הורי האישה הקימו עסקי יהלומים ונדל״ן משגשגים וחלק מהרכוש הועבר לנאמנות שמיועדת לבת. עם הגירושין טענה האישה שהנאמנות שייכת רק לה אולם בית המשפט קבע שהנכס בר איזון.
השופט נמרוד פלקס קיבל לאחרונה תביעה רכושית שהגיש אדם נגד גרושתו. האיש ביקש להצהיר שהוא זכאי למחצית מהזכויות בנאמנות שהוקמה על ידי משפחת האישה. האישה טענה שמדובר בנכס שניתן לה במתנה על ידי הוריה ואינו בר איזון אך השופט התרשם שהבעל היה שותף לעסקי ההורים והרכוש נצבר בזכות החיים המשותפים.
בני הזוג נישאו ב-1986 ונולדו להם שלושה ילדים, כולם בגירים כיום. ב-2009 הם נפרדו וב-2016 התגרשו באופן רשמי.
בשנות ה-40 של המאה הקודמת הקימו הורי האישה עסק יהלומים משגשג. בהמשך הם החלו להשקיע גם בנדל״ן. עם השנים ביקשו ההורים לצרף את ילדיהם לעסקי המשפחה כשותפים. העסקים הלכו ושגשגו אך היחסים בין האחים במשפחת האישה היו מעורערים.
כשבגרה האישה ביקשו ההורים לצרף גם אותה לעסקים אך האחים התנגדו בטענה שאופייה אינו מתאים לניהול. בהמשך נערך משא ומתן שהוביל לניסוח מספר הסכמים פנים משפחתיים שקבעו שהאישה ובעלה יקבלו 20% מעסקי היהלומים והנדל״ן בתנאי שהבעל הוא זה שיהיה פעיל בעסק. הבעל השתלב בהצלחה בעסקי המשפחה ועובד שם עד היום.
בהמשך ביצעה המשפחה מהלך משפטי מורכב של העברת נכסי המשפחה לנאמנויות וחלוקת הנאמנויות בין האחים ומשפחותיהם.
בתביעה טען הבעל שהוא זכאי למחצית מהזכויות בנאמנות שמיועדת לו ולגרושתו וכוללת נכסים בנווה צדק ובארה״ב, שלוש חברות פיננסיות וחמישית מחברת יהלומים. לדבריו, מדובר בנאמנות בשווי של כ-30 מיליון דולר שמקורם, בין היתר, בשכר שקיבל כמנהל ושותף בעסקי המשפחה.
הוא הבהיר שעל אף שהצדדים הם הנהנים על פי כתב הנאמנות חלוקת סכומי הכסף והזכויות מתעכבת בשל סירוב האישה להצעת החלוקה שהציע הנאמן עוד ב-2011. על פי ההצעה נכסי הנאמנות יחולקו בין הצדדים ושלושת ילדיהם בחלקים שווים.
האישה טענה מנגד שהנאמנות שייכת לה בלבד. לטענתה, תביעת הבעל הוגשה ביוזמת האחים במטרה לגנוב ולהסתיר מפניה את רכושה תוך ניצולה לצרכי הברחות מס.
היא ציינה שהבעל הגיע לנישואין חסר כל ומבקש לצאת מהם ״עשיר כקורח״. לדבריה, נכסיה אינם מוחזקים בנאמנות אלא על ידי חברות שבשמן מופיעה המילה ״נאמנות״ ובכל מקרה כתב הנאמנות מזויף.
תרומה ממשית
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, קיבל את התביעה.
הוא ציין שההסכמים הפנים משפחתיים מתייחסים אל הצדדים כיחידה אחת ואין בסיס לפרשנות האישה כאילו לבעל אין זכויות בעסקים.
עוד לדבריו, עולה מהראיות שהאישה קיבלה את חלקה בעסק המשפחתי אך ורק בזכות כניסת הבעל כשותף שאמור לייצג את האינטרסים של בני הזוג וילדיהם.
כמו כן, הבעל הוכיח שכלל נכסי הנאמנות נצברו במהלך החיים המשותפים של הצדדים ובנסיבות אלה מדובר בנכס בר איזון. השופט הדגיש שיש ראיות לכך שנכסי הנאמנות הם למעשה גלגול של נכסים משותפים של הצדדים שראשיתם עם חלוקת העסק המשפחתי ואחריתם בהשבחת הזכויות והנכסים כתוצאה מכניסתו לעסק ועבודתו של הבעל.
״הבעל הוא זה שתרם ככל הנראה תרומה ממשית להאדרת עושרם של הצדדים ולהשבחת הנכסים שקיבלו מההורים״, סיכם השופט והצהיר שהזכויות בנאמנות שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים.
האישה חויבה בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד יהודה קפלן
- ב״כ הנתבעת: בעצמה
עו"ד דניאל ב. שוורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.