק לבנות זוג, שהגישו תוך חצי שנה ממועד הלידה בקשה להכיר באישה שאינה האם הביולוגית כהורתו של הילד, פסק דין הצהרתי שיכיר בה כאמו של הילד לכל דבר ועניין.
שלא כדעתן של התובעות, השופטת קבעה שלא ניתן להוציא פסק דין כזה ללא תסקיר של שירותי הרווחה. עם זאת, התסקיר יהיה מצומצם ויינתן תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה, במטרה לוודא שטובת הילד מתגשמת. כמו כן, היועמ"ש יוכל להודיע שהוא מוותר על התסקיר וביהמ"ש יוכל לאשר זאת.
בהתאם, אפשרה השופטת לתובעות את הדרך להורות מלאה ומשותפת והורתה לשירות למען הילד להגיש תסקיר והמלצות תוך 30 יום.
*עו"ד מיכל ברנקין עוסקת בדיני משפחה וירושה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.