שתי אחייניות טענו כי לארבעת האחיינים האחרים אין זכויות בעיזבון מאחר שלא לקחו חלק במאבק משפטי שניהלו נגד בן זוגה של הדודה שביקש לקבל את הרכוש. עמדתן נדחתה
ב-2007 נפטרה אישה אמידה מבלי שהותירה ילדים. בן זוגה ביקש לרשת אותה ושתיים מאחייניותיה ניהלו נגדו הליך משפטי ממושך שבסופו נקבע כי אין לו חלק בעיזבון. בהמשך ניתן צו ירושה שקובע שכל ששת אחייניה של המנוחה זכאים לרשת אותה בחלקים שווים. בתביעה לתיקון צו הירושה טענו השתיים כי הימנעות יתר האחיינים מהשתתפות בהליך המשפטי מעידה על הסתלקות וויתור. התביעה נדחתה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב.
הדודה נפטרה בנובמבר 2007 והותירה בן זוג עמו גרה בשנים האחרונות לחייה ורכוש רב. לא היו לה ילדים אלא אחיינים ואחייניות מארבעת אחיה ואחיותיה.
לאחר מותה הגיש בן זוגה בקשה לצו ירושה שיצהיר על זכויותיו בעיזבונה. שתי אחייניות התנגדו והתיק הועבר לבית המשפט למשפחה. בתום שבע שנים של הליכים משפטיים, שהתנהלו בשתי ערכאות שונות, נדחו לבסוף טענות בן הזוג. יתר האחיינים לא לקחו חלק בהליכים.
ב-2016 יתן צו ירושה בו נקבע כי כל האחיינים יורשים את הדודה בחלקים שווים.
שלוש שנים לאחר מכן הגישו שתי האחייניות תביעה לתיקון צו הירושה נגד ארבעה האחיינים האחרים.
הן ביקשו לקבוע כי הן היורשות הבלעדיות של הדודה וכי הנתבעים אינם חלק מיורשיה, לנוכח העובדה כי לא לקחו חלק בהליכים המשפטיים נגד בן הזוג.
לשיטתן, אילולא מאבקן המשפטי הממושך כנגד בן הזוג, לא היה נותר, הלכה למעשה, כל רכוש בעיזבון המנוחה. משכך, יש לראות בהתנהלותם של הנתבעים "כהסתלקות" מזכויותיהם בעיזבון.
הנתבעים טענו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב לנוכח סירובם להיכנע לדרישותיהן הסחטניות של התובעות, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך המשא ומתן לחלוקת העיזבון אשר בסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם.
הם הוסיפו כי לו חפצה המנוחה להוריש את כלל עיזבונה לתובעות היא הייתה עושה צוואה ומורישה את עיזבונה בהתאם. משעה שלא עשתה כן, הרי שיורשיה הם היורשים על פי דין, לרבות הנתבעים.
טענה תמוהה
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל הבהירה כי ככלל במקרים בהם מוכח כי מי שמבקש את תיקון צו הירושה לא פעל כנדרש ממנו בהזדמנות הראשונה, ידחה בית המשפט את בקשתו. ואולם, שיקול הדעת הסופי בעניין, נתון לבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
השופטת ציינה כי התובעות לא הצביעו על עובדה חדשה שהתגלתה להן לאחר מתן הצו. ההליך נגד בן הזוג הסתיים לפני הוצאת צו הירושה, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.
זאת ועוד, תקנות הירושה קובעות כי הודעת הסתלקות מעיזבון צריכה להיעשות באמצעות תצהיר בכתב. תנאי זה אינו מתקיים כי הנתבעים לא חתמו על כל תצהיר.
אמנם, בהתקיים נסיבות מיוחדות גם הודעה בעל פה תוכל להוות הסתלקות. ואולם, מבחינת פסקי הדין בהם אומצה אותה "גישה מקלה", עולה כי באותם המקרים, הייתה מונחת לפני בית המשפט ראשית ראיה בכתב, לצד יתר הראיות הנסיבתיות, ממנה ניתן יהיה ללמוד על רצון המסתלק.
במקרה זה פרט לטענת התובעות לפיה בהתנהגותם של הנתבעים לא להצטרף להליך המשפטי, ניתן ללמוד על הסתלקותם מחלקם בעיזבון, לא הוצגה כל ראיה נוספת אשר תתמוך בסברה זו.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעות בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.
- ב״כ התובעות: עו״ד יצחק הוס
- ב״כ הנתבעים: עו״ד ארז חרזי
עו"ד עמית גולד
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.