מרדכי ואנונו - מרגל האטום הישראלי הנודע - יושב בכלא אשקלון יותר מ14- שנים. מתוכן
ריצה 11.5 שנים בבידוד. במשך 14 שנים נחסכו מהציבור הישראלי מראה פניו, משמע קולו,
התוודעות למניעיו, אינפורמציה על הקורות אותו בכלא, ובעיקר דיון בכמה שאלות
אלמנטריות: האם באמת פגע ואנונו בביטחון המדינה? מי החליט שהוא מסוכן לציבור? למה
הוחזק כל כך הרבה שנים בבידוד שסיכן את שלומו? האם ישוחרר בעוד שלוש וחצי שנים, עם
תום ריצוי עונשו?
בסרט "מי מפחד ממרדכי ואנונו?" ששודר השבוע במסגרת הסדרה "העין השלישית", נעשה
ניסיון לא רק לפתוח את הדיון הזה, אלא בעיקר להבין למה הושתק במשך כל כך הרבה שנים.
איך קרה שואנונו האיש הועלם מעיני הציבור, ובמקומו נבנתה דמות מפלצתית, שהקולקטיב
ישתחרר מסכנתה רק אם תישאר כלואה לעד בתא מבודד.
הרבה גורמים חברו כדי למחוק כל סיכוי לדיון במניעים האידיאולוגיים של ואנונו
ובמשמעות מעשיו: התקשורת בנתה דמות של אדם מתוסבך, לא בריא בנפשו ובוגדני; כוחות
הביטחון החביאו אותו כאילו אפילו מראה פניו מסכן את המדינה )ויצרו את "האיש במסכת
הברזל", כמו שאומר בסרט אחיו, אשר ברנע(; ראשי המדינה והאחראים לכליאתו מסרבים לדבר
עליו )בעיקר שמעון פרס(; שלטונות הכלא עושים הכל כדי למנוע מאסירים אחרים להתקרב
אליו או לראות בו אסיר רגיל; אבל מעניינת במיוחד התייחסותה של מערכת המשפט.
בית המשפט הרשיע את ואנונו לפני 14 שנה כמרגל ובוגד בנסיבות מחמירות. המשפט שנערך
לו היה אולי משפט צדק, אבל איש לא זכה לראות את הצדק. הפרוטוקולים היו חסויים במשך
שנים רבות, ועד היום אסור לפרסם חלקים מהם. לואנונו עצמו, מספר בסרט פרקליטו, עו"ד
אביגדור פלדמן, אסור לעיין בפרוטוקולים של המשפט. כך נמנע גם הדיון בשאלות כמו האם
מסירת מידע לעיתון בינלאומי היא ריגול כמו מסירתו לאויב, והאם המניע האידיאולוגי
עולה בקנה אחד עם סעיף הבגידה.
הניסיון לשלב בין הגנה על בטחון המדינה לבין זכויות הפרט הוא אחת ההתמודדויות הקשות
של מערכת המשפט בישראל. באופן קבוע נדחקות זכויות האדם הצידה מפני טיעונים
ביטחוניים, אבל לתחושתי במקרה של ואנונו מגיע הכשל המתמשך הזה לאחד משיאיו. לא ברור
איזה טיעון משפטי יכול לעמוד מאחורי כליאה בבידוד למשך 11.5 שנים, ואיזו מערכת
משפטית מסוגלת לאשר הפרה בוטה זו של אנושיות.
נראה כי מערכת המשפט מוכנה לקבל ללא עוררין את הטענות שמביאים בפניה נציגי כוחות
הביטחון, ובחדווה לא ברורה מכריזים נציגיה על כל פרט בפרשה הזו כעל "סודי ביותר".
בכל פעם שעולה שאלה חשובה באמת, מסתגרים נציגי כוחות הביטחון המסתוריים בחדר עם
השופטים, ודרישותיהם מתמלאות תמיד. ייתכן שנאמרים שם דברים בעלי חשיבות מכרעת
למדינת ישראל, אבל איך אפשר לדעת זאת, אם הכל תמיד סודי?
התמונה נהיית קשה עוד יותר כשמתברר שמעטפת הסודיות ההרמטית הזו מכסה על טכנאי פשוט
בכור, שמסר את כל הידוע לו לעיתון הבריטי כבר לפני 15 שנה, שצילם תמונות שכל ילד בן
6 עם חיבור לאינטרנט יכול להתחרות בהן, שרחוק ממוקדי פעילות האטום כבר שני עשורים.
גם אפרים סנה, סגן שר הבטחון היוצא, לא יודע להגיד במה ואנונו מסכן היום את ביטחון
המדינה, מה שלא מונע ממנו להגיד בביטחון שהוא מסוכן מאד. כששאלתי אותו לגבי שחרורה
של הסכנה המהלכת לאחר תום ריצוי העונש, בעוד שלוש שנים, חייך ואמר "שלוש שנים זה
עוד הרבה זמן". האם תחלוף הסכנה עד אז, או שתימצא דרך פלאים להמשיך להעניש אדם
שריצה את מלוא עונשו?
שני שליש ממאסרו של ואנונו חלפו. התנהגותו טובה, מלבד העובדה שאינו מוכן להביע חרטה
ולבקש סליחה. אין מניעה היום מלשחררו, כי הרי מה שהוא מסתיר בנבכי מוחו יהיה שם גם
בעוד שלוש שנים. מסיבות מורכבות מערכת הביטחון אינה מוכנה לאפשר זאת, ומערכת המשפט
משתפת איתה פעולה. לכן כנראה נמסרות הסיבות להמשך כליאתו רק בדיונים סודיים בחדרי
החדרים של בתי המשפט. לכן אין כל דרך לקבל תשובה משפטית לשאלה למה לא לשחרר את
ואנונו.
מדיניות העמימות, שהיא ככל הנראה הנפגעת הקשה ביותר )אם לא היחידה( ממעשי ואנונו,
השתלטה על הפרשה. סנה מסביר בסרט שאסור לדבר על אם יש או אין לישראל נשק גרעיני,
והניחוש של אויבינו הוא נשק ההרתעה שלנו. לפי אותה שיטה, אסור לדבר על מרדכי
ואנונו, ואסור לשאול למה הוא כלוא ומתי ישתחרר, כי עיוורונו של הציבור הוא הנשק
האמיתי של מדינת ישראל.
לתגובות לחצו כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.